זו תופעה ששמענו או קראנו עליה במשרדי ממשלה - אנשים "מקושרים", חלקם בכירים לשעבר, מקדמים תורים ומשיגים אישורים -בתמורה לתשלום. ה"מאכעריות" הזו, מתברר, מצאה את דרכה גם למערכת החינוך: צמחה מתחת לאף תעשייה של אנשים שנותנים שירות לתלמידים כדי לקדם אינטרסים במשרד החינוך - ומדובר במורים ומורים לשעבר, שיודעים את החולשות של המערכת וגובים מתלמידים כסף כדי לשפר להם את הציון. ואין דוגמה טובה יותר לכך ממה שהתרחש השנה בבגרות באזרחות.

לפני שנפרט את המחדל העצום של משרד החינוך בבגרות 5 יחידות אזרחות השנה, שהוביל מורים לדרוש כסף מהנבחנים בתמורה לסיוע בהגשת ערעור, נתחיל עם הנתון המדהים הבא: לבגרות באזרחות ברמה המוגברת ניגשו הפעם 300 נבחנים, מתוכם 199 מצאו לנכון לערער על הציון שלהם. כדי לסבר את האוזן - בבגרות הקודמת באזרחות ערערו 2 בלבד. אז מה בדיוק קרה בדרך?

רוב הניגשים השנה לבגרות 5 יחידות אזרחות הם צעירים שסיימו כבר צבא, שרוצים ללמוד רפואה או מדעי המחשב. אלו נבחנים שלרוב ממוצע הציונים שלהם גבוה גם כך, אך הם היו צריכים לשפר אותו אפילו יותר. הבגרות הזו באזרחות היא אחת מאלו שהומלצו להם כדי להעלות את הממוצע. 

"מורה אמרה שמגיע לי 100 בבגרות, ופתאום קיבלתי 54"

א', צעיר מהמרכז שנבחן בבגרות לאזרחות

אבל התוכנית הזו, הפשוטה לכאורה, התבררה כמכשול אחד גדול. עשרות נבחנים קיבלו ציונים נמוכים באופן מחשיד - וזאת על אף שבתיכון רובם סיימו את מקצוע האזרחות בציון גבוה. "חשבתי שאקבל 100-95, אפילו התייעצתי עם מורה שאני מכיר על התשובות שעניתי בבגרות והיא אמרה שמגיע לי 100," מספר א', צעיר ממרכז הארץ. "ופתאום קיבלתי 54. כתבתי פוסט בקבוצה של בגרויות בפייסבוק על כך שקיבלתי ציון הזוי, ושאלתי אם זה קרה לעוד מישהו". 

מחינם - ל"תשלמו לנו ונעזור לכם"

א' גילה כי הוא ממש לא היחיד. עוד ועוד נבחנים השמיעו עדויות דומות: פער של עשרות נקודות בין הציון שמגיע להם לפי מחוון התשובות לבגרות, לבין מה שהם קיבלו בפועל. לכן, שני שליש מהנבחנים החליטו לערער. 

תהליך הערעור נשמע פשוט: צריך לבקש מרכזת בגרויות את מחברת הבחינה, ואז להשוות בין התשובות שענית לתשובות שכתובות במחוון - אותו מחוון שלפיו אמורים המורים לבדוק את הבגרות. באופן עקרוני אפשר להגיש את הערעור לבד, אבל הנבחנים צריכים מורה שיבדוק אם באופן כללי הציון שניתן להם מתאים למחברת הבחינה, וגם שאותו מורה יסייע להם לכתוב את הערעור. הסיבה: בהשוואה עם התשובות במחוון, נראה לעיתים שהן זהות למה שהתלמידים רשמו בבגרות - אבל לפעמים יש ניואנסים קטנים שמשפיעים על הציון, ושם בא לידי ביטוי היתרון של אלו שמכירים את המערכת מבפנים.  

חשוב לציין שהחוק לא מחייב את המורים להסכים לסייע בערעור - אך עד כה זה תמיד נעשה ובחינם, מפני שמדובר בהליך קצר של כתיבת עמוד או שניים. השנה התוצאה הייתה שונה: היו כל כך הרבה מערערים עד כדי כך שפשוט לא היו מספיק מורים שהסכימו לעזור לנבחנים כמו בדרך כלל. חלק מהמורים סירבו בנימוס בטענה שאין להם זמן, ואחרים - ראו במצב הזה הזדמנות עסקית. 

"מורים אמרו לעצמם: 'למה שאני עכשיו אבדוק מבחנים שלא קשורים לתלמידים שלי, למה שאקח על עצמי עוד עבודה?' ואני יכול להבין את זה," מסביר ר', שערער גם הוא על הציון שקיבל. "אבל אז נוצר מצב שפתאום היו מורים שקפצו עם הצעות: 'טוב, אתם רוצים להגיש את הערעור? אנחנו מוכנים שתשלמו לנו ונעזור לכם'. ואז יוצא שאנחנו משלמים 100, 200, אפילו 300 שקל על ערעור שבכלל לא בטוח שיקבלו. אני ישר קפצתי על ההזדמנות כשראיתי שזה 100 שקל, ומאז הסכומים התחילו לקפוץ". 

בעקבות הבעייתיות לכאורה בבדיקת הבגרויות והתנהלות משרד החינוך, נוצר מעין שוק חדש - שבו המוכרים הם המורים, והמוצר הוא "סיוע בהגשת ערעור". ובשוק כמו בשוק - ככל שיש יותר ביקוש, כך המחיר עולה.

עשרות הנבחנים שהחליטו לערער פתחו קבוצה, ושם החלו להחליף מספרים של מורים שהסכימו לסייע. אך לפתע, לאחר שסייעו לכמה תלמידים, המורים הודיעו שהם מפסיקים - כי נאמר להם שאסור לסייע למערערים באזרחות. "בהתחלה זה היה קצת מתחת לרדאר והיו בודדים שהסכימו לעזור - בתשלום כמובן, לא שמעתי על מישהו שהציע בחינם," אומר ר', "אבל אז התברר איזו כמות גדולה של מערערים יש, ופתאום הם התקפלו".

"עכשיו אומרים לצעירים לא להתקרב לאזרחות"

מיכל נמירובסקי, מתנדבת בהתאגדות המועמדים לרפואה בישראל, נחשפה להתנהלות הבעייתית של משרד החינוך והמורים, והחלה לנסות לסייע למערערים. אבל גם היא נתקלה בחוסר שקיפות ואטימות מצד המשרד. 

"בהתחלה היו כל מיני מורים שהסכימו לעזור בתשלום", מספרת נמירובסקי, "אבל אחרי שבמשרד החינוך הבינו שהמון נבחנים רוצים לערער, קלטו שאם המורים יעזרו להם אז תיווצר כאן בעיה למשרד (שפתאום יתקבלו הרבה מהערעורים) - ולכן לדעתי הם בעצם אסרו על המורים לעזור". עם זאת, במשרד החינוך מכחישים שהם אסרו על המורים לסייע למערערים. מקצוע 5 יחידות באזרחות הוא יחסית חדש, והיו בו רק שתי בחינות. בפעם הקודמת, ניגשו פחות נבחנים, ולדעתה של נמירובסקי, זו הסיבה להתנהלות של משרד החינוך.

מיכל נמירובסקי, מתנדבת בהתאגדות המועמדים לרפואה בישראל (צילום: באדיבות המצולמת)
"במשרד החינוך לא היו ערוכים". נמירובסקי | צילום: באדיבות המצולמת

"הייתה עלייה חדה של נבחנים הפעם, ובמשרד החינוך לא היו ערוכים לדבר כזה - והם רוצים למנוע את אותה כמות נבחנים בשנה הבאה. אז יכול להיות שלכן הבדיקה בכוונה לא הייתה תקינה. מכל מיני סיבות: בוחנים שלא מספיק מיומנים ל-5 יחידות, או כאלה שפשוט לא באמת בדקו לעומק". היא משתתקת לכמה רגעים, וממשיכה בכעס: "אז עכשיו, כל פעם שצעירים שואלים איזה בגרות כדאי להם לשפר אם הם רוצים להתקבל לרפואה, אומרים להם חד משמעית לא להתקרב לאזרחות. אז הנה, משרד החינוך השיג את המטרה שלו". 

אבל אישה אחת, שלא כפופה עוד למשרד החינוך, החליטה להמשיך לנצל את המצב. יעל גוראון, המפקחת לשעבר על מקצוע אזרחות במשרד החינוך, לקחה תשלום מעשרות תלמידים בשבועות האחרונים בתמורה לסיוע בהגשת הערעור. 

"אני הגעתי אליה ממש בהתחלה ולכן שילמתי לה רק 100. אחרי זה היא העלתה את הסכום כי היא ראתה שיש ביקוש", מספר ר', "היא נתנה לי שתי אפשרויות - לשלם 100 שקל ושנעבור על שני השאלונים, ושאני אכתוב את הערעור לבד, או שאני אשלם 200 ואז היא גם תכתוב את הערעור". 

א', שגם הוא נעזר בשירותיה של גוראון, הוסיף: "היא אמרה לי שהיא הייתה עובדת של משרד החינוך ועסקה בדיוק בבגרות הזאת, ולכן היא יודעת מה צריך לעשות כדי לשכנע אותם לקבל את הערעור". 

אומנם באוקטובר גוראון עוד לקחה "רק" 100 שקלים לעבודתה ואפילו הדגישה שהערעור כנראה לא יתקבל, אבל כשפנינו אליה בסוף נובמבר - לא רק שהמחיר עלה, היא גם ניסתה לשכנע אותנו שיש סיכוי טוב שאם ניעזר בה נצליח לשנות את הציון - זאת על אף שבפועל, רוב הערעורים לא התקבלו.

"היא אמרה לי שהיא הייתה עובדת של משרד החינוך ועסקה בדיוק בבגרות הזאת, ולכן היא יודעת מה צריך לעשות כדי לשכנע אותם לקבל את הערעור"

א', תלמיד שנעזר ביעל גוראון לערעור בבחינה
יעל גוראון, המפקחת לשעבר על מקצוע אזרחות במשרד החינוך (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
המחיר עלה - ועשרות תלמידים ערערו דרכה. גוראון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

מתוך השיחה עם גוראון:

הבנתי שאת עוזרת בהגשה של ערעורים על הבגרות באזרחות. אני ממש התאכזבתי מהציונים שלי ורציתי לברר כמה זה עולה 

"אני בעיקרון לוקחת 200 שקלים לשעה, עוברת איתך על שתי המחברות ומסבירה לך איך לבנות את הערעור כך שהוא יתקבל. יש כל מיני דרכים לכתוב ערעורים. מה שבטוח זה ששווה לשלוח אותו. במקרה של משרד החינוך, ריבוי בלחץ הוא מועיל. אז זה 200 שקלים וזה לוקח בין 40 דקות לשעה".

ואז את הערעור אני כותבת לבד ומגישה?

כן, אבל אני מאוד מנחה אותך איך לעשות את זה. אני מסבירה לך איך לכתוב ואת כותבת ושולחת. 

ומה את חושבת, יש סיכוי שהערעור באמת יתקבל? כי שמעתי שדחו הרבה אנשים. 

"אני לא יודעת, אבל ככל שתפנו אליהם ותנדנדו להם... אני נותנת לך עצה, איך גם לכתוב את הערעור וגם למי לפנות כדי שזה יעשה הכי הרבה לחץ. אני גם אגיד לך מה לעשות אם ידחו את הערעור שלך. בסוף, אם הבחינה שלך הייתה טובה ויש לך סבלנות להילחם - הסיכוי שלך הוא מאוד גבוה. אם הבחינה היא בינונית או גרועה, אבל יש לך כוח להילחם - גם אז הסיכוי שלך טוב".

"לקחת מאות שקלים נטו לבדיקה של החומרים, אפילו בלי לרשום להם את הערעור…" נמירובסקי שואפת עמוק ומוסיפה: "נכון, היא אדם פרטי והיא יכולה לקבוע את התעריפים של עצמה, אבל זה פשוט בזוי בכל צורה לנצל ייאוש של תלמידים מול משרד ממשלתי, ועוד בתור מישהי שעבדה כמפקחת בתוך המשרד, ומגדירה את עצמה אשת חינוך. ובשביל מה? בשביל להרוויח כסף?".  

מבדיקה שקיים משרד החינוך עולה כי מתוך 199 הערעורים שהתקבלו, לכ-42% מהבוגרים המערערים הועלה הציון, לכ- 42% הציון נותר בעינו, ולכ- 16% נמצא כי יש להוריד את הציון. כלומר, 58% מציוני הבגרויות נמצאו בבדיקה שנייה - פשוט לא נכונים. מנגד, לא פחות נכון לומר כי כמעט 60% מהערעורים לא הובילו לתוצאה הרצויה - ו-16% מהם אף הובילו להורדת הציון. ייתכן שהבעיה בבדיקת הציונים רחבה יותר מנתוני הבגרות באזרחות של אלו שכבר סיימו בית ספר: במשרד החינוך הצהירו השבוע כי תוקנו ציונים של כ-20 אלף תלמידים בעקבות ליקויים בבחינות הבגרות ב-2020.

"שלושה חודשים של למידה הלכו לפח"

כמה נבחנים העריכו שהסיבה לשינוי של רוב הציונים קשורה לזהות הבוחנים. "שאלתי בבית הספר מי יכול לעזור לי להגיש את הערעור, אז אמרו לי לדבר עם המורה שלי להיסטוריה," מספר ת', בוגר נוסף שנבחן באזרחות, "זה היה נראה לי ממש מוזר. אבל שאלתי אותה, והיא באמת אמרה שהיא חלק ממי שבדקו את המבחן. לכן היא גם לא הסכימה לעזור לי, כי היא בדקה את המבחן".

וזה עדיין לא הכול. גם בתוך משרד החינוך מתברר כי לא מכירים היטב את נוהל הערעורים, ואפילו מבקרים אותו. אחת הטענות המרכזיות של המערערים היא שאין שקיפות לגבי החלטות הבוחנים. גם כשנדחה ערעור, או אפילו כשהחליטו להוריד נקודות - במייל שהתקבל ממשרד החינוך נכתב רק "לא נמצא פער בין ההערכות ולכן לא יעודכן ציון התלמיד" - וללא שום פירוט המסביר איפה הם טעו, וכיצד יוכלו לתקן להבא.

בשיחה שקיימה נמירובסקי עם היועץ למנכ"ל משרד החינוך לגבי חוסר השקיפות בעניין הערעורים, התברר כי לא רק שהוא בכלל לא הכיר את הנוהל של משרד החינוך - אלא הוא גם חושב בעצמו שאין בו היגיון. "אם אומרים למערער: תשמע, לא קיבלנו את הערעור שלך בגלל א', ב', ג', ד', ויש שם הסבר, אז אין מה להגיד", אמר לה - והיא השיבה: "אין! תקשיב, זה תשובה אחידה לכל הערעורים זה הנוהל של משרד החינוך. כותבים: 'לא נמצא פער בין השאלונים לכן הציון לא השתנה', אין דבר כזה שיש הסבר". 

יועץ המנכ"ל התעקש: "לא, אין דבר כזה", וזכה לתגובה: "זה מה שתלמידים קיבלו, זה הנוהל של משרד החינוך". היועץ השיב: "לא נו,. אין דבר כזה שמשרד החינוך יכתוב 'לא בא לי לענות לך' במילים אחרות. הוא בודק".

"גם מי שכן קיבל העלאה בציון, זה בנקודות בודדות שלא משנות בכלל," אומרת נמירובסקי בצער, "לכן רובם לא יוכלו להגיש מועמדות לשנה האקדמית הקרובה - שזה אומר ששלושה חודשים של למידה הלכו לפח, ולהישאר עוד שנה בבית. בסופו של דבר, מה שאנחנו מצפים ממשרד החינוך זה שהם יהיו שקופים איתנו. גם אם הייתה טעות, שפשוט יגידו את זה. אבל הם לא יכולים לחרוץ גורלות של אנשים ככה בלי כלום. אין לנו יותר למי לפנות. זה מה שאני חושבת שמשרד החינוך לא מבין - זה העתיד האקדמי שלנו. אנחנו באמת עושים הכול להצליח בבגרויות האלו, לא ניגשים אליהן סתם ככה".  

תגובות

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מתייחס בכובד ראש ובמלוא הרגישות לערעורים המתקבלים בעניין ציוני בחינות הבגרות. גם במקרה שבתחקיר, המשרד ציין בפני הבוגרים שסיימו לימודיהם במערכת החינוך ונבחנו במקצוע האזרחות, כי ככל שהם סבורים שהציון אינו משקף את יכולותיהם הלימודיות, עומדת להם הזכות לערער. לשם כך, לאחר פרסום הציונים הועלה לאתר המשרד המחוון וכן טופס הבחינה כדי שאלה יסייעו בידיהם במסגרת הגשת הערעור".

"הערעורים נבדקו באופן אחראי, יסודי ובמלוא הרגישות על ידי מורים מומחים ובעלי ותק וניסיון מתחום הדעת אזרחות. כל אמירה אחרת בעניינם היא חסרת אחריות ואין לה כל אחיזה במציאות".

יעל גוראון מסרה בתגובה: "האפשרות לערער על בחינות הבגרות היא זכות חשובה של כלל התלמידים, שמסייעת למערכת להכיר ולתקן טעויות שעשויות לקרות. הגשת ערעורים היא דבר מבורך וחשוב שנועד לקיים בחינה ובדיקה הגונה. כך גם פניה לכל גורם במשרד, כדי שהערעור ייבדק ברצינות הראויה ולשם שיפור ובדיקה עצמית של מערכת הבחינות".

"בבחינה של 5 יחידות אזרחות, נפלו כמה טעויות ביצירת המחוון. בחלק מהמקרים, הבדיקה שנעשתה לא הייתה מדויקת. גם בהנחיות לקראת הבחינה לתלמידים באתר המשרד היו חוסר התאמות. הערעורים הצביעו על כשלים אלה. מטבע הדברים, לא כל ערעור שהוגש התקבל. במקרה של הבחינה הזו, הוגשו למשרד עשרות רבות של ערעורים, ולמרבה הצער היו גם פניות ענייניות ומוצדקות למשרד שנדחו ללא כל נימוק".

"עם זאת, רבים אשר בהחלט זכאים למספר נקודות נוסף בשל טעויות בבדיקה, קיבלו סיוע וכתבו ערעורים ראויים בשיקול דעת ובהשקעה רבה. אני עוסקת בייעוץ בשוק הפרטי, מזה שלוש שנים, בתחומים של ניהול וחינוך. הנבחנים שפנו אלי לסיוע מקצועי הם אנשים צעירים, רציניים ומוכשרים, רובם מועמדים למקצוע הרפואה, שלמדו היטב לבחינה והשקיעו רבות בכתיבת הערעור על מנת להילחם בעוול שנגרם להם. שמחתי לסייע להם בכך".