הצפיפות בכיתות נמשכת והשכר הנמוך של המורים זו תמונת המצב של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות המפותחות שעולה מדוח החינוך לשנת 2022 שפרסם היום (שני) ארגון ה-OECD. הדוח מתייחס ל-38 מדינות החברות בארגון, בהן ישראל, וכולל השנה גם התייחסות להתמודדות מערכות חינוך ברחבי העולם עם נזקי הקורונה.
מהדוח עולה כי בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים בישראל, מספר התלמידים בכיתה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD. לצד זאת, ישראל ואוסטרליה הן שתי המדינות היחידות שרשמו שיפור והצליחו להקטין את ממוצע התלמידים בכיתה.
סיבה נוספת לצפיפות בכיתות נוגעת לשיעור הגדול של ילדים בארץ. ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בשיעור הגידול של אוכלוסיית בני 6 עד 17. לאורך העשור האחרון, שיעור הגידול של אוכלוסייה זו עמד על 22.6%, בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע אוכלוסייה זו ירד בשיעור של 0.3%.
בנושא השכר, מהדוח עולה כי המורים בישראלים מרוויחים פחות ממקביליהם במדינות המפותחות. את ההשוואה על שכר המורים עורכים בדוח באמצעות חישוב כוח קנייה מקומי וממנו עולה כי מורה בישראל מרוויח פחות, כאשר הפער הגדול ביותר נוגע למורי בתי הספר היסודיים. כוח הקנייה המקומי שלהם עומד על 40,783, בעוד הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 47,538. הנתון לגבי שכר המורים לא כולל את התוספת שצפויה להיכנס לתוקף לאחר החתימה על ההסכם שהושג בפתיחת שנת הלימודים.
למרות השכר הנמוך באופן יחסי, מורה בבית ספר יסודי בישראל עובד יותר ממורים במדינות מפותחות. מורה ביסודי בישראל יעבוד 846 שעות לעומת ממוצע המדינות המפותחות שעומד על 784 שעות. לעומת זאת, מורים בחטיבת ביניים מלמדים היקף שעות דומה לממוצע במדינות המפותחות, וגם הפער בתיכונים קטן הרבה יותר.
ישראל - מהמדינות המובילות בסגירת בתי ספר במגפת הקורונה
בזמן מגפת הקורונה בתי הספר בישראל היו סגורים למשך 139 ימים. הנתון הזה מביא את ישראל להיות מדורגת במקום החמישי מלמעלה מבחינת כמות ימי הלימוד הפרונטליים שבוטלו בשל המגפה. במקום הראשון בסגירת בתי הספר מדורגת לטביה, ומיד אחריה פולין, קוסטה-ריקה וקולומביה. יחד עם זאת, האמצעים שננקטו נגד מגפת הקורונה בישראל זהים לאלה שננקטו ברוב המדינות שמסרו מידע למחברי הדוח.
ההוצאה הלאומית למוסדות חינוך בישראל מהווה כ-4.8% מהתוצר המקומי הגולמי והיא הגבוהה ביותר במדינות הארגון. בנוסף, ישראל מדורגת במקום הרביעי בהשקעה בגיל הרך מתוך התוצר המקומי הגולמי וזהה להשקעה של דנמרק.
למרות התקציב הגבוה שמושקע בחינוך, ישראל מדורגת נמוך יחסית בהוצאה פר-תלמיד ונמצאת במקום ה-24 מתוך 36 מדינות. לדברי משרד החינוך, ההשקעה הנמוכה ביחס לתלמיד נובעת מחלוקה של ההוצאה על מספר גדול יותר של תלמידים.
התלמידים בישראל לומדים יותר
ישראל היא אחת משתי המדינות הבודדות ב-OECD, לצד מקסיקו, שבהן מספר שנות לימוד החובה הוא 15 שנים. הממוצע ב-OECD עומד על 11.8 שנות לימוד חובה. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות היחידות (לצד מקסיקו, הונגריה וצרפת) שבה לימודי חובה מתחילים כבר בגיל 3.
שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון אמרה בעקבות הפרסום: "דוח ה-OECD שמתפרסם היום, מעניק תוקף בין-לאומי למהלכים המשמעותיים שהובלנו במערכת החינוך מרגע כניסתי לתפקידי כשרת החינוך. בראשם, מיקוד העבודה וההשקעה בהיבטים רגשיים וחברתיים של תלמידי ישראל, בעקבות נזקי הקורונה, לצד מתן מענים נדרשים לעובדי ההוראה. נוסף על זאת, החתימה על הסכם שכר חדש עם הסתדרות המורים, שתביא לשיפור בשכרם של המורים, הגננות, המנהלים והיועצות החינוכיות".
מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר מסרה: "הדוח מוכיח, כי על אף שמערכת החינוך הישראלית מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, היא מצליחה להתבלט בחלקים חשובים של המדידה". הדבר מקבל ביטוי במתן המענים הרגשיים והחברתיים, נגישות לחינוך כבר בגיל מוקדם, הרחבת גיל לימוד החובה ושיעור המסיימים של השכלה תיכונית. המשרד ימשיך לקדם את המהלכים הנדרשים כדי שמדינת ישראל תמשיך להוביל בצמרת המדינות לצד מהלכים נדרשים לצמצום פערים".