מרד הזום: התלמידים שהתייאשו ולא מוכנים להתחבר ללמידה מרחוק
עם סגירת מערכת החינוך חזרו גם הקשיים בלמידה מרחוק, וכ-30% מהתלמידים החליטו לוותר ולא להשתתף בשיעורי הזום • ההורים מספרים על מלחמות ומאבקים בכל בוקר כדי לשכנע את הילדים לתת הזדמנות נוספת למערכת החדשה שהביאה איתה הקורונה • אם ל-3 ילדים מספרת: "הם מאבדים את הקשב שלהם ואז אני אומרת 'למה אני נלחמת איתם על זה?' אני מבינה את הקושי הזה - אני לא מצליחה להיות בזום"
מגפת הקורונה הביאה למערכת החינוך בישראל את הזום. השעות הארוכות מול המסך, בעיות הסאונד והקשב הובילו כ-30% מהתלמידים להחלטה לוותר לגמרי על ההשתתפות בשיעורים. חלק מורדים ומסרבים להשתתף, וחלקם פשוט לא מסוגלים. "בשביל מה אני עושה את זה אם אני לא מבינה כלום?", שואלת עלמה רייס, תלמידת כיתה ח', מרמת גן. "אני סתם יושבת מול מסך והיא מדברת וזה נכנס לי מאוזן אחת ויוצא לי מהשנייה".
קשה לשפוט את התלמידים שוויתרו על הזום, מדובר הרי בטכנולוגיה שבכלל לא אמורה לשמש ללמידה. המורים מנסים הכל: טכנולוגיות חדשות, יצירתיות בלתי נגמרת, הם עושים את המקסימום – אבל יש תקלות והדברים לא תמיד עובדים.
הנה, מוקדם יותר היום, בדיון בוועדת החינוך בכנסת שנערך באמצעות הזום, ד"ר אפרת אפללו ממשרד החינוך נשמעה אומרת: "וואו, זה פשוט נורא, אי אפשר לשבת בזום, זהו, אני לא באה יותר - רק באה פיזית. אני כבר עשר דקות צועקת לכם – תנו לי לדבר".
יוטל פוגל, אם ל-3 ילדים מהרצליה, מספרת על הקשיים: "זו מלחמה שאני אומרת 'למה אני נלחמת אותה'? הם סובלים מזה, זה מרעיש להם, המערכת לא מספיק טכנולוגית לתפעל את הדבר הזה, אז עד שכולם משתיקים – הם מאבדים את זה, הם מאבדים את הקשב שלהם ואז אני אומרת 'למה אני נלחמת איתם על זה?' אני מבינה את הקושי הזה. אני לא מצליחה להיות בזום".
נועה, תלמידת כיתה ח' מרמת גן, משתפת: "אנחנו פשוט לא קמות בבוקר. שיעורים שאתה משתעמם מהם ואתה יודע שהם לא עוזרים לך באמת. או שזה מורה שלא יודע ללמד אותך ואתה לא מבין ממנו משהו".