מחקר חדש ומדאיג: רמת הידע של מורי ישראל בתחומי יסוד מהנמוכות במדינות המפותחות

החדשות בקצרה:

• מחקר של מוסד שורש המתפרסם הבוקר מציג פערים עמוקים בכישורי המורים בישראל לעומת מדינות מפותחות אחרות.
• ישראל מדורגת במקום ה-16 מתוך 19 מדינות שנבדקו במחקר המיומנויות.
• רמת הידע של מורים אקדמאים בישראל נמוכה משל אקדמאים במקצועות אחרים.
• כישורי מורי הגיל הרך נמוכים בכ-10% מאלה של מורי החטיבה העליונה.
• "מערכת החינוך מתקשה למשוך אקדמאים בעלי כישורים גבוהים", אמר פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש.

פערים עמוקים בכישורים, חולשה בולטת במקצועות הטכנולוגיים ודירוג נמוך במיוחד בהשוואה בין-לאומית: מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, המתפרסם הבוקר (רביעי), מציג תמונה מורכבת ומדאיגה לגבי רמת הכישורים של המורים בישראל בהשוואה לעמיתיהם במדינות המפותחות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

המחקר, שנערך על ידי ד"ר יעל מלצר בשנים 2023-2022 ומבוסס על סקר המיומנויות הבין-לאומי PIAAC, בחן שלושה תחומי מיומנות מרכזיים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות. בשקלול שלושת תחומי המיומנות, ישראל מדורגת במקום ה-16 בלבד מתוך 19 המדינות שנבדקו, כשרק איטליה, לטביה ופולין מדורגות מתחתיה.

הפער הבולט: דווקא בהישגי המורים האקדמאים בישראל - במיוחד בקרב הגברים

אחד הממצאים הבולטים במחקר מגלה כי בקרב מועסקים אקדמאים בישראל, רמת הידע הממוצעת של מורים בשלושת תחומי היסוד נמוכה מזו של מועסקים ישראלים אחרים - וכן מזו של מורים בעלי תואר אקדמי ב-OECD.

כך, בקרב גברים אקדמאים בישראל, ציוני המורים נמוכים ב-7.3% מאלה של אקדמאים במקצועות אחרים. ב-OECD, לעומת זאת, התמונה הפוכה: ציוני המורים גבוהים ב-0.9% מאלה של אקדמאים אחרים באותן מדינות. בקרב נשים, הפער לרעת המורות בישראל עומד על 2.6% (לעומת 0.4% בלבד ב-OECD). בקרב בעלי השכלה תיכונית בישראל, המורים משיגים ציון גבוה יותר ממועסקים אחרים - 260 לעומת 238.

פיגור משמעותי במקצועות המדעים והטכנולוגיה

לפי המחקר של מוסד שורש, הפער לרעת המורים בישראל בולט במיוחד גם בקרב בעלי השכלה אקדמית בתחומי המדע והטכנולוגיה. בישראל, ציוני המורים נמוכים מאלה של בעלי השכלה דומה העובדים במקצועות אחרים ב-14.4% באוריינות קריאה, ב-10.3% באוריינות מתמטית וב-15.9% בפתרון בעיות. במדינות ה-OECD, לעומת זאת, בעלי השכלה אקדמית בתחומי המדע והטכנולוגיה נמנים עם בעלי הכישורים הגבוהים ביותר, עם פערים חיוביים בין מורים ומועסקים שאינם מורים.

שיעור מורים אקדמאים נמוך יותר

78% מהמורים בישראל בעלי תואר אקדמי לעומת 84% ב-OECD. בקרב קבוצה זו, התמהיל שונה בין בעלי תואר ראשון לבעלי תארים מתקדמים: 37% מהמורים בישראל הם בעלי תואר שני, לעומת 49% מהמורים במדינות ה-OECD.

פערים גם בתוך ישראל: בתחתית הדירוג - המורים בחינוך הערבי והחרדים

המחקר מצביע גם על פערים פנימיים עמוקים בתוך מערכת החינוך בישראל: בשקלול אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות, הציון הממוצע של המורים בחינוך הערבי עומד על 228, לעומת 261 בחינוך החרדי, 268 בחינוך הממלכתי ו-271 בחינוך הממלכתי-דתי. זאת, בהשוואה ל-281 בממוצע ה-OECD.

פער מדאיג במיוחד: מורי הגיל הרך הם בעלי הכישורים הנמוכים ביותר

מהמחקר עולה נתון מדאיג במיוחד ולפיו הציונים של מורי הגיל הרך נמוכים מאלה של מורי החטיבה העליונה בכ-10% באוריינות קריאה, ב-9% באוריינות מתמטית וב-7% בפתרון בעיות. הפער מדאיג במיוחד לנוכח החשיבות המכרעת של שנות החיים הראשונות להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילדים ולהישגיהם בהמשך החיים.

יהודים בוגרי אוניברסיטאות ומכללות ברמה נמוכה יחסית - אצל החרדים - תמונה הפוכה

המחקר מצא שהפער הגדול ביותר לרעת המורים נמצא בקרב יהודים בוגרי אוניברסיטאות כך שציוניהם נמוכים מאלה של עובדים אחרים בעלי השכלה דומה ב-6.2% - 3.8% בשלושת תחומי המיומנות. בקרב יהודים בוגרי מכללות הפערים לרעת המורים קטנים יותר ועומדים על 4.1% - 2.5%.

לעומת זאת, בקרב חרדים בוגרי כולל התמונה הפוכה - ציוני המורים גבוהים ב-6.5% - 0.8% מאלה של עובדים אחרים. בחברה הערבית הפערים בין מורים לעובדים אחרים קטנים יחסית ומעורבים. בחלק מהתחומים המורים משיגים ציונים מעט גבוהים יותר ובאחרים מעט נמוכים יותר ממי שאינם מורים.

"מערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים"

"הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים, והפערים מול מדינות ה-OECD ובתוך מערכת החינוך מחייבים שינוי באופן שבו ישראל מגייסת, מכשירה ומתגמלת מורים", הסביר פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש.

פרופ' בן-דוד סיכם את ההמלצות למדיניות: "יש לבחון מחדש את תנאי הקבלה להכשרת מורים ולתת משקל רב יותר לכישורים בפועל; לשקול מסלול שבו מורים ירכשו תחילה תואר אוניברסיטאי בתחום שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יעברו הכשרה להוראה; במקביל, נדרשת השקעה ממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך, שבהם נמצאו רמות כישורים נמוכות במיוחד. בלי צעדים אלה, יהיה קשה לצמצם את הפער מול המדינות המובילות ולשפר את איכות ההוראה בישראל".

מנהלת החינוך של רמת גן לימור מרקנזון סגל התייחסה גם היא לממצאים המדאיגים: "הממצאים של מוסד שורש מציבים בפנינו מראה מורכבת שאי אפשר, ואסור להסב ממנה את המבט. כמי שמובילה את החינוך ברמת גן ומאמינה בו בכל לבה, אני רואה בנתונים הללו קריאת השכמה הכרחית ולא סיבה לרפיון ידיים".

לדבריה, "הפערים שהמחקר חושף, במיוחד בתחומי המדעים ובגיל הרך, משקפים מציאות שבה המערכת מתקשה להתחרות על ההון האנושי המוביל במשק". היא הדגישה: "אם אנחנו רוצים שההוראה תהיה הבחירה הראשונה של כוחות ההוראה המבריקים ביותר, עלינו להפסיק להתייחס להוראה רק כאל 'שליחות' ולהתחיל להתייחס אליה כאל מקצוע אסטרטגי שדורש תנאים, מעמד, פיתוח מקצועי בלתי מתפשר ותגמול הולם".