נתוני מבחן TIMSS, שבוחן בקיאות בנושאי המדעים והמתמטיקה, מציגים תמונה מעודדת לגבי מצבם של תלמידי ישראל. ישראל דורגה מעל ממוצע המדינות ואף ניכרו שיפורים קלים בהישגים של התלמידים. במתמטיקה למשל מדורגת ישראל במקום ה-9 בעולם ובמדעים במקום ה-16. עם זאת, יש לציין כי המבחן בודק בעיקר את מיומנות השינון בתחומים אלה, ולא את מיומנויות החשיבה שנבדקות למשל במבחן פיז"ה הבינלאומי, שבו ישראל מדורגת במקום ה-33 בלבד במתמטיקה.

לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

במתמטיקה ישראל עלתה ב-8 נקודות לציון הממוצע 519, שמציב אותנו במקום ה-9 מבין מדינות העולם. מדובר בעליה של 7 מקומות משנת 2015, אז היינו במקום ה-16. שיעור המצטיינים עלה ל-15%, שזה פי 3 מהשיעור הממוצע.

הכניסה לתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב (צילום: JenWalters, shutterstock)
התלמיד הישראלי בטוח בעצמו במיוחד | צילום: JenWalters, shutterstock

שיעורי התלמידים המצטיינים בישראל (15% במתמטיקה ו-12% במדעים) גבוהים מהשיעור החציוני הבין-לאומי (5% במתמטיקה ו-7% במדעים), אך שיעורי התלמידים המתקשים (13% בכל תחום דעת) דומים לשיעור החציוני הבין-לאומי (13% במתמטיקה ו-15% במדעים).

פערים חברתיים בהישגים

בנוסף הנתונים הציגו צמצום קטן של פערים כלכליים ומגזריים בשני התחומים, אם כי הם עדיין גבוהים מהממוצע בקרב המדינות המשתתפות. המבחן הראה עלייה ניכרת בהישגי תלמידים במגזר הערבי, לצד יציבות בהישגי תלמידים במגזר היהודי, שהביאו לצמצום הפער ביניהם. בשני התחומים, הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים מממוצע המדינות המשתתפות ואילו הישגיהם של תלמידים דוברי ערבית דומים לו.

נרשמה ירידה חדה של כ-10% בשיעורי התלמידים דוברי הערבית המתקשים במתמטיקה או במדעים. ועדיין, שיעורם גבוה, כך שהתלמידים המתקשים מהווים כחמישית מן התלמידים במגזר הערבי. עם זאת, כאשר משווים תלמידים מאותה קבוצת רקע חברתי-כלכלי, הפערים בממוצעי ההישגים בין דוברי העברית ודוברי הערבית מצטמצמים, ואף נסגרים.

בנט: "צריך אחדות ולא קיטוב" (צילום: החדשות)
בזכות הדחיפה ל-5 יח'? עלייה בשיעור המצטיינים | צילום: החדשות

הפערים אינם רק כלכליים ומגזריים, אלא גם מגדריים: בישראל, הישגי הבנים גבוהים מהישגי הבנות במתמטיקה, ודומים להם במדעים. עם זאת, דווקא במגזר הערבי הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים במדעים, ודומים להם במתמטיקה.

הביטחון ביכולות מחזק את תלמידי ישראל

מבחינת תחומי תוכן ספציפיים – אלגברה, כימיה ופיזיקה מהווים חוזקות יחסיות בקרב תלמידי ישראל, בעוד גאומטריה, נתונים והסתברות ומדעי כדור הארץ מהווים חולשות יחסיות. בנוסף תלמידי ישראל מתאפיינים בביטחון רב ביכולתם במתמטיקה  - ביטחון גבוה מכל המדינות, ובמדעים. מדובר בנקודה חיובית משום שנמצא קשר חזק בין ביטחון לבין הישגים לימודיים בתחומים אלה.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, המקדמת את לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל-יסודיים בישראל, אמר ל-N12 בתגובה לנתונים: "ההישג המרשים של תלמידי ישראל, שהגיעו למקום ה-9 בעולם בידע מתמטי, תוך גידול במצטיינים וצמצום בפערים, הוא תעודת כבוד להם ולמורים שלהם. זו תוצאה של מאמץ גדול, של השקעה ואמונה, שהתאפשרה בזכות מעטפת רחבה ומתואמת של תמיכה שמגיעה מהבית, מבית הספר, מהרשויות המקומיות, הרשתות, המחוזות, חברות ההייטק וארגוני החינוך, בהובלת משרד החינוך".

"חשוב היום לחגוג, אבל אסור לשקוט על השמרים, כי בעידן שלנו ידע מתמטי הוא הכרחי אך לא מספיק", המשיך הורוביץ. "היום, בצבא, באקדמיה ובעבודה, צריך לדעת להתמודד עם בעיות מורכבות, בתנאים של חוסר וודאות, תוך שימוש מושכל בחשיבה כמותית, במודלים מתמטיים ובכלים אלגוריתמיים. המיומנויות המתקדמות הללו שנמדדות במבחן פיז״ה, עדיין אינן חלק מתכנית הלימודים שלנו, אך זו קפיצת מדרגה חיונית וזה היעד הבא של ישראל. אם נמשיך לפעול ביחד, בתוך מספר שנים מסיום משבר קורונה, אני משוכנע שנעמוד גם בו".