למה האנגלית של תלמידי ישראל כל כך גרועה? הנתונים המזעזעים, הסיבות - והפתרונות

החדשות בקצרה

• נתונים חדשים חושפים כי רק 22 אחוזים מתלמידי כיתות ט' הגיעו לרמה הנדרשת באנגלית.

• מורה לאנגלית ששוחחה עם חדשות 12 הזהירה: רמת בחינות הבגרות יורדת כדי להעלות את שיעור הזכאות.

• בין הכשלים העיקריים: שעות לימוד מועטות, מחסור במורים והתרכזות בדקדוק במקום בדיבור.

• משרד החינוך גנז פיילוט ללימוד השפה האנגלית כבר בגני הילדים, ולא ערך דיון אחד בנושא בארבע השנים האחרונות.

• למרות המצב המחפיר, יש מי שכבר חשבו על פתרונות עצמאיים ויצירתיים.

כבר שנים שאנחנו מסקרים בחדשות 12 את הקושי של תלמידי ישראל באנגלית. כבר ביולי 2023 אמרה לנו אימא לתלמידה: "היא סיימה בציון 95 בחמש יחידות והיא לא יודעת אנגלית - כי מה מלמדים אותם בבית ספר? להתמודד עם הבגרות. לא מלמדים אותם אנגלית מדוברת".

לא כל התלמידים ככה, יש כאלה שיודעים לדבר, אבל הם לא זוקפים את זה לטובת בית הספר - אלא לסרטים, למוזיקה, למשחקי מחשב ואפילו לטיקטוק.

הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר איומים: רק 22 אחוזים מתלמידי כיתות ט' הגיעו לרמה הנדרשת שהגדיר משרד החינוך בעצמו. אי אפשר להשוות את המבחן שנעשה כאן לראשונה לשנים הקודמות - אבל ברור שהמצב מזעזע.

בתור מורה לאנגלית בתיכון, לתמר לנגבורד יש מיליון סיפורים מצחיקים. "תלמיד רצה לכתוב שהמצב מאוד חמור, אז הוא כתב 'חמור' במילונית, אבל לא שם לב לניקוד", היא שיתפה. "יצא לו בסוף: המצב חמור (כמו בעל החיים) מאוד".

אבל מה שהיא סיפרה לנו לא מצחיק בכלל. "הרמה באנגלית כל הזמן יורדת", אמרה תמר. "אם נסתכל על בחינת בגרות מלפני 20-25 שנה, ניקח את מודול G של חמש יחידות, ונסתכל היום על אותה בחינה, אנחנו נראה פערים מאוד גדולים ברמה. אנחנו מורידים את הרמה כדי שכולם יוכלו להגיד שיש להם חמש יחידות באנגלית בתעודה אחר כך. כשמסיימים חמש יחידות אנגלית בישראל לא יודעים אנגלית".

לדבריה, הספרים בבתי הספר לא מצליחים ללמד את הילדים אנגלית. "אי אפשר ללמוד לדבר אנגלית מספר, כמו שאי אפשר ללמוד לשחק כדורגל מלקרוא ספר על כדורגל - צריך לתרגל את זה", טענה. "בעולם מושלם היו נכנסים שלוש פעמים בשבוע לשעתיים או שלוש ומדברים אנגלית עם הילדים בגן - ואז המצב היה וואו".

מה אנחנו עושים לא נכון?

• לומדים רק 4 או 5 שעות, וזה לא מספיק כדי לרכוש שפה
• אין מספיק מורים, ולא עושים שום דבר כדי לתמרץ מועמדים פוטנציאליים
• תוכנית הלימודים מתרכזת דווקא בדקדוק במקום באנגלית מדוברת
• מתחילים ללמוד מאוחר מדי

אגב, ביוזמת שרת החינוך הקודמת, יפעת שאשא-ביטון, החל פיילוט ללימוד אנגלית ב-700 גני ילדים, אבל היא נגנזה כמה חודשים אחרי שיואב קיש מונה למחליפה בתפקיד.

לפי בדיקה שערכנו, בארבע השנים האחרונות לא הייתה אף ישיבה בהנהלת משרד החינוך שעסקה בנושא האנגלית המדוברת הכל כך הכרחית או בהוספת שעות לימוד.

יחסית לזה שאנחנו די כושלים, הפיתוח אולי המשמעותי ביותר ללימודי אנגלית הוא תוצרת הארץ. רועי ויונתי פיתחו את LOORA, אפליקציה שנמכרת בעשרות מיליוני דולרים ל-15 מיליוני לקוחות ברחבי נעולם - בגרמניה, במקסיקו, באיטליה וביפן למשל.

היתרון של LOORA הוא שהיא מבינה עברית ויודעת לעזור כשהמשתמש נתקע ולא מבין. היא גם מתבססת על ניתוח של מאות מיליוני שיחות בכל העולם, מה שמאפשר לה לדייק ולהתאים את השיחה למשתמש הספציפי - מה שגורם לו לחזור שוב ולהתנסות.

בבית הספר הציבורי "פרס נובל" בראשון לציון פשוט החליטו לפני ארבע שנים להיות דו-לשוניים. "הטקסים שלנו כולם בעברית ובאנגלית, התעודות בעברית ובאנגלית, כל מסמך שיוצא החוצה הוא בעברית ובאנגלית", סיפרה רויטל יחזקאל המנהלת.

לדבריה, בית הספר מצליח להוביל את השינוי גם בעזרת רק שלושה מורים לאנגלית. "קודם כל, אנחנו מלמדים אנגלית מהגן ועד כיתה ו' - יותר שעות ממה שמשרד החינוך מקצה לכל כיתה", שיתפה. "בגן לומדים שעתיים, בכיתה א' לומדים שעתיים, אבל בכיתה ה' לומדים שש שעות ובכיתה ו' לומדים שש שעות - כשמשרד החינוך נותן ארבע. יש שעת אנגלית מדוברת בנוסף".

כשמדינת ישראל החליטה להשקיע במתמטיקה, מספר הניגשים לחמש יחידות לימוד זינק והכפיל את עצמו. כך יכול להיות גם באנגלית - רק צריך לקבל החלטה בנושא.