זה מטריף אותי. אני נכנסת לבית ספר יסודי, עוד יום צילום לקראת כתבה, עומדת ומסתכלת על הילדים שיושבים אחד ליד השנייה בהפסקה ו... הם בסמארטפון. מה הם עושים שם? מסתמסים אחד עם השני מצלמים אחד את השני, כותבים סודות אחד על השני ומסתכלים ביו טיוב. לפעמים קצת פורנו, תמונות פיגוע קשות לצפייה, חברים מבית הספר השכן שמפוצצים אחד את השנייה במכות – דברים שלא כדאי שיראו בלי שנעזור להם להבין מה בדיוק הם רואים.
והם כל הזמן בוואטסאפ – הו הוואטסאפ. זה לא שהם כותבים שם חלילה, הם מספקים בלשלוח אימוג'ים או שרק מקליטים 9000 הודעות בשעה. לפעמים זורקים חבר מהקבוצה של הכיתה, יורדים על ההיא שבאה עם חולצה לא מספיק שווה. ואז יש צלצול והם נכנסים אל הכיתה והטלפון? הוא עדיין שם. לפעמים בתוך התיק שיושב על הברכיים, כשכל כמה דקות היד נשלחת לבדוק מה פספסו, לפעמים ממש על השולחן.
כששר החינוך החדש רפי פרץ, נכנס לתפקידו ביקשתי פגישה. סיפרתי לו על הפגיעה הקשה בלמידה, ב-IQ, ביכולת הריכוז וההקשבה והצעתי שיתערב – שקולו ישמע.
הוא הבטיח לשקול זאת בחיוב. שר החינוך אל תחכה. עכשיו. תהיה אמיץ ותוציא את הטלפונים מבתי הספר היסודיים, לפחות משם.
טכנולוגיה אפשר לקבל גם ממקורות אחרים – ממחשבים או איי פדים ולא ממסכים קטנים. תקרא להורים המודאגים לקנות לילדים טלפון בטוח - הם יוכלו להישאר מעודכנים מבלי שהילדים יתמכרו למסכים.
רק שבוע בשנה מיועד לגלישה בטוחה – איך זה יכול להיות? זה הרי הדבר הכי קרוב אליהם, הוא נמצא בכיס המכנסיים. אם אנחנו, ההורים, לא תמיד יודעים איך להתמודד איתו, הם לבטח אבודים. זה דורש תכנית חינוכית רחבה, כזו שילמדו לאורך כל השנה.
שר החינוך, זה חוצה מגזרים, חוצה מגדרים, תאמין לי זו הרפורמה המתבקשת לשנת 2020.
אל תפספסו את ועידת המשפיעים 2019! נבחרת הכתבים המובילה של ישראל פוגשת את האנשים המשפיעים במדינה! >>> מהרו להירשם עוד היום