במסגרת הדוח השנתי שמפרסם היום (שני) משרד מבקר המדינה נערכה ביקורת מקיפה על המוכנות שמקנה מערכת החינוך לתלמידים כדי להשתלב בשוק העבודה המשתנה. הביקורת חשפה כי תוכנית הלמידה המשמעותית לא יושמה ברובה בחטיבות הביניים, וכן כי מספר בחינות הבגרות הרב מקשה על בתי הספר. בנוסף, רק 8% מתלמידי 5 יחידות מתמטיקה ומדעי המחשב הם מבתי ספר חלשים ובמשך שלוש שנים שופצו התשתיות ב-1.5% מהכיתות בלבד.
הטסטים נהיו קשים יותר: דוח המבקר על מבחני הנהיגה
כשניגשו במשרד המבקר לבצע את הבדיקה הגדירו לפי מחקרים 8 מיומנויות נחוצות במאה ה-21: חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית, הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, יצירתיות, ניהול מידע ואוריינות טכנולוגית ודיגיטלית. הם קבעו כי רפורמת למידה משמעותית שהחלה בשנת התשע"ה (2014-2015) ביוזמת השר שי פירון נכשלה ברובה בחטיבות הביניים.
כבר ב-2018 מתח המבקר ביקורת על יישומה של התוכנית. כעת, כחמש שנים מאז החלה, המפמ"רים (מפקחי המקצועות במשרד החינוך) ציינו בבדיקה כי 58% מהם לא מיפו עדיין את תוכניות הלימודים של חטיבות הביניים כדי לראות האם הוטמעו בהן המיומנויות החשובות לתלמיד במאה ה-21, ו-36% לא מיפו את התוכניות בחטיבה העליונה.
המבקר קבע בדוח כי ריבוי בחינות הבגרות בישראל, כ-10 עד 11 בחינות לעומת 2 עד 5 במדינות שונות בעולם, מייצר קושי בבתי הספר לתעדף הקניית מיומנויות הנדרשות לתלמידים ולהשקיע בכך. גם התנאים הפיזיים מקשים על בתי הספר. מבקר המדינה גילה כי שיעור בתי הספר העל-יסודיים הזוכים להשתתף בפרוייקטים שמפעיל משרד החינוך לשיפור הסביבה הפיזית - קטן.
בשנים 2019-2016 אישר משרד החינוך, במסגרת פרויקט M21 לשיפור כיתות, שיפוץ של 496 כיתות בלבד בבתי הספר העל-יסודיים. מדובר על שיעור של 1.5% מתוך 32,756 כיתות שפועלות בארץ ו-33% מכלל הבקשות שהוגשו.
גם תוכנית "לתת חמש" שהושקה תחת שר החינוך לשעבר נפתלי בנט כנראה לא ממש סייעה, בעיקר לתלמידי הפריפריה. יותר ממחצית הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) משתייכים לבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק 8% מהם משתייכים לבתי הספר החלשים יותר.
ביולי 2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההיי-טק. מבקר המדינה בדק את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, והצורך להיערך לביקוש העתידי לעובדים בתעשייה זו.
מלבד מיעוט תלמידי חמש יחידות בפריפריה מצא המבקר כי בשנת 2019 חלקן של הנשים בתעשיית ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים היה כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים - 18%. את האחריות הוא מטיל על התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק שמופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי.
גם אוריינות דיגיטלית שתאפשר לתלמידים להיעזר באינטרנט ללמידה נבדקה בביקורת. נמצא כי בשנים 2017-2014 רק לכמחצית מתלמידי החינוך היסודי ולמיעוט (23%-30%) מקרב תלמידי החינוך העל-יסודי הוקנתה אוריינות אינטרנט. שיעור המשתמשים במחשב לצורכי למידה והיבחנות נע סביב 50% בשכבות הגיל השונות לאורך שנות הלימודים 2019-2015, כשפערים משמעותיים הופיעו במגזר הערבי והחרדי. עם זאת, יש להניח כי תקופת הקורונה תשפיע על נתונים אלו של אוריינות אינטרנט בקרב התלמידים.