N12
פרסומת
גן ילדים - אילוסטרציה
צילום: Magnific

מכת מדינה: המערכת שסוגרת תיקי התעללות ומשאירה את הפעוטות חסרי הגנה

המציאות המדממת של ענף הגיל הרך בישראל: מנהלות גנים שנסגרו פותחות מעונות חדשים באין מפריע, הפרקליטות מאמצת מונחים משפטיים מיקלים כמו "אלימות פונקציונלית", ואימהות נאלצות להפוך לחוקרות פרטיות כדי להשיג צדק לבניהן. כך ננטשים הפעוטות והוריהם אל מול מערכת שבוחרת בסינון תיקים על פני ענישה

יעל אודם
המהדורה המרכזית
פורסם:
הקישור הועתק

פינת האוכל הביתית של רונית שביט, שבנה נפגע ממטפלת, יפה ומעוצבת ככל שתהיה, לא זכתה לראות ארוחה משפחתית אחת מאז חודש מאי האחרון. "זה החמ"ל שלי", היא מסבירה כשהיא מצביעה על השולחן העמוס במסמכים משפטיים, חוות דעת ותמלילי עדויות. הפינה שהייתה אמורה להיות לב הבית הפכה למרכז של מאבק הישרדותי על הצדק של בנה. הסיבה לכך פשוטה ומקוממת כאחד: הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגד המטפלת שהתעללה לכאורה בבנה הפעוט.

תיאורי המעשים שנחשפו בחקירה נשמעים כלקוחים מסיוט: מכות בפנים ובעורף, ריסוס חומרי ניקוי ישירות לתוך העיניים, נעיצת אצבעות בגב והרמת מזרן בזמן שתינוקת ישנה עליו. במקרה אחר תועדה מטפלת כשהיא מעיפה תינוקת למזרן ממרחק. "אני יודעת שיש ראיות", אומרת רונית, "גם כי ראיתי אותן וגם כי השופט חיים נחמיאס, שופט עם ניסיון של 30 שנה, אמר שיש תשתית ראייתית חזקה ביותר שמרשיעה אותה בפלילים". למרות הקביעה הנחרצת של השופט, רונית נאלצת כעת להגיש ערר לבדה. אין לה כסף לעורכי דין, אז היא הבטיחה לעצמה שתהיה הפרקליטה הכי טובה שיכולה להיות עבור הבן שלה.

רונית שביט, בנה ספג אלימות ממטפלת
רונית שביט, בנה ספג אלימות ממטפלת | צילום: חדשות 12

בשנים האחרונות המשטרה מסרבת להוציא את הסרטונים מהפעוטון. הורים נקראים לתחנה ושם הם צופים בסיוט הכי גדול שלהם. לירז ווחניש, שכנה של שביט גם היא שלחה את בנה לאותו הגן. "היא לקחה לילד שלי את צלחת האוכל למרות שהוא ביקש לאכול, הוא בכה והיא לקחה את האוכל שלו ואכלה לו מול הפנים. הילד שלי אכל את הפירורים. בהתחלה אני הגנתי עליה. יש לי ייסורי מצפון שהאמנתי לאישה הזאת במקום להגן על הילד שלי".

פרסומת

המונח שמעניק חסינות: אלימות פונקציונלית

המאבק של רונית ושל הורים רבים אחרים נתקל לאחרונה במכשול משפטי חדש ומעורר מחלוקת. בפברואר השנה דן בית המשפט העליון בערעור של מטפלת שהורשעה באלימות, ושם נקבעה לראשונה הבחנה בין "אלימות לשמה" - כזו הנובעת מפריקת כעס ותסכול - לבין "אלימות לתכלית פונקציונלית". הכוונה היא לכוח שמופעל כביכול תוך כדי טיפול, כמו למשל הפעלת כוח בזמן האכלה או ניסיון להרדים פעוט.

ההשלכות של המונח הזה בשטח הן הרסניות. הורים טוענים כי הפרקליטות עושה לעצמה "הנחות" ומקילה באשמתן של מטפלות תחת המטרייה הזו. "לבוא ולמשוך לו בקוקו זה פונקציונלי? להעיף אותו מהכיסא לשולחן אחר זה פונקציונלי?", שואלים הורים שצפו בזעזוע בסרטוני האבטחה שבהם ילדיהם נראים נהדפים שוב ושוב. הפרקליטות, כך נראה, מאמצת את הפרשנות המקילה, ומשאירה הורים רבים מול שוקת שבורה.

במקרים שבהם אין תיעוד ויזואלי, המצב קשה עוד יותר. הורים שהגיעו למשטרה עם הקלטות שמע שבהן נשמע בכי קורע לב במשך שעות ללא מענה, נענו כי התיק ייסגר ככל הנראה מחוסר ראיות.

לירז ווחניש, בנה ספג אלימות ממטפלת
לירז ווחניש, בנה ספג אלימות ממטפלת | צילום: חדשות 12
פרסומת

מחאת אימהות
מחאת אימהות | צילום: חדשות 12

"במקרים שאני יודעת ומשיחות שעשיתי עם פרקליטים חברים מסבירים שיש עליהם עומס מטורף והם צריכים לסנן. הסינון יהיה עבור מעשי אלימות קשה ומתועדת שנמשכת על פני כמה ימים", מסבירה הדס חכימי, "שומרת הטף". במקרה אחר חושפת חכימי הקלטה שבה נשמעים תינוקות בוכים במשך שעות אך לאורך כל היום לא שומעים אפילו לא פעם אחת את המטפלת פונה ומנסה להרגיע את הילדים. "שומעים אותה הולכת עם הכפכפים, מתעסקת במטלות הבית, מדברת בטלפון, אבל שום מילה של נחמה", מספרת אם שילדה שהה בגן כזה. "יום שלם את לא אומרת שם של ילד? את לא מנסה להרגיע?"

"הן מטיילות בסופר כאילו כלום לא קרה"

עבור כפיר ודניאלה בן נעים מאור עקיבא, המאבק נמשך כבר חמש שנים. שני הילדים שלהם היו באותו הגן. "הוא היה בן שנתיים הקטנה שלי הייתה בת שנה. שניהם היו בכתב האישום, שניהם היו ושניהם חטפו. היו ימים שהוא היה חוזר עם אותם הבגדים ששלחתי אותו בבוקר. מדובר בילד בן שנתיים הוא אוכל מתלכלך ואז הבנתי שבימים שהוא היה חוזר עם אותם הבגדים - הוא לא אכל".

פרסומת

שלוש שנים חלפו רק עד שהוגש כתב אישום, ובמהלך המשפט התחלפו לא פחות משלושה שופטים. הפרקליטה הממונה על התיק לא תמיד התייצבה לדיונים, וארבע נשים - בנות אותה משפחה שכבר הורשעו בתיק - עדיין מסתובבות חופשי. "את יכולה לפגוש אותן עכשיו ב'וילג'' מטיילות", אומרת דניאלה. "אנשים שואלים אותי מה נסגר, ואני אומרת להם שלא נסגר כלום. הן אומרות לי: 'אבל ראיתי אותן, והן אמרו שאין כלום ולא היה כלום'".

המציאות שבה מטפלות מתעללות לא רק מסתובבות חופשי אלא גם פותחות מסגרות חדשות היא מכת מדינה. מנהלת מעון בעיר בשפלה שנסגר בצו מנהלי בשל טיפול אגרסיבי הכולל משיכות ודחיפות, מנהלת כיום מעון אחר בעיר סמוכה. על פי החוק בישראל, אין כיום שום מניעה שזה יקרה.

הקלטות ההתעללות בגן
הקלטות ההתעללות בגן | צילום: חדשות 12
פרסומת

הנתונים הסטטיסטיים מציירים תמונה קשה: בין השנים 2018 ל-2024 נפתחו 1,044 תיקים בגין אלימות של בגירים כלפי פעוטות במסגרות חינוכיות. רק כ-25% מהם הסתיימו בכתב אישום - רובם המוחלט של התיקים נסגר. מנגד, נתון מזעזע מבית הסוהר לנשים "נווה תרצה" מגלה כי מתוך 190 אסירות, 30 הן מטפלות שהורשעו בהתעללות. אחת מכל שש נשים בכלא היא מטפלת שפגעה בפעוטות.

צלקות שאינן נרפאות

מאחורי המספרים והדיונים המשפטיים עומדים ילדים שחייהם השתנו ללא היכר ונותרו צלקות שאי אפשר כבר יהיה לתקן. ילדים שדיברו, הלכו ויצרו קשר עין, הפכו לילדים שזקוקים לסייעות שילוב וטיפולים פסיכיאטריים. "הוא מטופל בתרופות מאוד חזקות, הוא מוכר בביטוח לאומי, מאובחן בפוסט-טראומה", מספר כפיר, שבנו ספג אלימות ממטפלות.

"הבן שלי כרגע מאובחן כפוסט-טראומטי", מספרת שביט. "אני שלחתי להם פרח. ילד שדיבר לפני כולם, והלך לפני כולם. יוצר קשר עין היא לקחה לי את התקווה לעתיד של הבן שלי. הוא כל החיים יצטרך אותי ואני הבאתי אותו בגיל מבוגר ואני רק חושבת מה יהיה איתו אם יקרה לי משהו? היא לקחה לי את התקווה לבן שלי, באיזה זכות היא נגעה בו? באיזה זכות היא נגעה בו?"

פרסומת

הבעיה בענף הגיל הרך בישראל עמוקה משמעותית בהשוואה לעולם המערבי. ישראל משקיעה בפעוט עשירית מהסכום המושקע במדינות המפותחות. השכר הנמוך, דרישות ההכשרה האפסיות והצפיפות בגנים יוצרים סיר לחץ מסוכן. המפקחות, שאמורות להיות רגולטור בשטח, מוצאות עצמן לעיתים קרובות מודיעות למנהלות הגנים מראש על "ביקורת פתע", או מגלות שמכשירי ההקלטה "נשרפו" באורח פלא בדיוק לפני הגעתן.

הדס חכימי, שומרת הטף
הדס חכימי, שומרת הטף | צילום: חדשות 12

איך תזהו פגיעה? שמונה נורות האזהרה

עד שהמערכת תשתנה ותשקיע את המיליארד שקלים הנדרשים בכל שנה כדי לייצב את הענף, האחריות מוטלת על ההורים. המומחים מסמנים שמונה סימנים מרכזיים שחייבים להדליק נורה אדומה:

  1. שינוי קיצוני בהתנהגות – ילד שפתאום הופך למסתגר או אלים כלפי עצמו והסביבה.
  2. חוסר רצון מתמשך להיכנס לגן – בכי ממושך והיצמדות חריגה להורה.
  3. הפרעות שינה – קושי להירדם, סיוטים או התעוררויות מרובות.
  4. שינויים קיצוניים בתיאבון.
  5. סימנים פיזיים – חבלות, שריטות או סימנים כחולים.
  6. רגרסיה התפתחותית – ילד גמול שחוזר להרטיב או ילד שכבר דיבר ומשתתק.
  7. צמא או רעב קיצוניים בחזרה מהגן.
  8. אגרסיביות במשחק – התנהגות אלימה כלפי בובות וצעצועים שלא נראתה קודם.
פרסומת
נורות אזהרה לזיהוי מצוקה
נורות אזהרה לזיהוי מצוקה | צילום: חדשות 12

חשוב לזכור כי סימן אחד אינו מעיד בהכרח על פגיעה, אך הצטברות של כמה מהם מחייבת בדיקה דחופה. אל תחשבו שלכם זה לא יקרה, על פי הנתונים המצב יכול להשתנות אם המדינה תשקיע במשך 5 שנים בכול שנה מיליארד שקלים. מדינת ישראל יודעת לייצר הצלחות - וזה הזמן להצליח