הטעויות בעברית שהכי מוציאות את הישראלים מהכלים

ביוני 2021 פרסמה האקדמיה ללשון העברית בדף הפייסבוק שלה שאלה פשוטה: "מה הטעות בעברית שמוציאה אתכם מדעתכם?". בתוך ארבעה ימים הצטברו 6,732 תגובות מ-6,313 גולשים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת "מחקרים בלשון" מנתח את התגובות ומשרטט תמונה מרתקת של היחסים בין הישראלים לשפתם.

ד"ר נורית מלניק, בלשנית באוניברסיטה הפתוחה, ושלומית עוזיאל, מרצה לעריכת לשון באוניברסיטת תל אביב ומחברת הספר "מוציאה לשון", סרקו את התגובות וזיהו בהן 7,978 תלונות שונות. הן סיווגו אותן ל-89 קטגוריות ולראשונה הציגו "מצעד טעויות" אמפירי – דירוג של התופעות שהכי מעוררות תגובות ותרעומת אצל דוברי עברית.

החוקרות מתארות את המחקר כהזדמנות יוצאת דופן. "הפוסט נראה לנו כהזדמנות מצוינת להיות 'זבוב על הקיר 'של האקדמיה ללשון", הן מספרות. "'צותתנו' לשיח של יותר מ-6,300 אוהבי עברית וממגרי טעויות, ואספנו נתונים אמפיריים על תופעות הלשון שנחשבות בעיניהם למעצבנות ביותר".

אז מי במקום הראשון?

הטעות שקיבלה את מספר התלונות הגבוה ביותר (926) היא שימוש בנטיית הגוף השלישי במקום הגוף הראשון בעתיד: "אני יגיד", "אני ילך", "אני יעשה". אחד המגיבים סיכם זאת בסרקזם: "תיכף אני יגיד לכם מה הכי מעצבן אותי".

במקום השני, עם 898 תלונות, נמצאים שיבושים כמו "למלות" במקום "למלא" ו"להוזיז" במקום "להזיז". במקום השלישי – בחירה שגויה במשמעות המילה: "להביא" במקום "לתת" ו"לרשום" במקום "לכתוב", עם 662 תלונות. טעויות במין הדקדוקי ("שלוש ילדים") קיבלו 621 תלונות, והצורה "יושנת" במקום "ישנה" סוגרת את החמישייה הפותחת עם 567 תלונות.

אבל המחקר חושף גם ממד חברתי. כ-535 תלונות עסקו בצירופים כמו "ללכת הבית" במקום "הביתה" או שימוש ב"למזוג" למאכלים מוצקים. לדברי החוקרות, המגיבים יצרו הבחנה ברורה בין "אנחנו", השומרים על העברית, ובין "הם", שטועים. אחת התגובות סיכמה זאת בציניות: "שימשיכו לטעות, אחרת על מי נתנשא?".

התגובות חרגו הרבה מעבר לציון טעויות. המגיבים השתמשו בשפה רגשית ולעתים קיצונית: "האוזניים שלי נשרפות", "זה גורם לאוזניים לדמם", "כמו ציפורניים על לוח". כ-450 תגובות כללו ביטויים כמו "מחרפן" ו"מטריף", ו-1,223 מגיבים הוסיפו אמוג'ים. לדברי החוקרות, הלהט שבו הישראלים מגיבים לטעויות לשוניות אינו טכני – הוא כמעט פיזי.

עם זאת, חלק מהתופעות שתוארו כ"שגיאות מוציאות מהדעת" כלל אינן נחשבות שגיאות בעיני האקדמיה. הצורה "חִכֵּיתִי" (בצירי), למשל, תקנית לחלוטין וכמותה יש במקרא, אך 30 מגיבים התלוננו עליה. כך גם צירוף כגון "ראשת ממשלה", שאושר כבר ב-2012. "הכי הרבה אתם, האקדמיה, מכעיסים אותי שהכשרתם את צמד המילים 'ראשת ממשלה'", כתב אחד המגיבים, "ובזה זיהמתם את השפה העברית".

מלניק ועוזיאל מסבירות שהפער הזה אינו מקרי. "בלא מעט מקרים המגיבים לא יישרו קו עם האקדמיה", הן אומרות. "הם התלוננו על ה'מתירנות' שלה וציינו כשגיאות צורות שנחשבות תקניות". הן מוסיפות כי הופתעו גם מהפער בין תוכן התלונות לצורת הכתיבה. "מצד אחד קפדנות, ומצד אחר סגנון משועשע, עתיר אמוג'ים ולעתים גם לא תקני. אחד המגיבים כתב: 'לא עניתי כי הייתי יושן!! חחחחחח'".

המסקנה המרכזית של המחקר נוגעת בנקודה עדינה: לא מעט מהמגיבים לא שפטו טעויות לפי סטנדרט של קריינות מקצועית או דקדוק בית הספר, אלא לפי מה שהחוקרות מכנות "נכונות מבוססת יוקרה". במילים פשוטות – מה ש"נשמע נכון" באוזניהם חשוב להם לא פחות, ואולי אפילו יותר, ממה שנכון או תקני באמת.