דריה שלם דוקטורי, בת 17, קיבלה חינוך ביתי ומעולם לא למדה באף מוסד לימודי רשמי. זה לא מנע ממנה לקחת השבוע את המקום הראשון בתחרות מדעי המוח הנחשבת בארץ – ועכשיו היא מתכוננת לייצג את ישראל בתחרות הבין-לאומית היוקרתית בעולם שתיערך בפריז.
דריה גרה עם אימה, עם אחיה הקטן אלוף השחמט, עם סבא שהיה מנהל בית ספר וסבתא שהייתה מורה. אבל גם להם לקח כמובן זמן להתרגל לרעיון של החינוך הביתי. "עבדנו בזה", מציינת אימה, מיכל. "זו עבודה מהבוקר עד הערב, גם ללוות אותם בבוקר וגם ביום למוחרת אתה מכין שוב את מה שאתה רוצה להכין ולאן אתה לוקח, ואתה כל הזמן עם יד על הדופק".
"היא הייתה כמעט בכל החוגים האפשריים", מציינת אימה. "כל חוגי הספורט, כל חוגי הנגינה. כיתה ו' זה היה פרויקט הורדוס, היא דיברה על הורדוס מהבוקר עד הערב כאילו שהיא מכירה אותו, כאילו שהוא בן כיתה שלה".
יש כ-80 משפחות בישראל שמחנכות את ילדיהן בחינוך ביתי. הרוב מתייאשות באמצע והילדים משתלבים במסגרות המוכרות. אצל דריה, אימא שלה לא ויתרה והשקיעה רק בזה. זה לא היה קל. התוכניות של משרד החינוך היו סגורות בפניה, גם באוניברסיטאות סירבו לילדה מהחינוך הביתי. ורק אנשים שראו את הזיק בעיניים פתחו לה דלתות. וכשנפתחו – היא כבר הוכיחה את עצמה.
"אימא שלי היא אימא יחידנית, אני ואחי נולדנו מתרומת זרע, ולמעשה היא בחרה לחנך אותנו בבית, אז לא הלכתי לגן, לא הייתי מעולם בבית ספר", מספרת דריה. "לפני שלוש שנים מצאתי שיש במכון ויצמן תוכנית תלת-שנתית במדעי המוח, ניגשתי, קיבלו אותי בחסד כי הייתי קטנה יותר מכולם בשנה, פשוט אמרתי שזה מעניין אותי, שאני רוצה ללמוד, לא איכפת לי ציונים ולא שום דבר. וכנראה שכל הלמידה עבדה, השתלמה".