כמעט שנה שלמה כל תלמידי כיתות ז' עד י' היו בבית. כשכל שאר התלמידים חזרו ללמוד, תלמידי חטיבת הביניים נשארו מתוסכלים מול הזום וספגו את הפגיעה הכואבת ביותר במערכת החינוך. לפני ארבעה חודשים כתבתנו יעל אודם התחילה ללוות אותם, מהיום שבו חזרו לבית הספר ועד ליום קבלת התעודות.
שרון שמואל הקימה את מקיף י"ג על שם יצחק נבון בראשון לציון לפני 5 שנים, והיא מנהלת לבד גם את החטיבה וגם את התיכון. השנה הם עברו למבנה חדש, אבל עד כה הוא עמד ריק לרוב. שרון מספרת: "אחרי שנה בבית, אין לי מושג אילו תלמידים אני פוגשת". שרון חושפת את הקשיים והבעיות שהתגלו בעת החזרה ללימודים אחרי שנה בה שהו התלמידים בבית: "המצב החדש הביא המון קללות, אלימות, ואיחורים לבית הספר. אלו דברים שכמעט לא היינו רגילים אליהם, לפני כן כמעט ולא עסקנו בבעיות משמעת. במקביל גם גילינו את הפערים בפן הלימודי".
גם רכזת שכבת ט' בבית הספר, ליאב אדלמן כספי, מתארת את השינוי שחל בתלמידים ואת האתגרים שהם חוו: "יש תלמידים שהיו מצטיינים בעבר אבל השנה הם פשוט איבדו את זה". זהר לבן, תלמיד כיתה ט', מספר על הקשיים שחווה בעת הלמידה מהבית: "זום זה דיכאון. כל התלמידים הגיעו לתחושה שהם רוצים ללכת לבית ספר. שהם חייבים בית ספר ושהם חייבים חברה ולא יכולים בלי זה".
"עכשיו קשה לי להסתגל, אני רגיל להיות כל היום מול הזום", מספר זהר על תהליך החזרה ללמידה פיזית בבית הספר. תלמידי חטיבת הביניים הספיקו ללמוד 4 חודשים בבית הספר, וכעת הם שוב יוצאים לחופש גדול של חודשיים. התלמידים מתקשים להיפרד מהמסגרת, אחרי שהם נשמו סוף סוף קצת שגרה, חופש גדול מדאיג אותם. צד חיובי לשנה האבודה של תלמידי חטיבת הביניים - ייתכן והתלמידים התחילו סוף סוף להעריך ואפילו לאהוב את בית הספר.