המשא ומתן בין הסתדרות המורים למשרד האוצר הסתיים אתמול בפיצוץ – והאיום לשבות ב-1 בספטמבר עדיין בתוקף. אף שההצעה כוללת שיפור משמעותי בתנאים של מורה מתחיל – הסתדרות המורים דחתה את ההצעה והנתק בין הצדדים נמשך. היכן עומדים הפערים? N12 עושים סדר.

המשבר במערכת החינוך – סיקור N12

ההצעה שהונחה על שולחן המשא ומתן מטעם האוצר כוללת הגדלת שכר מורה בשנתו הראשונה לסכום של 9,000 שקל בחודש, עלייה של כ-30%. התעדוף המשמעותי בהסכם הוא לטובת המורה המתחיל. בהסתדרות המורים, לעומת זאת, מתכוונים להיאבק על התנאים של המורים הוותיקים. הדרישה היא להעלאת שכר משמעותית לכל עובדי ההוראה ולא רק למורים בשלבים הראשונים לקריירה.

סוגיות הוותק ומנגנון הקידום בדרגה הם סלע המחלוקת בין הצדדים. כיום, מורה זכאי לתוספת של כאחוז אחד מהמשכורת מדי שנה ובמסגרת ההסכם שהוצע התוספת השנתית למורים ותיקים תהיה נמוכה יותר. גורם המעורה במשא ומתן אמר ל-N12: "באוצר רוצים לקחת מהתקציב הקיים ולהזיז סכומים מפה לשם כך שהוותיקים יסבסדו את התוספת לצעירים. זו פשוט בושה".

נכון להיום, למורה בתחילת דרכו יש שני מסלולי קידום בשכר: ותק או דרגות. מסלול הוותק קובע כי בשש השנים הראשונות בכל שנה השכר יעלה ב-2 אחוזים והחל מהשנה השביעית יעלה השכר באחוז אחד.
המסלול השני לקידום עובדי הוראה הוא דרגות שהמעבר ביניהם נעשה באמצעות השתלמויות. המעבר בין הדרגות מקנה תוספת של 7.5 אחוזים.

הצעת משרד האוצר היא לבטל את מסלול הקידום על בסיס "ותק" ו"דרגות" והחלפתם בתוספת של 50 שקלים על כל שנה ו-250 על כל עליית דרגה במקום סכומים של 450 עד 1200 שקלים לפי המנגנון הקיים כיום.

ההסכם שהוצע יוביל לאובדן של 750 מיליון שקל רק בשנה הראשונה. בשנה הראשונה יהיה אובדן הכנסת למורים של 750 מיליון שקל, בשנה השנייה של 1.5 מיליארד שקלים ובשנה השלישית של 2 מיליארד.

תלמידים בבית הספר כרמים בירושלים, 1 בספטמבר 2021 (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש/90 )
יתחילו את השנה ב-1 בספטמבר? תלמידי בית ספר בירושלים, ארכיון | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש/90

"לא ניצור כאן דור ב' שירגיש מקופח"

גם בנושא החופשות אין הסכמות בין הסתדרות המורים לאוצר. במשרד האוצר מציעים להחליף חמישה ימי חופשה: ל"ג בעומר, תענית אסתר ושלושה ימי אסרו חג – בימי שישי סמוכים לתאריכים אלו בלוח השנה. הצעה אחרת היא לקצר את חופשת הפסח ולהעביר את הימים ל"גשר" בין כיפור לסוכות. בהסתדרות המורים טוענים כי מבחינתם "לא יתקיים משא ומתן על ימי החופשה עד שלא תהיה תוספת שכר רוחבית לכל עובדי ההוראה".

גורם שהשתתף בדיונים מבהיר כי התוספת המוצעת תינתן לכל המורים ו"אף מורה לא יירד בשכר בשום שלב של הקריירה. לא ניצור כאן דור ב' שירגיש מקופח". ההחלטה למקד את המאמץ במורים המתחילים נובעת מהניסיון למנוע נשירה ולמשוך מורים חדשים למערכת בתקופה של מחסור בכוח אדם. באוצר מציעים להגדיל את היקף המשרה המינימלי למורים מ-50% ל-70%, בהסתדרות המורים מבקשים שהרף יעלה אף יותר וייקבע על 80% משרה לפחות.

עד כה לא נקבע מועד חדש להמשך הדיונים בין הצדדים. במשרד החינוך מקווים שהסוגיה תיפתר עוד לפני תחילת שנת הלימודים כדי להסיר את איום השביתה – ולהשיב למערכת מורים רבים שבחרו לעזוב את ההוראה בעקבות משבר הקורונה.

תגובת משרד האוצר: "הצעת משרד האוצר מטיבה עם כל המורים, ואינה מבטלת את תוספת הוותק או הקידום בדרגות. שכרו של כל מורה, בכל ותק ובכל דרגה, יהיה גבוה יותר מבמצבו הנוכחי. בעולם שבו מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור במורים, עזיבה בשנים הראשונות למקצוע וירידה בהרשמה למכללות להוראה – אנחנו מחויבים לתעדף את המורה הצעיר ולצמצם את הפערים במערכת החינוך".

"העלאת השכר המשמעותית ברמות הוותק ובדרגות הנמוכות מייצרת נקודת פתיחה גבוהה מראש", נכתב בתגובה. "לפי נתוני OECD התשואה לוותק בישראל היא מהגבוהות בעולם. כדי ליצור מערכת חינוך מצטיינת, יש לתת יותר דגש על איכות, מצוינות וקבלת אחריות, כפי שבא לידי ביטוי בהצעה".