"מה עוד הם מסתירים?": הישיבה הסוערת והטענות הקשות נגד העברית בעקבות מות הדוקטורנטית

טלטלה באוניברסיטה העברית: ישיבת סנאט פתוחה ומיוחדת שנערכה השבוע (ראשון) בנושא התנהלות המוסד סביב פרשת הדוקטורנטית יוהאנה קריסטינה שטיינמאייר ז"ל, הפכה לזירת האשמות קשה ונוקבת כלפי צמרת האוניברסיטה. נוכחים בדיון תיארו אווירה טעונה, שבה הנהלת המוסד, בהם הנשיא, הרקטור ונציגות בית הדין והנציבות – ספגו ביקורת חריפה על גרירת רגליים ממושכת והתנערות מאחריות.

שטיינמאייר ז"ל, שהוגדרה כעילוי מתמטי, הגיעה מגרמניה והחלה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בשנת 2018 כשהיא בת 21. בנובמבר 2023 הגישה תלונה חמורה נגד המנחה שלה, פרופסור קארים אלכסנדר אדיפרסיטו בגין שורה של מעשים בהם הטרדה מינית וניצול.

לאחרונה דחה בית הדין לערעורים של האוניברסיטה את ערעורו של הפרופסור, והותיר על כנה את הרשעתו בהטרדה מינית ובמעשים מגונים. אלא שהצדק המשפטי נעשה מאוחר מדי: ההליך נגרר במשך כמעט שלוש שנים, ובינואר האחרון מצאה יוהאנה את מותה בטרם פורסם פסק הדין.

פסק הדין בערעור, שניתן ב-23 באוגוסט, נחתם בידי הרכב של שלושה: יו"ר ההרכב עו"ד טליה שוורץ, עו"ד יואב הרבאן ונציג אגודת הסטודנטים. בהחלטה צוין כי הפרופסור "טען בחקירתו בבית המשפט שהוא נהג לעתים במתלוננת בדרך מניפולטיבית". עוד עלה כי הוא הודה שהציג בפניה מצג שווא של הנאה רומנטית או מינית, שלדבריו נועד "לסייע לה להתקדם במחקרה". בית הדין ציין כי "נושא מצגי השווא וחוסר הכנות של הנתבע עלה פעם אחר פעם בחקירתו".

"הבטיחו חצי שנה, וגררו שלוש שנים של סבל בל יתואר"

"הרבה מילים נאמרו בישיבה, אבל מעט מאוד סליחה מצד הגורמים שמחד עודדו אותה להתלונן – ומאידך לא יכלו לספק לה הגנה ראויה והיום רוחצים בניקיון כפיהם", אמרה בכאב אחת מהנוכחות בישיבה שהכירה את יוהאנה באופן אישי. "יוהאנה נותרה להתמודד באומץ עם תוקף נאלח שלא בחל באמצעים כנגדה, כשהאוניברסיטה מדשדשת בתגובתה ומאריכה תוך עינוי דין נורא את משך הטיפול במקרה, בהתאם לרצונו של הנאשם ולמרות תחינתה הנואשת".

לדבריה, ליוהאנה נאמר בתחילה כי הטיפול בתלונה יארך לכל היותר חצי שנה, אך בפועל היא חוותה שנתיים וחצי של סבל. "בזמן הזה יוהאנה היקרה מצאה את מותה. רק לאחר מותה ובחלוף שלוש שנים מתלונתה פורסם פסק הדין, המקבל לחלוטין את כל העובדות שפרסה, שהיו מגובות באינסוף ראיות שהגישה כבר בתחילת התהליך. הנשיא, הרקטור ונשיאת בית הדין לא היו אמיצים מספיק לומר לציבור בקול ברור 'כשלנו'. ה'הכי טוב' שלהם פשוט אינו טוב דיו".

במהלך הדיון הדהדה באולם שאלה נוקבת שהופנתה לקהל מצד חברתה של שטיינמאייר לספסל הלימודים: "האם היום, אחרי כל מה שקרה ונודע, הייתם מעודדים בת, חברה או אחות להתלונן על פגיעה באוניברסיטה?".

הסתירה הגדולה: ליווי או הפקרה?

במהלך ישיבת הסנאט ניסו נציגי האוניברסיטה להציג את הליווי שקיבלה יוהאנה מהנציבות כאירוע חיובי, ואף אמרו כי בעבר הודתה המנוחה לנציבה. אולם חברתה הקרובה של שטיינמאייר חושפת בשיחה עם N12 מציאות הפוכה לחלוטין.

"יוהאנה מאוד מאוד נפגעה וכעסה על הגורמים בנציבות האוניברסיטה שהפקירו אותה", מספרת החברה. "הם התהדרו שלא בצדק בתודתה לנציבה, אבל מהר מאוד בתוך התהליך זו ממש לא הייתה החוויה שלה. הרבה אנשים שכוונתם הראשונית הייתה כנראה טובה, הציעו לה הגנה שלא יכלו לממש בפועל, ולמעשה הפקירו אותה לחלוטין מול המערכת".

החברה מתארת צעירה מבריקה, יוצאת דופן שהותירה חלל עמוק לאחר מותה: "יוהאנה הייתה מקסימה ברמות אחרות. ידע העולם שלה בהיסטוריה, גיאוגרפיה ומדע היה פנומנלי, וניבאו לה עתיד מזהיר. התוקף הנאלח שיחק כרצונו בלהרים ולהוריד את ביטחונה. היא שבתה לב כל, הייתה שוחרת צדק ואמת בכל מחיר – וגם פסק הדין הכיר בדיוק הפנומנלי שהפגינה בנושאים סבוכים. העולם הפסיד אישה מדהימה, יפה ואמיצה שנפלה טרף לתוקף אכזר, וטכנוקרטיה מזעזעת ולא אחראית של האוניברסיטה".

יו"ר האגודה: "בעיה מבנית של מערכת שחוקרת את עצמה"

גם נציגי הסטודנטים הרשמיים מסרבים לעבור לסדר היום על המקרה. אריק בידר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, שנכח בישיבה ונשא דברים חריפים, מציב דרישות ברורות לשינוי מהותי ומצביע על שלושה כשלים מרכזיים במערכת:

1. חוסר שקיפות קיצוני: הסתרת מידע ומיסוך אל מול קהילת הסטודנטים לאורך הליך פנימי ממושך שנמשך על פני שלוש שנים. גם היום, השינוי בנציבות קורה בפורומים סגורים ולא בשיתוף הקהילה הסטודנטיאלית.
2. כשל מבני מובנה: מצב בעייתי של ניגוד עניינים שבו האוניברסיטה למעשה "חוקרת את עצמה" ומגינה על האינטרסים של המוסד במקום על הנפגעות.
3. מערך ליווי לוקה בחסר: תהליכי התמיכה והליווי הנוכחיים לנפגעות ונפגעי הטרדות מיניות באוניברסיטה סובלים מחסכים עמוקים ואינם מספקים הגנה אמיתית בזמן אמת.

פרופסור אדיפרסיטו (38), מתמטיקאי בעל שם עולמי, עזב בינתיים את ישראל ומכהן כיום בתפקידים אקדמיים יוקרתיים בצרפת (בין היתר בסורבון וב-CNRS), בעוד שבית הדין לערעורים בישראל קבע כי העונש שנגזר עליו – קנס בגובה שתי משכורות ברוטו בלבד.

באוניברסיטה העברית יצטרכו כעת לספק תשובות לסטודנטים ולמרצים, שחשים כי המערכת הפנתה עורף לדוקטורנטית הצעירה ברגעיה הקשים ביותר. "אין לאוניברסיטה על כל מוסדותיה יכולת לספק הגנה ראויה למתלוננת. בואו נתחיל את השינוי בהכרה הזו", סיכמה נוכחת בדיון.

תגובת האוניברסיטה העברית: "האוניברסיטה העברית רואה בחומרה רבה כל מקרה של הטרדה מינית ופועלת בנחישות וללא דיחוי לטיפול בכל תלונה המוגשת לנציבות למניעת הטרדה מינית.

"לפני מספר חודשים הקמנו ועדה שתפקידה לבחון מחדש את הליך הטיפול בתלונות, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים. מסקנות הוועדה יפורסמו בקרוב באופן שקוף וגלוי לכל קהילת האוניברסיטה".