משקיעים בחינוך, אבל צפופים בכיתות: מנתונים המתפרסמים היום (שלישי) מתוך הדוח השנתי של ארגון ה-OECD עולה תמונה מסקרנת לגבי מערכת החינוך במדינת ישראל. מצד אחד, ישראל משקיעה בהוצאה הלאומית לחינוך הרבה מעבר לממוצע הארגוני, אך ביחס להשקעה בכל תלמיד - ישראל נמצאת הרחק מאחור. 

בין 2010 ל-2016 ההוצאות על מערכת החינוך בישראל עלו ב-42%, בעוד שביתר מדינות ה-OECD הייתה צמיחה של 5% בממוצע. אבל למרות שההשקעה בחינוך בישראל גדולה יותר, ההשקעה פר תלמיד נמוכה ביחס ל-OECD, כאשר ההשקעה בילד בגן בישראל נמוכה ב35% מהמדינות הנוספות בארגון, ובבתי הספר מדובר על פער של 11%. לטענת משרד החינוך, על מנת ליישר קו עם מדינות העולם - יש להוסיף עוד כ-13 מיליארד שקל לתקציב החינוך. 

בית ספר ארלוזורוב התחלה חדשה
ההשקעה פר תלמיד - נמוכה ממדינות ה-OECD | צילום: וועד הורים בית ספר ארלוזורוב, חדשות



בדוח נכלל גם מצבם של מורי ישראל לעומת המורים והמורות במדינות הנוספות בארגון. מאז 2005, משכורות המורים זינקו בצורה משמעותית לנוכח הרפורמות עם ארגוני המורים ("עוז לתמורה" ו"אופק חדש"). בישראל נרשם זינוק של 56% במשכורות המורים והגננות בגנים, עלייה של 40% במשכורות המורים ביסודי, ועלייה של 50% בחטיבות הביניים והתיכונים. לצורך השוואה, הממוצע בגידול משכורות המורים בשאר המדינות בעולם עמד על כ-10% בלבד.

ברוב המדדים, נראה שמערכת החינוך בישראל דווקא רושמת הישגים נאים וטובים, אך סוגיית צפיפות הכיתות שמעסיקה את משרד החינוך ואת ההורים בישראל עולה בצורה מובהקת מן הנתונים. בעוד שבמדינות הארגון ממוצע התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים עומד על 21, בישראל נאלצים להצטופף 27 תלמידי היסודי בכיתה אחת, ו-23 כשמודבר בחטיבת ביניים. 

מחאת הסרדינים, ארכיון
יותר מדי ילדים מצטופפים בכיתה אחת | צילום: אסף

"אוכלוסיית מדינת ישראל היא הצעירה והמשכילה מבין מדינות ארגון ה-OECD", אומר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. "מבחינתנו, יש במה להתגאות. תלמידי ישראל מקבלים יותר שנות חינוך, ההוצאה הלאומית על חינוך במגמת עלייה, ומסגרות החינוך איכותיות יותר. לצד זה, אנו רואים שתקצוב החינוך, פר ילד, עדיין אינו תואם את התקצוב במדינות ה-OECD. כך או כך, נמשיך את מגמות חיזוק מערכת החינוך בישראל, נמשיך להתאים את הלמידה למאה ה-21, ונמשיך להכין את תלמידי ישראל לעולם של המחר".