מסתמן - ביום ראשון חוזרים ללימודים: הממשלה אישרה הערב (שני) באופן עקרוני את מתווה הפתיחה המלא של מערכת החינוך שהציג משרד הבריאות. במתווה "מגן חינוך מותאם" לפתיחת כלל הכיתות וביטול הקפסולות, יופעל מערך בדיקות וניטור רחב. במקרה שיתגלה תלמיד מאומת, התלמידים בכיתה, בשכבה וצוות ההוראה יעברו בדיקות טרם חזרתם לבית הספר. זאת, בנוסף לחובת הבידוד כפי שקיימת עד כה. התקנות הסופיות יובאו לאישור ממשלה אחרון וסופי עם סיום העבודה עליהן ולאחר מכן תאושר הפתיחה באופן רשמי.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בכירים במשרד הבריאות מסרו כי הכוונה היא "להסתער" על כל מאומת שימצא במערכת החינוך. החל מבידוד הכיתה, בדיקת השכבה, ובמקרה של מספר מאומתים שיתגלו - גם בדיקה של המשפחות.

ממשרד הבריאות נמסר כי הוא עקב באופן רציף אחר נתוני התחלואה וגיבש את החלטות המדיניות בעקבות מדדים אלו. עוד נמסר כי משעברו שבועיים של יציבות בנתוני התחלואה שבהם 95% מהמדינה ירוקה, כולל תחלואה נמוכה בקרב ילדים, ניתן להתקדם עם פתיחה של החינוך בצורה רחבה יותר תוך הפעלת מתווה של בדיקות נרחבות במקומות בהם יהיה זיהוי של עליית תחלואה.

נתוני משרד החינוך: התחלואה בירידה, הנזקים לתלמידים בעלייה

מנתוני המשרד עולה כי התחלואה במערכת צנחה, והינה מזערית ונמצאת בשליטה מלאה. למעשה, בחודש האחרון חלה ירידה של 91% במאומתים. את הצניחה ניתן לראות בכלל שלבי החינוך – מהגנים ועד התיכון, וגם בחינוך המיוחד. שיעור פטורי הבידוד (מחוסנים ומחלימים) גבוה מאוד: 81% מצוותי החינוך ו-70% מתלמידי י"א-י"ב.

כלל התחלואה מרוכז ב-500 בתי הספר בלבד, 10% מכלל בתי הספר. ב-367 מבתי הספר, 70% - יש חולה אחד בלבד. מתוך 5,200 בתי ספר בישראל – אף לא אחד מהם סגור בעקבות הנגיף. 

תלמידות בבית ספר (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
צניחה של עשרות אחוזים במיומנויות הלמידה | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

לקריאת מצגת הנתונים המלאה של משרד החינוך לחצו כאן

בנוסף, בחודש האחרון חלה ירידה של 95% בכמות התלמידים המבודדים: מקצת יותר מ-88 אלף באמצע מרץ, לכ-4,200 היום. גם מבחינת ממוצע המאומתים השבועי בבתי הספר, חלה ירידה של ממש. מ-761 באמצע מרץ, ל-80 היום.

עלייה של 25% בהערכות סיכון לאובדנות

מלבד נתוני התחלואה המעודדים, הציג המשרד גם את הנתונים המדאיגים, ההשלכות החינוכיות והרגשיות של המגפה, שעליהם יהיה קשה לפצות. מבחינה חינוכית נטען כי הזמן עד סוף השנה נדרש בין היתר לצורך איתור פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים, הכנת התלמידים לקראת "מעברים" – גן-א', ו'-ז', ט'-י' וסגירת התהליך החינוכי של השנה.

כיתה בבית ספר (צילום: רויטרס)
דורשים לשוב לשגרה מלאה לאחר יום העצמאות | צילום: רויטרס

תמונת המצב הפדגוגית שנה לאחר פרוץ המגפה מראה כי חלה ירידה של 30% במיומנויות היסוד בקרב תלמידי א'-ג' בדגש על שפה ושטף קריאה. גם בתחום האוריינות במתמטיקה ולשון בקרב תלמידי ד'-ו' חלה ירידה של 25%. במקצועות המתמטיקה, האנגלית והמדעים בקרב תלמידי ז'-י' נפער פער של כ-30%. השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות נפגעות יותר מכולן, ובהן הפערים הלימודיים הגבוהים ביותר.

שנה שתלמידי ישראל לא נמצאים בשגרת לימודים בבתי הספר, וההשלכות חמורות גם בהיבט הרגשי-חברתי. כל תלמיד שלישי מדווח על מצוקה רגשית, חלה עלייה של 25% בהערכות סיכון לאובדנות בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים וכ-60% מהיועצות החינוכיות תיארו שתלמידיהן מדווחים על תחושת בדידות. עוד דווח כי בעקבות הלמידה מרחוק חלה נשירה סמויה – כ-30% מהתלמידים אינם משתתפים בלמידה באופן סדיר. כמו כן, חלה עלייה משמעותית של התנהגויות סיכון, התמכרויות ואלימות. הפרעות חרדה ומצבי רוח בקרב ילדים ובני נוער הוחמרו באופן ניכר, וכך גם הפרעות האכילה וההשמנה.