מושיק וולף, מייסד מכינת "אשר רוח בו", מעביר את הגיבוש למכינה בפעם השמינית. כמו בכל שנה, מגיעים אליו בעיקר עבריינים צעירים, שלא רגילים שמישהו מעז לצעוק עליהם. רובם ככולם פסולי גיוס. חלקם הגיעו מהכלא, את חלקם הוציאו ישר מבתי המשפט, והם הגיעו לגיבוש בליווי. בהם, גם כאלה עם אזיקון אלקטרוני. ומעל הכול – כולם חבר'ה שרוצים לשנות את החיים שלהם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כולם כאן יודעים; רק אם יעברו את הגיבוש ובסופו יתקבלו למכינה, יהיה להם סיכוי להתגייס לצבא, ובעצם להתחיל מחדש. 25 הצעירים שעברו את הגיבוש, יגורו במכינה לשבעת החודשים הקרובים. הם יקומו בזריחה, יבשלו בעצמם, ינקו לעצמם, ישבו באין-ספור שיעורים, ילכו מאות קילומטרים ברגל. במכינה הזו ישברו אותם - ואז יבנו מחדש. בנוסף להכשרה ולאימונים הקשים, המכינה מלווה את החניכים לדיונים בבתי המשפט, דואגת להם לרופא או פסיכולוג, ואם צריך אפילו עוזרת להם כלכלית אם המשפחות במצוקה. כאן, לא ייתנו להם ליפול.
"יש לי חמישה תיקים פליליים", סיפר דוד נתנאל, חניך במכינה. "יש לי על סחר בסמים, יש לי על נהיגה בלי רישיון, הכשלת שוטר, אלימות. אבא שלי היה בבתי סוהר, אז בואו נגיד, כבר ידעתי, הכרתי קצת את העולם הזה. בכיתה ט' התחילו הסמים, ואז, אני לא עשיר, אז אין לי כסף לקנות כל כך הרבה סמים, אז אתה קונה כמות, נגיד, מחלק בין החבר'ה".
בעבר דוד הודח מהמכינה. רק התערבות של שופט בית משפט השלום בתל אביב עזרה כאן. הוא הסביר למושיק שאם לא יקבל את דוד חזרה למכינה - הוא ייאלץ לגזור לו שנת מאסר, ומושיק קיבל את דוד בחזרה.
"היה לי דיון בבית משפט", סיפר דוד. "השופט החמיא לי על הדרך שאני עושה, עוד חודש יש לי כנראה גזר דין. עכשיו גם הורידו לי את ההגבלות של מעצר הבית, אז יש לי יותר חופש. הייתי במעצר בית בסביבות השנה וחצי". שבעה חודשים מאוחר יותר, עם סיום המכינה בהצלחה, יספר: "יש לי קב"ן עוד שבוע, שיחליט באמת אם אני כשיר להתגייס. אם הקב"ן יחליט שאני כשיר - אני מתגייס עוד חודש".
רועי אזרזר למשל, רק מחכה שאמא שלו תראה אותו מתגייס. יש לו שלושה תיקים פתוחים על מעשי שוד חמורים, בין השאר של תחנות דלק. הוא חזר עכשיו למכינה אחרי שקיבל עונש כבד, כי הלך מכות עם חניך אחר. אם יודח מהמכינה, רועי יכנס לכלא למאסר של 6 שנים.
"את שואלת את עצמך, על מה הוא הולך לכלא לשש שנים?", אמר מושיק וולף, מייסד מכינת "אשר רוח בו". "על זה שהוא עישן סיגריה, על זה שהוא קילל, על זה שהוא רב, התווכח, שהרי אלה הדפוסים שאיתם הוא גדל, צמח, התבגר. זה הכול צרוב בתוכו, הוא סך הכול פה שלושה חודשים, 20 שנה הוא X, האם אני בכלל בתודעה שלי - זה ריאלי בכלל לבקש שינוי בתוך שלושה חודשים?".
"בגיל 13 וחצי כשאיבדתי את אבא שלי, המצב הכלכלי בבית גם לא היה טוב", סיפר רועי. "עברתי המון, עברתי את נווה חורש, מוסד, עברתי שני הוסטלים, מעצרים. ואז כשנכנסתי למעצר, היו לי תשעה חודשים בערך לחשוב על המצב שלי. היום אני יכול להגיד על עצמי שאני משופר, צריך עוד להשתפר, אבל באתי לכאן למטרה אחת - אני רוצה להיות לוחם בצה"ל, ולא יכול להיות לוחם בצה"ל".
העונש שלו על התנהגותו: בבקרים הוא עובד אצל חקלאי בערבה, ובלילות ישן לבד בחורשה ליד מצפה רמון. ועדיין, למרות העונש הקשה, הוא עושה כמו שהתבקש. "יש לי שני דברים בראש", הסביר, "אחד אומר לי 'אל תעשה', אחד אומר לי 'תעשה'. זה שאמר לי עד היום 'אל תעשה' ו'תתנגד' הביא אותי עד היום למקום שאני נמצא בו עכשיו בגיל 21".
מבית המשפט רועי חוזר אל החלק האחרון של העונש: שבוע ניווטי בדד. רק מדריך משגיח מרחוק, הימים ארוכים והבדידות היא קשה. "אי-ודאות וכל העניינים שלי צפים לי בראש", סיפר, "מה יהיה איתי, איך זה ייגמר. יכול להיות גם לא טוב, בסופו של דבר".
בטקס סיום המכינה שנערך בחודש מרץ האחרון, הם כולם נרגשים. "אני באטרף רציני לגמרי", אמר ינון אטיאס, חניך במכינה. "אני לא חניך, אני בוגר". מתוך 25 שהתחילו, אל קו הגמר הגיעו 20. 12 מתוכם חיילי חי"ר: גולני, נח"ל, צנחנים - ודוד נתנאל, שהתקבל להנדסה קרבית. צעירים מופלאים שלא ויתרו - והחליטו לשנות, כנראה, את כל החיים.