פחות מאחוז בבני ברק זכאים לבגרות בהייטק, כמעט 85% בקריית אונו עם 5 יחידות אנגלית | מספרי החטיבות העליונות

רמת השרון וקריית אונו בראש, תל שבע ובני ברק בתחתית: נתוני משרד החינוך שפורסמו היום (שלישי) מציגים פערים משמעותיים בין האשכולות הסוציו-אקונומיים, בין המרכז לפריפריה ובין המגזרים השונים בחברה הישראלית.

• לכל נתוני הזכאות לבגרות ודירוג בתי הספר, לחצו כאן

משרד החינוך מפרסם נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשפ"ד (2024). על פי הנתונים, רובם המוחלט של היישובים המדורגים בראש, הם באשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים ביותר. נתונים אלו משתקפים גם כן בנתוני הגיוס, הגבוהים בהרבה אצל האשכולות הגבוהים, ו-"מבטיחים" שהפערים בחינוך ימשיכו גם בשירותם הצבאי של הצעירים בישראל.

מבין היוצאים הבודדים מן הכלל, נמצאים קריית עקרון וגבעת שמואל בראש הטבלאות, אך מדובר באולפנות בודדות בלבד, עם תנאי קבלה מורכבים ועל כן אינן מייצגות כלל את הערים בהן הן מתארחות.

הפערים העצומים ב-5 יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה

• בקריית אונו, יישוב המדורג באשכול חברתי-כלכלי גבוה, הזכאות לבגרות בחמש יחידות לימוד באנגלית עומדת על 84.5%.
• מנגד, בבני ברק, פחות מ-7% מהתלמידים זכאים לכך.
• בין 30% ל-40% מתלמידים המתגוררים בהרצליה, גוש עציון ושוהם היו זכאים השנה לבגרות ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה. בבני ברק ובמודיעין עילית הזכאות עומדת על 0.1% ו-0.5% בהתאמה.

בגרות "הייטק" - והבדלי הענק בין היישובים בסולם החברתי-כלכלי

בגרות הכוללת חמש יחידת לימוד במקצועות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה או מדעי המחשב, החוזה בצורה טובה את הסיכויים של תלמיד להשתלב במקצועות ההייטק בישראל, מציגה פער ניכר בין היישובים האמידים, לאלו שנמצאים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי.

• באופקים, 4.8% מכלל התלמידים ניגשים לבגרות "הייטק" ובעפולה 8.6%.
• ברמת גן, לעומת זאת, לא פחות מ-19.7% ייגשו לבגרות מסוג זה, ועל פי המדד יקבלו סיכוי טוב יותר להשתלב במקצועות ההייטק ולבנות לו עתיד כלכלי מאשר מקבילו בעפולה.
• במשרד החינוך הדגישו כי חלה עלייה מסוימת בזכאות לבגרות, ולבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה ואנגלית בפרט, אך העלייה מסתכמת ב-0.2-3% בלבד, המבטאת בפועל מספר.

השר קיש: מערכת החינוך הוכיחה את כוחה ברגעים קשים

עם פרסום הנתונים ולמרות תמונת המצב הקשה שעולה מהם ומציגה את הפערים הענקיים שעדיין קיימים בין שכבות שונות באוכלוסייה, שר החינוך מסר ש"בשנת תשפ"ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך הישראלית גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים, הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור - שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו, וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית".

מנגד, בתוך משרד החינוך יש מי שמבקר את ההתפארות של הנהלת המשרד והשר בנתונים. בכיר במשרד תהה בשיחה עם N12: "זה מבחן שהמשרד כותב לעצמו ובודק את עצמו. איך קרה פתאום שתלמידים דוברי ערבית מובילים על התלמידים היהודים? הרי במבחנים הבין-לאומיים שעוקבים אחר הפערים לאורך זמן, דוברי הערבית נמצאים חמש שנים אחרי דוברי העברית".