דור ה-Z מעבירים את הקשרים שלהם לאפליקציות ולשיחות וידאו, ומתרחקים מפניות פנים אל פנים או משיחות טלפון רגילות. הם בוחרים בבריאות ובטיפול פסיכולוגי במקום באלכוהול ומועדונים, ומשקיעים את הכסף בטיסות לחו"ל במקום בחיסכון לדירה. מבט על הדור שמאחורי ה"וולנס" והמסכים, התייצב ראשון לשירות המילואים ב-7 באוקטובר

בבאר שבע בתוך דירת סטודנטיות שנראית במבט ראשון רגילה לחלוטין, מתנהלת שגרה שונה מאוד מהקלישאה של חיי הרווקות הסוערים. מי שציפה למצוא כאן צ'ייסרים של ערק ומוזיקה רועשת, יתאכזב לגלות שהמציאות של דור ה-Z בישראל 2026 מורכבת הרבה יותר, ובעיקר - בריאה הרבה יותר.
כאן לא נועלים רק את הדלת, אלא גם סדר יום קפדני. "פה בבאר שבע ככה נראית דירת שותפות. אצלנו זה יותר סלט, קוטג', גלידה וזירו. זה האווירה", הן מסבירות. זהו דור שבו הפיתה כוסמין מחליפה את הפיצה של השעות הקטנות, והמודעות העצמית תופסת את מקומו של האלכוהול.
"לא הרבה מתחילים פנים מול פנים"
מתחת למעטפת הבריאות והסדר, הנושא שמעסיק את הצעירות יותר מכול הוא כנראה שוק הדייטינג המשתנה. "אני לא יודעת. לא קיים? בקרשים. לא קיים", קובעות הסטודנטיות בנחרצות. "לא הרבה מתחילים פנים מול פנים, זה הרבה מאוד באפליקציות או דרך אינסטגרם או דרך חברים של חברים".
התסכול בולט במיוחד בקרב מי שהגיעה לעיר הדרומית עם ציפיות רומנטיות קלאסיות. "אמרתי, אני אגיע לבאר שבע, אני אמצא זוגיות בבאר שבע, גם אחותי התחתנה, והכירה את בעלה פה, וזה ממש מקום לזה. ונכנסתי לאפליקציות וזה לא עבד", מספרת רוני.

רביד מתארת ניסיונות אקטיביים שבעבר היו נחשבים למובנים מאליהם, אך היום נתקלים בקיר של שתיקה. "נגיד, אני, בהתחלה של הלימודים כאן, ממש באופן אקטיבי הלכתי לשבת ללמוד בבתי קפה לבד, בכוונה. אמרתי, הינה, אני שמה את עצמי בחוץ שכאילו, מי שמתאים לו, מגניב. אבל בחיים לא התחילו איתי בבית קפה, כשישבתי לבד".
מתברר שלא מדובר רק בתחושה - לפי סקרים נראה כי רק 33 אחוז מהגברים ו-20 אחוז מהנשים מעיזים להתחיל עם מישהו. הסיבה להיעלמות הצעד הראשון נעוצה, בין היתר, בתפיסה של העולם כמקום עוין וחשוף לשיימינג. המסקנה של בני הדור היא שפשוט לא כדאי להיכנס לזה.
"אצלי זה נורא נדיר לצאת מהאפליקציה", מודה רביד. "עד שבכלל מצאתי מישהו שהשיחה איתו זורמת באפליקציה, ואז עוברים לאינסטגרם או לוואטסאפ, ואז שהשיחה זורמת באינסטגרם או בוואטסאפ, זה כבר בקשה לא נתפסת על הדעת, ואז עוד להיפגש? כאילו, וואו, כל כך הרבה מאמצים הושקעו בדרך הזאת".

"אני חד-משמעית רואה את כל הסטורי שלי: 'אומייגאד, התארסתי', ו-וואלה, בא לי גם להתארס, אבל כאילו, בסדר, זה לא יקרה היום וזה יקרה עוד ארבע שנים מהיום, ואני אתחתן כשאני אהיה בת 30 והכול בסדר", מוסיפה רוני.
"היום צריך הרבה יותר מזל. אנשים פשוט לא יוצאים", מסבירה רביד. "זה הפך להיות בלתי אפשרי, אנשים פחות יוצאים למסעדות, פחות יוצאים לברים ואם כבר יושבים - אז בחבורות גדולות וקשה לגשת".
חרדת הטלפון והפסילה המיידית
אחד המחסומים הגדולים ביותר בדרך לקשר הוא שינוי הכללים בתקשורת הבסיסית. עבור דור ה-Z, שיחת טלפון ספונטנית היא אירוע פולשני. "כשמתקשרים אליי בשיחת טלפון זה מתקיל אותי כי אני לא יודע מה את רוצה. ואני צריך להגיד לך תוך רגע, תוך רגע אני צריך להוציא מהר. אין לי זמן שנייה לערוך את ההודעה", מסביר בר גוטמן.
במקום הטלפון, נכנסה שיחת הווידאו ככלי המרכזי. "היום הכול בשיחות וידאו. עם סבתא שלי אני מדבר בשיחת וידאו, אימא שלי, שיחת וידאו, חבר, 20 דקות 'תופר איתו' מה שצריך. שיחת וידאו, לא יצאתי מהבית. סיימתי יום עבודה עמוס, מהספה, עשר דקות. עכשיו, מה הכיף הכי גדול בשיחת וידאו? שאני יכול פשוט לנתק וסיימתי עם הבן-אדם".

הקלות שבה אפשר "לנתק" משתקפת גם בשלבים המוקדמים של ההיכרות. הסבלנות שואפת לאפס, והפסילה מהירה מאי-פעם. אסנת, אימא של גאיה מתארת זאת בתדהמה. "אני בגיל של גאיה כבר הייתי אימא. גאיה פוסלת כהרף עין. מספיק שהוא, לא יודעת, אמר, כתב 'היי' עם שתי נקודות או 'היי' עם ארבע נקודות או איחר במתן תגובה, או הגיב שעה אחרי מה שהיא חשבה באמת, זהו, השיחה בזה הסתיימה. זה לא מגיע בכלל לשלבים הבאים".
האימא מנסה לעיתים לשדך, אך נתקלת בסירוב מוחלט לעקרונות החיזור של פעם. "אתמול היה משהו בטלוויזיה ומי שעמדה ליד הבחור אמרה: 'בנות, הוא רווק'. אז אמרתי לה: 'גאיול, תראי, הוא רווק'. עוד בלי להסתכל. היא רק שמעה בצד. היא מרימה את העיניים ואומרת לי: 'את הסתכלת עליו לפני שאמרת לי שהוא רווק?'. בגדול, היא כעסה עליי שהצעתי אפילו. הבחור הייטקיסט, הוא כנראה בחור חכם, חמוד, פחות או יותר בגיל שלה, מה הבעיה? תשלחי לו הודעה באינסטגרם. היא לא רוצה".

דת ה"וולנס" והטיפול הרגשי
הבילויים הליליים בברים ובמועדונים פינו את מקומם לטובת ה"וולנס". המושג הזה, שמאגד בריאות גופנית ונפשית, הפך למרכז החיים. 73 אחוזים מעידים על עצמם שהם מתאמנים לפחות פעמיים בשבוע. 44 אחוזים מדרגים את הכושר ברמה הגבוהה ביותר של ההוצאות שלהם.
"הגוף והנראות והבריאות זה משהו שחשוב לנו, לקום בבוקר, להרגיש טוב עם עצמנו, טוב עם הגוף שלנו", מספרת רון עמר, מנהלת בית חנה הרבי. "לכולם אכפת, כולם מחשבים מה אכלתי בבוקר, צוהריים, אז טוב, אכלתי טוב, אז אולי בערב אני אאפשר לעצמי קצת יותר, אבל כן יש מחשבה. לדעת בסופו של דבר יום שוואלה, דאגתי לעצמי, דאגתי לבריאות שלי".

המודעות הזו הובילה לצניחה חדה בצריכת האלכוהול. רק 50 אחוזים מצעירים בין הגילים 18 עד 34 מדווחים שהם שותים אלכוהול בכלל. תעשיית האלכוהול איבדה 830 מיליארד דולר ב-4 השנים האחרונות בעיקר כי דור ה-Z שותה פחות.
"לשתות עד ארבע בבוקר ולרקוד במועדון ולגמור למוחרת עם כאב ראש נוראי ומקיא, זה פחות", מסביר ד"ר אבי שנייד. "זה לא בסט הערכים שלהם". במקום זאת, הצעירים משקיעים בטיפול רגשי ובסדנאות. "אני מאמנת רגשית. צריך להתאמן כדי לפמפם את השריר הגופני, צריך גם לפמפם את השריר הנפשי", מספרת תאי "אני לדוגמה עשיתי שנה ו-10 חודשים מילואים ברצף וזה משפיע מאוד, כל אחד במדינה צריך ללכת לטיפול".
לטרוף את העולם: טיסות במקום משכנתה
התפיסה הכלכלית של דור ה-Z רחוקה מזו של דור ההורים. המחשבה על חיסכון ארוך טווח לדירה או למשכנתה הוחלפה ברצון "לטרוף את העולם" כאן ועכשיו. "הגענו ממש לפני שלושה ימים מווייטנאם, האמת, הרגשנו יותר בדיזנגוף סנטר מאשר בתאילנד, ממש כולם מסביבנו היו ישראלים", מספרת רביד, הסטודנטית מבאר שבע. "אני מאוד אוהבת לטוס לחו"ל, אני מאוד אוהבת ללכת להופעות בחו"ל. אנחנו דור שאוהב להזמין באינטרנט. תמיד כיף שיש איזה חבילה בדרך".

הנטייה להוציא כספים על טיפוח וחוויות נתפסת כחלק מההתמודדות עם חוסר הוודאות המקומי. "אני ממש מרגישה שמאז המלחמה ומאז ה-7 באוקטובר, אז יש ממש מעין אווירה כזו של להספיק כמה שיותר ולחוות כמה שיותר ולראות כמה שיותר כי אף אחד לא יודע מה יהיה מחר".
"אין להם בעיה להוציא על עצמם את הכסף, לבזבז על עצמם", מסביר ד"ר אבי שניידר. "אנחנו פחות רואים את ההסתכלות השקולה, ארוכת הטווח, הבית, משכנתה, כל הדברים האלה, כל התפיסות ארוכות הטווח. הם, מבחינתם, חיים את החיים.
ההורים, מצידם, מתקשים להבין את הקלילות שבה מתקבלות החלטות על טיולים יקרים. "ההורים שלי יותר עבדו בלחסוך, בלקנות בית, ואותנו יותר מעניין לאן נטוס בחופשת הסמסטר".
למרות התדמית המפונקת לעיתים, ברגע האמת הוכח שהסיפוקים המיידיים והמסכים לא פגעו בחוסן. הדור של הלק ג'ל, הפילאטיס והטיסות לואו קוסט היה הראשון להתייצב ב-7 באוקטובר. בגבורה ובתושייה, הם הוכיחו שהם הרבה יותר ממה שנראה בסטורי. בגבורה, בתושייה ובציונות גדולה הם הוכיחו לכולנו שהם דור הניצחון.

