ראובן אדלר הצליח שוב - כנגד כל הסיכויים - להוביל את המועמדת שלו לניצחון. כשאריאל שרון ירד מהבמה היו שאמרו שגם אדלר הגיע לסוף הדרך, אבל אז באו הבחירות שבהן ניצח אולמרט, ועתה הבחירות שבהן ניצחה לבני.
ההפתעה של רבים, עת התברר שלבני מובילה על פני בנימין נתניהו, לא היתה מנת חלקו. הוא היה אופטימי לאורך כל הדרך, ובשבועיים האחרונים הוא כבר ממש הריח מהפך, בין היתר תודות לקבוצות המיקוד שעשו בקדימה כל הזמן.
"אחרי המלחמה", הוא אומר, "כשהחלו תשדירי הבחירות וקיבלנו את הסקרים, הבנו שיש סיכוי. השתמשנו הרבה בקבוצות מיקוד והבנו שיש שינוי. שבועיים לפני הבחירות ראינו שהירידה במנדטים פסקה. קבוצות המיקוד נתנו רזולוציה מדויקת של מה הציבור רוצה, ועזרו לנו לבנות את האסטרטגיה הכי מדויקת".
היה רגע שחשבת שתפסידו? במהלך המלחמה?
"הייתי אופטימי כל הזמן, כי היתה לנו מועמדת שמבחינתי היתה מצוינת. זה לא משהו שעשיתי לבד. היה איתי צוות שלם, כולל אייל ארד, וחיים רמון שעשה המון - בא כל בוקר לעבוד עם ג'ינס וטריקו - ונתן רעיונות. השתמשנו ברעיונות של כולם... הסלוגן 'אני לא מאמין לביבי' בא מדליה איציק. היא שמעה את זה בתחנת דלק וסיפרה לנו".
איך אתה רואה את היום שאחרי הבחירות?
"התוצאה אומללה כי אין הכרעה מוחלטת. גם ב-1964 היו בחירות שנגמרו בהפרש של קול ובגין אמר שזה שניצח צריך לנהל. החלום שלי זה קואליציה משותפת קדימה-ליכוד-עבודה. שיחלקו את התיקים ביניהם וינהלו את העסק, ואז ישנו את שיטת הבחירות.
"ממשלה כזו תוציא את המדינה ממצב הרוח שלה. יש שיגידו שציפי תעדיף ללכת לאופוזיציה ולבנות את מעמדה שם. ראיתי אותה גם ברגעים לא קלים במלחמה והיא היתה מרוכזת מה לעשות לטובת המדינה. שלושה וחצי שבועות לא ניהלנו ישיבות בכלל. היא תעשה מה שטוב למדינה".
האם המלחמה שינתה את התנהלות הקמפיינים או את תוצאות הבחירות?
"המלחמה היתה חשובה למדינה. לולא המלחמה היינו נוסקים קודם. היא הפכה חלק מהמפלגות הקטנות ללא רלוונטיות. אולי לא היו מסיבות עיתונאים וקמפיינים, אבל היתה חשיפה תקשורתית, שאת ברק למשל הקפיצה ממספר חד-ספרתי של מנדטים בסקרים למספר דו-ספרתי. היא גם לימדה שאפשר לקיים מערכת בחירות בשישה שבועות ולא בשלושה חודשים כמו תמיד".
מי בעיניך ניהל קמפיין טוב?
"ליברמן עשה קמפיין מצוין, קמפיין "ארתור פינקלשטיין" טיפוסי שבנוי על חרדה ושנאה. קמפיין ממוקד, ענייני. על אותו בסיס גם קמפיין שינוי בזמנו עם טומי לפיד היה בנוי, אבל נגד חרדים ועם התמקדות בש"ס. כשיש לך כזה דבר, קל לשווק אותו. זה לא יכול לעבוד למפלגות כמו קדימה, הליכוד או העבודה, שרוצות להיות מפלגות גדולות, כי שם חייבים לדבר לפלחים גדולים בהרבה.
"קמפיינים נוספים שאהבתי זה סרטון הנכים, ו'הוא לא טרנדי' של העבודה. זה היה שונה, מבטיח, אף שאני לא יודע לאן זה הלך. אהבתי את הלוק והמחשבה, וכשבאה המלחמה זה התיישב על זה בדיוק".
לאחרונה הרבו לדבר על תרומת האינטרנט לקמפיין של אובמה. איך זה עבד בארץ?
"האינטרנט תפס. היו המון כניסות לאתרים שלנו ולבלוג היומי של ציפי. יועצים של אובמה אמרו לנו שמה שעבד הכי חזק שם זה הטלוויזיה והבאז סביב האינטרנט. המספרים של אובמה באינטרנט לא כאלה ענקיים, אבל הציבור יצר את האווירה".