רק לפני כמה חודשים הם גזרו את החוגר, היום הם כבר חלק מחדר המורים. כשדרום אמריקה או המזרח הרחוק מחוץ לתחום וגם מלצרות לא על הפרק, משוחררים טריים מצה"ל בוחרים להיות עוזרי הוראה בכיתות א'-ד'. לא כולם מרוצים מזה: "מישהו היה מסכים שבמקום רופאים הם היו מקבלים 'תומכי רפואה'?".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במשרד החינוך גויסו כמעט עשרת אלפים עוזרי הוראה כדי לסייע בבתי הספר היסודיים בכיתות שפוצלו לקפסולות. 2,300 מתוכם הם חיילים משוחררים, בני 21-23 שמרוויחים 75 שקלים לשעה, סכום יפה במיוחד כשאין אלטרנטיבות, לא דרוש ניסיון ולא צריך הכשרה.
ליבי קנר בת 21, רק השתחררה מהצבא, ומצאה את עצמה מורה. "זה באמת מוזר, אבל בצבא הייתי מדריכת כושר והתעסקתי כל הזמן עם ילדים ומשמעת. להיות מורה זה לא פשוט. צריך סבלנות, צריך אהבה, צריך אכפתיות, וזה לא משהו שהוא מובן מאליו והעובדה שקיבלתי את העבודה הזאת בתקופה שכזאת זה באמת משהו מדהים".
גם סיגלית יעקבי, מנהלת בית הספר "צליל" בחדרה, מרוצה: " זה הדבר הכי טוב שקרה בקורונה. אני מאחלת ומתפללת שהקורונה תיעלם ושתומכי ההוראה יישארו. הם נכס".
היו גם מנהלים שנתקעו ולא הצליחו לגייס כוח אדם איכותי. "הם אנשים טובים בסך הכול, בעלי מוטיבציה, שבאים לעשות כסף בתקופה קצרה", סיפרה כרמית סמוראי, מנהלת בית הספר "נופי ים" בתל אביב. "הם נכנסו לתוך מערכת החינוך בצורה מהירה מאוד בלי תהליכי מיון קפדניים, בלי הכשרה בסיסית, חסרי ניסיון. עם הרבה רצון טוב אמנם, אבל אני כמנהלת מרגישה שהכנסתי לתוך בית הספר שלי בחודשים האחרונים אנשים שאני לא יכולה לסמוך עליהם במאה אחוז".
ניצן ויסברג, אם ל-2 מהוד השרון, לא מרוצה גם היא מפתרון הביניים הזה: " נראה איך אנשים היו מגיבים אם במקום רופאים הם היו מקבלים 'תומכי רפואה'. איכשהו כשמדובר בילדים הדבר הזה מחליק".