מגפת הקורונה העלתה על סדר היום הציבורי סוגיות שנשכחו זה שנים ונזנחו בין היתר על ידי הממשלה. מהרפואה הציבורית, דרך הדיור המוגן ועד מערכות החינוך שכעת עלו לכותרות בשל הלחצים הרבים שהתחלואה מעמידה אותם בפניהם. דוח שנתי שהוציא היום (שלישי) הממונה על השכר במשרד האוצר, מגלה את מצבה הכלכלי של מערכת החינוך - וחושף בין היתר כי עובדי ההוראה בישראל מקבלים יותר כסף מהשכר הממוצע במשק ועובדים פחות מהממוצע.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

משרד החינוך הוא המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי. נכון לשנת 2019 הוא המעסיק של כ-135 אלף עובדים והוצאות השכר השנתיות שלו (כולל סך הוצאות המעסיק כגון הפרשות לפנסיה) על עובדי ההוראה הסתכמו בכ-23 מיליארד שקלים. הדוח מציג תמונה לפיה משנת 2012 גדל מספר המשרות במערכת החינוך ב-23%, מספר העובדים גדל ברבע, ומנגד מספר התלמידים גדל ב-18%. בעקבות השינויים הללו ירד יחס התלמידים לעובדי הוראה מ-2012 ב-5%.

השכר הממוצע למשרת הוראה במשק הישראלי עמד ב-2019 על 13.7 אלף שקלים בחודש, כשמי שמרוויח את השכר הגבוה ביותר הם מנהלי המוסדות, שם הממוצע עומד על 24 אלף שקלים בחודש. רוב המורים בישראל הם בעלי תואר ראשון והשכר שלהם עמד על עשרת אלפים שקלים בחודש בממוצע. קיים פער מובהק בין השכר שמקבלים מורים ותיקים לאלו הצעירים והוא מתבטא בכל אחד מן המוסדות – מהיסודי ועד החטיבות. הפער הזה הוא גם בין הגבוהים מתוך מדינות ה-OECD.

 

אחד הנתונים המעניינים שמציג הממונה על השכר הוא הפערים העצומים בין ימי החופשה במשק הישראלי לבין ימי החופשה שניתנים במערכת החינוך ומגדיר את הפער כ"ליקוי בעלות גבוהה למשק". בשנת 2019 בגנים ובבתי הספר היו 96 ימי חופש בעוד במשק היו 21 ימים בלבד. בשל העובדה שההורים צריכים להישאר ברוב הימים הללו עם ילדיהם, נוצר מצב שהיתרון של מערכת החינוך הופך לחיסון כלכלי משמעותי למשק בישראל.

בהמשך לנתון הזה וביחס למדינות ה-OECD, עובדי הוראה בישראל עובדים פחות שעות בשנה ממקביליהם במדינות המפותחות. למעשה, בישראל עובדים בין 23% ל-34% פחות במדינות ה-OECD, לפי הדוח, וזאת בניגוד לשאר המשק בישראל שביחס למדינות המפותחות עובדים בממוצע יותר שעות. נתון מעודד יותר בדוח הממונה נוגע לפערי השכר המגדריים במערכת החינוך שהצטמצמו עם השנים והם נמוכים מאוד ביחס למגזרים אחרים במשק. עם זאת, על אף שגברים מהווים פחות מ-15% מהעובדים במערכות החינוך בישראל, יותר מ-30% ממשרות המנהלים בישראל, נכון ל-2019, אוישו על ידי גברים.

בית ספר, קורונה, תלמידים, מורה, כיתה (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד התייחסה לדו"ח הממונה על השכר וציינה כי "בניגוד לתמונה שפקידי האוצר מנסים לצייר, המציאות היא של עומס בלתי נסבל במערכת החינוך. כולנו הרגשנו את זה באופן משמעותי במשבר הקורונה. מערכת החינוך בישראל לא מותאמת לצרכי החינוך בעידן המודרני, הצפיפות העצומה בגני הילדים ובכיתות ושעות העבודה הפרונטאליות של המורים בישראל מייצרות מצב קיצוני שלא קיים באף מדינה ב-OECD. למשרד האוצר נוח לדבר על ימי החופשה של המורים והגננות, שאינם גבוהים יחסית לעולם, במקום לדבר על המספר הזעום של ימי החופשה המקובלים בישראל ביחס לעולם ולשכר ההתחלתי הנמוך ממרבית מדינות ה-OECD".

"אם ממשלת ישראל רוצה להמשיך להתרסק במדדים הבינלאומיים בחינוך שתמשיך להתעסק בימי חופשה, אבל אם רוצים לחולל פה שינוי אמיתי צריכים לבצע שינויים בשלושה תחומים: העלאת שכר, הקטנת מספר התלמידים בכיתה והפחתה במספר השעות הפרונטאליות של כל אנשי החינוך. בדרך אולי גם נזכה בחיזוק מעמדם של עובדי ההוראה בציבור ונפסיק לשמוע התבטאויות שליליות כלפי גננות ומורים מפי בכירים במשרד האוצר כפי ששמענו השנה".