במסיבת העיתונאים של ועדת הבחירות אמנם התברר כי לא השתנו הנתונים של המפלגות שנבחרו לכנסת, אבל כן התגלו מספר פרטים מעניינים המפלגות הקטנות. מסתבר שיש מפלגות שלא רק שלא עברו את אחוז החסימה, הם גם לא הגיעו אפילו לאלף קולות.
אז אולי בפעם האחרונה, בואו נציץ ביחד ונכיר קצת את המפלגות שבינם לבין ישיבה בכנסת הפרידה תהום לא קטנה. כמו בכל תחרות ריכזנו עבורכם את שלושת המקומות הראשונים, או בעצם האחרונים - איך שתעדיפו להסתכל על זה.
גבירותיי ורבותיי: קבלו את המצעד!
במקום השלישי, עם 623 קולות תומכים נמצאת מפלגת "הנגב". מפלגת הנגב שהוקמה לצורך עידוד ההתיישבות, הפיתוח הכלכלי והחינוך באזור הדרומי של מדינת ישראל מוצאת את עצמה אחרי תוצאות הבחירות הסופיות, בנקודת שפל. המפלגה שציפתה לקבל לפחות את תמיכתם של 400 אלף תושבי האזור, התאכזבה לגלות שמקסימום תמכה בה כמות אנשים ששווה לקיבוץ אחד וגם הוא לא גדול במיוחד.
במקום השני במפלגות המאוכזבות נמצאת מפלגת לח"ם שקיבלה רק 611 קולות כשרים שהצביעו בעדה. מפלגת לח"ם, "לוחמי חברה מאוחדים" בראשות יגאל אנקורי חרטה על דגלה מאבק אזרחי בחוליי החברה, אך כנראה שלא הצליחה להדביק במאבק האזרחי יותר מדי אנשים. לח"ם מתמודדת כבר פעם שנייה בבחירות, ונראה כי לא הצליחה להרחיב את מעגל התומכים מן הבחירות הקודמות.
ובמקום הראשון והאחרון, מפלגת "מהפכה בחינוך" שסימנה "פח" שהשיגה, שימו לב, 0 קולות. זוהי לא בדיחה. עם צירוף האותיות המקורי הזה קיוו בקבוצת המורים ליצור "מהפכה בחינוך". הדבר מפתיע במיוחד נוכח העובדה כי בראש הרשימה עומד לא פחות מאשר המשבית הלאומי ויו"ר ארגון המורים רן ארז.
מן הראוי לציין שלאחר מבצע "עופרת יצוקה" הוחלט להקפיא את פעילותה ואת ריצתה לכנסת, אך עדיין היא תירשם כמפלגה עם מספר התומכים הנמוך ביותר בהיסטוריה. מעניין איפה היו יו"ר הרשימה ומשפחתו ביום הבחירות. מסתבר שנושא החינוך ממשיך לעמוד במקומו מימים ימימה: מקום ראשון בהבטחות הפוליטיקאים, ומקום אחרון במימוש ההבטחות.