"סוף סוף גם הקטנטנים יזכו למעטפת ולהגנה של משרד החינוך, כפי שצריך להיות", הצהיר השבוע ראש הממשלה נפתלי בנט בעקבות העברת האחריות על הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. כאשת חינוך, אני חשה שאכן מדובר במהלך מתבקש והיסטורי, אלא שהמהלך הזה לא באמת הושלם. מאחורי תרועת החצוצרות מסתתרת העובדה שאני ועוד אלפי נשות חינוך נותרנו מאחור, ואיתנו עשרים אלף פעוטות שמשרד החינוך לא מתכוון לפרוס עליהם את מעטפת ה"חום וההגנה", כלשונו של ראש הממשלה.
מה למשרד הכלכלה ולגיל הרך?
החיבור בין הגיל הרך ומשרד הכלכלה נולד בחטא. בעבר, ממשלות ישראל סברו כי בכדי לאפשר לנשים לצאת לעבוד, יש "לשחרר" אותן מעול הטיפול בילדים. על כן, על המדינה לספק שירותי "בייביסיטר" להורים. האכלה, החלפת חיתולים ובעיקר שמירה - אלה היו מטלות המטפלת. במאה ה-21 אנו כבר יודעות כי הטיפול בפעוטות הוא עשייה חינוכית לכל דבר, ואף יותר מזה: מרבית המחקרים מראים כי גילי 0-3 הם קריטים להתפתחות הילד. תשומת לב, גירויים נכונים ובוודאי שחום ורגישות הן אבני היסוד בהתפתחות הילדים. על כן, תפקיד המטפלת ממש לא מסתכם בהחלפת חיתולים.
הנה, לאחר שנים שבהם הגיל רך הוא בבחינת ה"עוף המוזר" במשרד הכלכלה, על גלגוליו השונים, קמה שרת החינוך ומצהירה על חשיבות ה"רצף החינוכי מגיל 0 ועד האוניברסיטה". שנים ששרי חינוך מצהירים על רצונם להעביר את האחריות על הגיל הרך ממשרד הכלכלה. תמיד מאבקי אגו בין שרים מנעו את המהלך. הנה, דווקא כאשר משלימה השרה שאשא-ביטון את המהלך, היא בוחרת לנהוג איפה ואיפה בילדי ישראל ולהימנע מנטילת אחריות על ילדי המשפחתונים המפוקחים.
משפחתונים מפוקחים - יש דבר כזה?
מרבית המשפחתונים בישראל הם פרטיים ופועלים ללא פיקוח, ולמעשה כל מי שרוצה בכך יכול לפתוח משפחתון. דווקא משום כך – משפחתוני משרד הכלכלה הם פרויקט חשוב כל כך. אלו משפחתונים הפועלים בביתה של המטפלת, אך זוכים לפיקוח קפדני וגם לסבסוד מצד המדינה בהתאם ליכולתם של ההורים. התכנית החשובה הזו פועלת בעיקר בפריפריה החברתית-גיאוגרפית של ישראל. עשרות אלפי הורים שולחים אליהן את ילדיהם בלב שקט. שליש מהילדים הללו מגיעים ממשפחות רווחה. שאשא ביטון וברביבאי - הפקרתן את נשות החינוך.
כמה קיווינו כי שרה חדשה המבינה כי מטפלת אינה בייביסיטר אלא אשת חינוך, תעשה את הדבר הנכון ותיקח אחריות על המשפחתונים ותפעל ביחד איתנו לתיקון התנאים המבזים. איזו אכזבה מהדהדת לגלות כי השרה אכן מעבירה אליה את האחריות לגיל הרך, רק - בלעדינו, המשפחתונים המפוקחים.
המשמעות היא אחת: ילדי הפעוטות בפריפריה החברתית-כלכלית, ילדי הרווחה, מעניינים פחות את שרת החינוך. להם אין לובי בכנסת כמו החקלאים. הקואליציה לא תיפול בגלל פעוט שנזנח על ידי משרד החינוך. לפעוטות הללו אין ועדי הורים חזקים המחוברים לאולפנים ולראשי המפלגות. כאשר שרת החינוך רוצה לצמצם באחריות, הם הראשונים להיפגע. הם ואנחנו. כמה מאכזב לגלות כי שרת הכלכלה, האלופה הראשונה בצה"ל ומי שאמונה על המשרד האחראי לתעסוקת נשים, לא רק שלא מקדמת תיקון היסטורי משלה לתנאי המטפלות, אלא דוממת כאשר נשות החינוך במשרדה נותרות מאחור.
עדיין לא מאוחר לתקן ולהבטיח את העברת כלל פעוטות ישראל לאחריות משרד החינוך. ביום ראשון הקרוב תדון הממשלה במהלך העברת הגיל הרך. יאמרו שם הרבה מילים חמות, המילים "דרמטי" ו"היסטורי" יזרקו לחלל האוויר. אכן - אם תחתום הממשלה על העברת המעונות ללא המשפחתונים המפוקחים יהיה זה מהלך היסטורי: הדרת עשרות אלפי פעוטות מאחריות משרד החינוך. עשרות אלפי פעוטות "שקופים" למערכת החינוך, שנולדו פשוט במקום הלא נכון. זו אכן בכייה לדורות.
>>> נינט ששון היא בעלת משפחתון מבאר שבע וחברת הנהגת איגוד המשפחתונים בכוח לעובדים