ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ביקש מהמרצים בבית הספר להימנע מלהגיע לכיתות עם דסקית החטופים או הכיתוב "ביחד ננצח", מפני שזה עלול לטענתו לגרום לשיח על המלחמה ולתגובות קשות. מאוניברסיטת תל אביב נמסר: פרופ' סיון טולדו המליץ לחברי הסגל כיצד לנהוג מתוך רצון לבודד את התלמידים מהסחות דעת. פרופ' טולדו טען: "אם המכתב לא הובן כהלכה והכאיב למישהו ממשפחות החטופים, אני מצטער על כך מאוד".

לקריאת המכתב המלא

באיגרת שכתב ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית למרצים בבית הספר למדעי המחשב ציין טולדו: "קשה ללמד בזמן מלחמה וקשה ללמוד בזמן מלחמה. למי שהיו או עדיין מגויסים ולמי שיקיריהם נפגעו, המעבר קשה במיוחד. הפרופסור הוסיף כי ברצונו "לספק סביבת למידה שתמזער ככל הניתן את הסחות הדעת שעלולות לנבוע מהמלחמה ותאפשר לסטודנטים וסטודנטיות להתרכז בלימודים במצב קשה".

אוניברסיטת תל אביב (צילום: פלאש 90)
אוניברסיטת תל אביב, ארכיון | צילום: פלאש 90

"ההימנעות של סגל ההוראה מדיון במלחמה ומסממנים של אבל, של תמיכה בחטופים ומשפחותיהם, וכדומה, אינה מביעה היעדר אמפתיה ואינה מזלזלת בשכול ובהקרבה של החיילים והחיילות", כתב פרופ' טולדו. "היא גם לא מהווה ביטול של חופש הביטוי. אפשר בהחלט להתבטא ואפשר ולהשתתף בצער המשפחות השכולות ובדאגה של משפחות החטופים, אבל במקום אחר ובזמן אחר שבו איננו מלמדים. ההימנעות נובעת משיקול אקדמי: הרצון לספק לסטודנטים ולסטודנטיות סביבה חופשית מהסחות דעת, וכמובן גם מהטרדות ומחשש מתגובות קשות של אחרים או אחרות".

פרופ' טולדו התייחס במכתבו גם לגורם מסיח נוסף, לתפיסתו - נשיאת כלי נשק בקמפוס: "אין אנו רגילים לראות רובים בכיתות, ויהיו סטודנטים וסטודנטיות שזה יסיח את דעתם. זה לא בשליטתנו. אבל את הסחות הדעת שבשליטתנו ננסה למזער".

תגובת אוניברסיטת תל אביב: "פרופ' סיון טולדו הביע את דעתו האישית והמליץ לחברי הסגל שלו כיצד לנהוג, מתוך רצון לבודד את התלמידים מהסחות דעת ולהקל עליהם להתרכז בלימודים".

לאחר הפרסום טען פרופ' טולדו: "מאז אירועי 7 באוקטובר ליבי יוצא לחטופים, לחיילי צה"ל שנלחמים בגבורה למען המדינה, למי שנפגעו ופונו, ולמשפחות. פעלתי כמיטב יכולתי מאז במסגרת תפקידי לסייע, להקל, ולתמוך בהם.
המלחמה והטראומה של 7 באוקטובר מקשות להתרכז בהוראה ובלימודים. מכתבי לסגל ההוראה היה מיועד ליצור סביבה שמאפשרת ריכוז בלימודים, תוך שימוש בכלים שאני סבור שאינם מזיקים לאיש, ודאי שלא לחטופים. אם המכתב לא הובן כהלכה והכאיב למישהו ממשפחות החטופים, אני מצטער על כך מאוד. אני מצטרף לקריאת המשפחות להחזיר את החטופים, ואני שותף לחרדה לגורלם".