"רוצים ילדים עשירים? שלחו אותם ללמוד פיזיקה": הדרך לאקזיט הבא עוברת במעבדה בתיכון

רוצים ילדים שהיו מבוססים כלכלית? כנראה שהנוסחה להצלחה שכזאת עבור הדור הבא עשויה להיות פשוטה בהרבה מכפי שנדמה, והיא לא עוברת בהכרח בקורסי תכנות מזורזים או בלימודי מנהל עסקים יוקרתיים. היא מתחילה במעבדות התיכון, בין לוחות מלאי נוסחאות שרבים נוטים לתייג בטעות כמשעממות. אם תשאלו את האנשים שמעצבים את הכלכלה הגלובלית, התשובה שלהם להורים שרוצים להבטיח את עתיד ילדיהם היא חד-משמעית: שלחו אותם ללמוד פיזיקה.

זה לא רק טרנד מקומי. ג'נסן הואנג, מנכ"ל ענקית השבבים "אנבידיה" - חברה ששווייה נמדד בטריליוני דולרים ושולטת כיום בשוק הבינה המלאכותית - חוזר על המסר הזה שוב ושוב. הוא לא לבד. גם אילון מאסק, האיש העשיר בעולם ויזם ששינה תעשיות שלמות, נתן את אותה העצה בדיוק. "כצעיר בן 20, אולי הייתי בוחר בלימודי פיזיקה", הצהיר מאסק באחת מהופעותיו האחרונות. "המסגרת האנליטית הטובה ביותר על מנת שיהיה לנו עתיד היא פיזיקה".

התובנה הזו מחלחלת עמוק גם לישראל, "אומת הסטארטאפ". "תלמידים שבוחרים כיום להרחיב פיזיקה בתיכון מוצאים את עצמם בראש רשימות הביקוש", מסביר אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ. תחילה ביחידות הטכנולוגיות המובחרות של צה"ל, לאחר מכן בפקולטות היוקרתיות ביותר באוניברסיטאות, ומשם הדרך ללב תעשיית ההייטק קצרה ומתגמלת במיוחד, הסביר.

הקאץ' הלאומי: כשאין מעבדה ואין מורה

אבל כאן בדיוק נמצא המכשול הישראלי. בעוד שהביקוש לפיזיקאים בצה"ל ובשוק הפרטי נוסק, המערכת הציבורית מתקשה לספק את הסחורה. בבתי ספר רבים, בעיקר בפריפריה, קיים מחסור חמור במורים מוסמכים לפיזיקה, ובמקרים רבים חסרים גם המעבדות והציוד הנדרש כדי להפוך את הלימודים למרתקים ומוחשיים.

אל תוך הוואקום הזה נכנסה קרן שוורץ-רייסמן הקנדית. משפחת אילי הנדל"ן החליטה להשקיע מיליונים בהקמת מרכזים לחינוך מדעי, כשהמיקוד הוא ברור: הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. בנתיבות, למשל, הוקם מרכז כזה שהפך למגנט עבור תלמידים מהסביבה כולה.

"מה שאנחנו מודדים זה את ההפרש בין דלתא E לדלתא X", מסביר איתן נחשון, תלמיד כיתה י"א שמשתתף בפרויקט. המרכז הזה לא רק מלמד נוסחאות, הוא משנה את הסטטיסטיקה של העיר. מאז הקמתו, נרשמה בנתיבות עלייה משמעותית במספר הניגשים לבגרות ברמת 5 יחידות בפיזיקה. כיום לומדים שם למעלה מ-700 תלמידות ותלמידים מכיתות י' ועד י"ב, המגיעים משדרות, אופקים, מועצה אזורית שדות נגב וחוף אשקלון. לשלוחה ברהט לבדה מגיעים קרוב למאה תלמידים.

עבור התלמידים, הפיזיקה הופכת למשקפיים שדרכם הם רואים את העולם. "כשלמדנו את החוקים של ניוטון והייתי הולכת לחדר כושר, פתאום הייתי מבינה את הכוח שחוזר אליך", מספרת רעיה עשוש, אחת התלמידות במרכז בנתיבות. "לפי דעתי מי שלא יודע פיזיקה, הוא לא מבין איך דברים עובדים".

נדיר יזרעאל: "אלה מקצועות שבאמת יש להם רלוונטיות, גם בעולם שכל שאר הדברים קורים עם AI, ואולי אפילו להפך. הם צועדים קדימה הרבה יותר מהר בזכות AI".

האקזיט שמתחיל בקריית אתא

בדצמבר 2025, נדיר יזרעאל ושותפו יבגני דיברוב חתמו על אחד האקזיטים הגדולים בתולדות המדינה. חברת הסייבר שהקימו, "ארמיס", נמכרה בסכום דמיוני של 7 מיליארד ו-750 מיליון שקל. עבור יזרעאל, שגדל בקריית אתא, המסלול היה ברור ועבר דרך הצטיינות ריאלית בתיכון, שש שנים ביחידה 8200 ולימודי פיזיקה ומדעי המחשב בטכניון.

בדירתו הפרטית, הרחק מהמשרדים המפוארים, הוא מסביר מדוע הסכים לחשוף את חייו, בריאיון הטלוויזיוני הראשון מאז שהשתנו חייו. "יש 900 משפחות היום שמתקיימות ממשהו שלפני עשר שנים היה רעיון על ספה מאוד דומה לזאת", הוא אומר, ומגחך על החיקוי המפורסם שקיבל ב"ארץ נהדרת". אך מאחורי השעשוע מסתתרת תפיסת עולם רצינית מאוד. "פיזיקה משנה את הצורה שבה אתה חושב, היא משנה את הצורה שבה אתה מנתח סיטואציות", הוא מסביר.

לדברי יזרעאל, בעולם שבו הבינה המלאכותית (AI) מאיימת להחליף מתכנתים ואנשי מקצוע רבים, הפיזיקה נותרת אי של יציבות ורלוונטיות. "אלה דברים שבסוף לא סתם מצעידים את האנושות קדימה. אלה מקצועות שבאמת יש להם רלוונטיות, גם בעולם שכל שאר הדברים קורים עם AI, ואולי אפילו להפך. הם צועדים קדימה הרבה יותר מהר בזכות AI". עבורו, הפיזיקה היא לא רק מקצוע, אלא כלי להבנת המציאות הדינמית ביותר: "את יודעת שכל עולם הפיזיקה כרגע בסערה כי לא בטוח שהמפץ הגדול בעצם קרה? כמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים איך העולם עובד, אנחנו לא יודעים כלום".

"אם ילד הולך ללמוד פיזיקה בתיכון וממשיך לתואר ראשון, המשכורת הראשונה שלו תהיה כמה עשרות אלפי שקלים", מאשרת עובדת בתעשייה. "20 פלוס צפונה, פלוס פלוס".

מרוץ הקוונטי: מגרש הכרעת העתיד

הסיבה לדחיפות בלימודי הפיזיקה קשורה גם לדור הבא של הטכנולוגיה: המחשוב הקוונטי. אם הסייבר היה המהפכה של העשור הקודם, הקוונטים הם המגרש שבו יוכרעו הקרבות הבאים בין ממשלות ובנקים. המאבק על הטכנולוגיה הזו הוא מרוץ עולמי שבו כבר הושקעו למעלה מ-60 מיליארד דולר. מדינות כמו בריטניה, שהתעוררו מאוחר למרוץ הסייבר, משקיעות כיום הון עתק כדי שלא להחמיץ את רכבת הפיזיקה.

בישראל כבר פועלות חברות שמובילות את התחום. אחת מהן, המפתחת תוכנה למחשבים קוונטיים, גייסה לאחרונה למעלה מ-200 מיליון דולר ממשקיעי ענק כמו SoftBank ו-BMW. "אנחנו מאפשרים לפיזיקאים ומהנדסי מחשב לפתח אפליקציות שירוצו על מחשבים קוונטיים", מסבירים בחברה. "המטרה היא לפתור בעיות חישוביות שגם המחשבים החזקים ביותר כיום לא מסוגלים להתמודד איתן".

עבור הצעירים שבוחרים במסלול הזה, התגמול הכלכלי הוא מיידי. "אם ילד הולך ללמוד פיזיקה בתיכון וממשיך לתואר ראשון, המשכורת הראשונה שלו תהיה כמה עשרות אלפי שקלים", מאשרת עובדת בתעשייה. "20 פלוס צפונה, פלוס פלוס".

השליחות של המכיניסטים: פיתוח נתיבות

כדי להבטיח שההזדמנות הזו לא תישאר נחלתם של תושבי המרכז בלבד, פועל מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן, בתוכנית ייחודית של תלמידי מכינה. מדובר בצעירים מבריקים מכל רחבי הארץ - מקיבוץ שמרת ועד הרצליה וירושלים - שמקדישים שנה לפני השירות הצבאי כדי ללמד מדעים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בנתיבות ובאופקים.

בנתיבות פועלים 13 בתי ספר ובחמש חטיבות ביניים. באופקים הם מגיעים גם לגני חובה. "אנחנו מגיעים בכל שבוע למעל 2,000 תלמידים", מספר אלי עמדי, מנכ"ל החטיבה המדעית, מכון דוידסון לחינוך מדעי. "אין משהו שדומה לחינוך המדעי של הילדים. את רואה את האור שלהם כשהם פשוט מבינים את החוקיות שמאחורי בעיטת כדור או תנועה של חפץ", מספרת עפרי אורבך, אחת המשתתפות במכינה.

המדריכים האלה, שבעצמם עברו מיונים ליחידות כמו "שחקים" ו"גאמה", מביאים איתם לא רק ידע, אלא גם השראה. הם מוכיחים לילדים בפריפריה שפיזיקה היא לא חלום רחוק, אלא מציאות נגישה. גם כשהם בהפסקות, השיחות שלהם נסובות סביב פיזיקת קוונטים."זה מאוד חנוני", הם מודים בחיוך, "אבל זה משהו שיש לו ערך עצום לכל החברה הישראלית".

המסר להורים ברור: אל תניחו מראש שהילד או הילדה "לא מתאימים" לפיזיקה. בעידן שבו חוקי המשחק הכלכליים משתנים מדי יום, היכולת להבין את חוקי הטבע הופכת ליתרון התחרותי הגדול ביותר. המעבדה בתיכון בנתיבות עשויה להיות נקודת הזינוק לאקזיט של המיליארד הבא, והדרך לשם עוברת דרך סקרנות, נוסחאות והבנה שהעולם – על כל הגלקסיות והאטומים שבו – מחכה שמישהו יפענח אותו.