גאווה ישראלית: פרס אבל (ABEL), "הנובל של תחום המתמטיקה", יוענק השנה לפרופ' הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

חדשות טובות בלב משבר הקורונה -  חוקר ישראלי זכה לראשונה בפרס היוקרתי בתחום המתמטיקה מאז הוכרז בשנת 2003. הפרס, על סך כ-830 אלף דולרים, הוענק לפרופ' פורסטנברג יחד עם פרופ' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל על היותם חלוצים בשימוש בשיטות מתחום ההסתברות ועד לדינמיקה בתורת הקבוצות, תורת המספרים וקומבינטוריקה. פרס אבל הוא היוקרתי ביותר מבין הפרסים הבינלאומיים המוענקים למתמטיקאים ונחשב מקביל לפרס הנובל, שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה.

 

פרופ' הלל פורסטנברג, חוקר במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, ופרופ' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל, נבחרו לקבל את פרס אבל לשנת 2020. הפרס היוקרתי מוענק מדי שנה למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן על ידי מלך נורווגיה. הבחירה בזוכי אבל מבוססת על המלצתה של ועדה מיוחדת המורכבת מחמישה מתמטיקאים בעלי מוניטין והכרה בינלאומית.

ראש ועדת פרסי אבל, האנס מונתה קוסמו, נימק את הבחירה בשניים: "פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה בעזרת השימוש הגאוני שהם עשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה. זה פתח מגוון עשיר של תוצאות חדשות".

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך: "זכייתו של פרופ' פורסטנברג בפרס אבל היא כבוד אמיתי לאוניברסיטה העברית. לא יכולנו להיות גאים יותר בזכייתו, השקולה לזכייה בפרס נובל".

פרופסור פורסטנברג עם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופסור אשר כהן
פרופסור פורסטנברג עם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופסור אשר כהן | צילום: דניאל ינקוביץ

פרופסור פורסטנברג נולד בשנת 1935 בברלין. בשנת 1939, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היגר עם משפחתו לניו יורק. הוא סיים את לימודי התואר הראשון והשני בגיל 20 בישיבה יוניברסיטי. בתקופה זו מצא את הוכחתו הטופולוגית המקורית לקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים. לאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת פרינסטון שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו על תהליכים סטוכסטיים.

לאורך הקריירה, שימש פורסטנברג כמרצה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, תפקיד בו שימשו בעבר כמה מגדולי המתמטיקאים. פורסטנברג שימש גם כפרופסור עוזר באוניברסיטת מינסוטה. לאחר מכן חזר לאוניברסיטת פרינסטון כחוקר מתארח, קיבל קביעות באוניברסיטת מינסוטה והוכתר כפרופסור מן המניין.

בשנת 1965 עלה פורסטנברג לישראל וקיבל משרת פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה של האוניברסיטה העברית. פעילותו תרמה למעמדו של מכון איינשטיין כמרכז בינלאומי חשוב במתמטיקה. במהלך השנים זכה בפרסים יוקרתיים שונים כגון פרס רוטשילד, פרס ישראל למדעים מדויקים, פרס הארווי למדע וטכנולוגיה, פרס א.מ.ת ופרס וולף.