דוח של ארגון מדינות ה-OECD מראה שישראל סגרה את בתי הספר בגלל הקורונה הרבה יותר לעומת ממוצע השבתת מערכות החינוך ביתר המדינות החברות בארגון. על פי הדוח, שהתפרסם היום (ראשון), הפער הגדול ביותר נמצא דווקא בהיקף סגירת חטיבות הביניים. בבתי הספר היסודיים מספר ימי הסגירה בישראל גבוה רק במעט לעומת הממוצע העולמי.

סיקור N12 על הקורונה:
• הצעירים שמתנגדים לבוסטר מדברים
• אלרעי-פרייס: "הבוסטר היה נחוץ, לא מיהרנו"
• אחות במחלקת קורונה הותקפה באבנים ביום כיפור 

ה-OECD בדק למשך כמה ימים הושבתו בתי הספר ללמידה פרונטלית בשל המגפה בכל מדינה החברה בארגון מתחילת שנת 2020 ועד מאי 2021. בתוך תקופת זמן זו, ממוצע הימים שבהם חטיבות הביניים היו סגורות במדינות הארגון עומד על 92, בעוד שבישראל החטיבות נסגרו למשך 139 ימים. כלומר, ישראל סגרה את החטיבות פי 1.5 ימים יותר מהממוצע העולמי.

תלמידי תיכון (צילום: פלאש/90 )
בתיכונים המצב קצת טוב יותר. תלמידי תיכון בישראל בזמן הקורונה | צילום: פלאש/90

באשר לתיכונים, הנתון קצת מעודד, אך עדיין ישראל הרחק מאחור. בעוד שמדינות הארגון סגרו את החטיבות העליונות למשך 101 ימים בממוצע, ישראל סגרה את התיכונים 112 יום. המעניין הוא שבבתי הספר היסודיים ישראל כמעט משתווה לממוצע ימי ההשבתה – תלמידי א' עד ו' לא למדו בישראל במשך 80 ימים לעומת הממוצע העולמי שעומד על 78.

אלא שגם בחינוך הקדם יסודי, בגני הילדים, ישראל סגרה יותר לעומת יתר המדינות במשך השנה וחצי הזו. הגנים בארץ היו סגורים 64 ימים לעומת 55 בממוצע ביתר מדינות ה-OECD. למעשה, מערכות החינוך בישראל נסגרו יותר מהממוצע העולמי בכל הגילאים, אם כי חשוב לציין שביסודי מדובר בהפרש זעום בלבד.

הנתון האופטימי: שיעור נמוך של מובטלים צעירים בישראל

בגלל החשש שהמגפה תפגע ביכולת של צעירים להשתלב בתעסוקה, בדוח עסקו גם בהשפעת המגפה על נתוני האבטלה בקרבם, במיוחד עבור אלו שרמת השכלתם נמוכה יותר. בנושא זה, המצב בישראל דווקא טוב מהממוצע ביתר המדינות החברות בארגון. בשנת 2020, שיעור האבטלה בקרב בני 34-25 עם השכלה נמוכה מתיכונית בישראל היה נמוך לעומת הממוצע – בעוד שהנתון בישראל עומד על , הממוצע העולמי הוא 15.1%.

תלמידים מבצעים בדיקות קורונה בבית ספר בגרמניה (צילום: רויטרס)
רוב מדינות ה-OECD עקפו אותנו. תלמידים מבצעים בדיקות קורונה ביתיות בברלין | צילום: רויטרס

נתון נוסף מעניין מהדוח שהתייחס רק למצב בישראל, עסק בקשר שבין השכלת ההורים לרכישת ההשכלה של ילדיהם. מהדוח עולה שתלמידי תיכון שהשכלת הוריהם נמוכה, נוטים ללמוד בחינוך מקצועי-טכנולוגי יותר מאשר בחינוך עיוני. בישראל בשנת הלימודים תשע"ח (2017/18), תלמידים אשר הוריהם היו בעלי השכלה תיכונית ומטה היו 54% מהתלמידים שהחלו ללמוד בחינוך המקצועי-טכנולוגי בתיכון, ו-47% מהתלמידים שהחלו ללמוד בחינוך העיוני.