מנגנון הפיתוי הקטארי: כך נבנה ציר הכסף בין ירושלים, דוחא ועזה

בינואר 2009 הייתה מדינת ישראל בעיצומו של מבצע "עופרת יצוקה". ברצועת עזה מנסה צה"ל להשיב את ההרתעה מול חמאס, ובזירה הבין-לאומית, נסיכות קטאר מודיעה על צעד דרמטי: ניתוק מוחלט של היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. באותו חודש, אמיר קטאר דאז מצולם כשהוא נפגש עם ח'אלד משעל בתמונה פומבית המביעה תמיכה ברורה בארגון הטרור, שהפך שנתיים קודם לכן לריבון ברצועה. באותו זמן בדיוק, בנימין נתניהו נבחר לראשות הממשלה ומתחייב: "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה". איש לא דמיין אז ששני הקווים המקבילים הללו - שלטון נתניהו והכסף הקטארי - יצטלבו למפעל משותף שיימשך עשור וחצי.

שנתיים לאחר מכן, במאי 2011, התרחש האירוע שסימן את תחילתו של המנגנון. נתניהו הגיע לארמון האליזה בפריז, כביכול לפגישה רשמית עם הנשיא ניקולא סרקוזי. אלא שבחדר צדדי, הרחק מעין הציבור, התקיימה הפגישה הראשונה של ראש ממשלת ישראל עם ראש ממשלת קטאר. הנסיכות, שכבר אז העבירה סכומי עתק לאיסמאעיל הנייה ותמכה אידיאולוגית בחמאס, הציעה הצעה שנתניהו לא יכול היה לסרב לה: תיווך לשחרור החייל השבוי גלעד שליט. חמד בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש הממשלה הקטארי דאז, חשף כי נתניהו הבין מיד את הפוטנציאל הגלום בקשר הזה.

אאל ת'אני חשף שאותה הפגישה התניעה לא רק את השיח על שחרור החייל השבוי שליט אלא בפעם הראשונה נרקם בפגישה הזאת דיל: סחורות תמורת שקט, מה שהתניע גם את פרויקט המנהרות של חמאס. "דנו איתו באפשרות לאפשר הכנסת חומרי בנייה מהצד הישראלי, אמרנו לו 'אנחנו רוצים לשקם את עזה אבל יש לנו בעיות בהכנסת חומרי בנייה, מלט, ברזל וחומרים נוספים'", הסביר אאל ת'אני בריאיון.

חודש וחצי לאחר הפגישה בפריז, המשיך נתניהו לבחון את האופציה הקטארית. הוא שלח את דוד מידן, המתאם מטעם ישראל במשא ומתן לשחרור שליט, לפגישה בלונדון עם ראש הממשלה הקטארי. מידן, כך מעידים גורמים במערכת הביטחון, הבין באותו רגע את מה שהפך לימים לשיטה קבועה: "השיטה הקטארית" - כסף, והרבה ממנו, שמומטר בתמורה להשפעת ענק בכל מוקד כוח בין-לאומי. למרות שעסקת שליט נחתמה לבסוף בתיווך מצרי, קטאר הצליחה לתקוע יתד ראשונה בירושלים.

הביקור המלכותי ברצועה וציר "פולי"-אל עמדי

בשנת 2012, עברה הנהגת חמאס-חוץ בראשות ח'אלד משעל להתגורר בדוחא, והיחסים עם ישראל הלכו והתהדקו מתחת לפני השטח. באוקטובר 2012 נרשם תקדים: ביקור רשמי ראשון באישור ישראלי של אמיר קטאר ואשתו, השיח'ה מוזה, ברצועת עזה. האמיר התקבל כחבל הצלה שמשחרר מיליונים לפלסטינים, והבטיח להגדיל את הסיוע ל-400 מיליון דולר. "צריך להיות עם הישראלים ובכל זאת זה מה שנפתח", אמר אז האמיר למארחיו בחמאס. "אתם ממלאים פרק חשוב", החמיא להנהגת הארגון.

אחרי מבצע "צוק איתן", המעורבות הקטארית הפכה לממוסדת. הקטארים השיקו פרויקט לשיקום עזה והצהירו על העברת מיליארד דולר. בשלב זה נחשף הציר המרכזי של הפרויקט: איש העסקים ויזם הנדל"ן מוחמד אל-עמדי, השליח הקטארי לרצועה, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, האלוף יואב (פולי) מרדכי. השניים הפכו לחברים קרובים, ומרדכי, ביום סיום תפקידו לאחר 36 שנות שירות, החל לעבוד עם ממשלת קטאר.

באותן שנים, החלו "מזוודות הדולרים" להיכנס לרצועה בחשאיות מלאה. אל-עמדי היה נכנס לרצועה עם מזוודות המכילות סכומי כסף משתנים ללא כל פיקוח. בכירי השב"כ לשעבר חושפים כי ב-2017 נאסף מודיעין על המזוודות הללו. אנשי השירות היו בטוחים שמדובר בהברחות לא חוקיות של כספי טרור והחלו לגבש תוכניות מבצעיות לעצור את המשלוחים. אלא שאז גילה על כך פולי מרדכי, פנה לשר הביטחון אביגדור ליברמן, והורה לשב"כ לחדול. "אז הבנו שזה בסמכות וברשות, עם מעט שותפי סוד", מספר בכיר לשעבר בשירות. המספרים היו עצומים: אלפי דולרים לאנשי צבא של חמאס ועשרות אלפים למנהל האזרחי שלהם.

הבטון הגיע ממצרים וישראל. בשב"כ התחקו אחריו - וגילו שהבטון המצרי, הפחות איכותי, הלך לבניית בתים ואילו הישראלי, האיכותי יותר הלך לבניית מנהרות חמאס.

לרנקה 2018: הדילמה בין חיסול למימון

מרץ 2018 סימן נקודת רתיחה. הרשות הפלסטינית הפסיקה לשלם משכורות לפקידים בעזה, וחמאס פתח ב"צעדות השיבה" האלימות על הגדר. על שולחן הקבינט עמדו שתי אפשרויות: לצאת למבצע "עריפה" נגד ראשי חמאס, או להסדיר את מזוודות הדולרים כמנגנון לביסוס השקט. ביוני 2018 נחת אל-עמדי בנמל התעופה בלרנקה שבקפריסין ופגש שם, בחדר צדדי, את שר הביטחון ליברמן, שחשב שצריך לצאת למבצע ולא האמין בשיטת כסף תמורת שקט. ליברמן לא התרצה מהצעות הקטארים, אך נתניהו הכריע: מסדירים את המזוודות. החלטה זו הובילה בסופו של דבר להתפטרותו של ליברמן מהממשלה בנובמבר של אותה שנה.

בכירים שהיו בחדר הישיבות באותם ימים מספרים על הוויכוח המר. נתניהו העדיף את חלופת "הכלת ההסלמה באמצעים לא צבאיים". האלוף נדב פדן והאלוף כמיל אבו רוקון, מחליפו של מרדכי, כתבו שני מכתבים דחופים לנתניהו ולרמטכ"ל גדי איזנקוט. המלצתם הייתה ברורה: שהכסף יעבור דרך הרשות הפלסטינית ויהיה בשקלים ולא בדולרים, כדי להקשות על חמאס לרכוש אמצעי לחימה. נתניהו דחה את הבקשות ואישר העברה ישירה של מזומן דולרי לידי חמאס. איזנקוט וראש השב"כ דאז, נדב ארגמן, התנגדו למזוודות, ניסו למזער נזקים אך נבלמו על ידי ראש הממשלה.

גם הרמטכ"ל לשעבר הרצי לוי, אז מפקד פיקוד הדרום, הזהיר בשיחה סגורה: "המלצנו שהכסף יעבור דרך רמאללה, אבל המלצתנו לא התקבלה". האינדיקציות המודיעיניות לכך שהכסף מזין את הטרור נערמו במהירות. ב-2018 התגלה כי קטאר מעבירה כספים לכוח קודס האיראני, שמעביר אותם לחמאס ולחיזבאללה. עוד התברר כי חמאס עושה שימוש ציני בסחורה שנכנסת באישור ישראל: כמות "פסיכית" של מלח שנכנסה לרצועה - פי ארבעה מהממוצע העולמי לאדם. הבדיקה העלתה כי חמאס מפיק מהמלח רקטות בהליך כימי.

אזהרת 40 האחוזים והיאכטה באבו דאבי

בשנת 2019 הציג ראש השב"כ נדב ארגמן מידע מודיעיני מטלטל לנתניהו: לפחות 40 אחוזים מהכסף הקטארי זורמים ישירות לזרוע הצבאית של חמאס. נתניהו עצמו הודה בכך בריאיון למגזין "טיים", כשאמר שחמאס לוקח את כל הכסף לבניית מנהרות ומכונת טרור, אך בפועל המשיך לאשר את המשלוחים. גם רונן בר, בשיחה סגורה שקיים לאחרונה, סיפר כי השב"כ המליץ לא פעם להפסיק את העברת הכספים ולהגביל את השפעת קטאר, כולל סגירת רשת אל-ג'זירה, אך נתניהו התנגד בצורה תמוהה.

בתחילת 2020, כאשר הקטארים ביקשו להפסיק את המימון, נתניהו בוחן חלופות בתמיכת הצבא. הוא שלח את ראש המוסד יוסי כהן למשימה נואשת למצוא מממן אחר. כהן השתתף בפגישה לילית משולשת על יאכטה בלב ים ליד אבו דאבי, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן ושליט אבו דאבי מוחמד בן זאיד. השניים סירבו בתוקף: "אנחנו לא רוצים להתעסק עם חמאס", אמרו לכהן. בעקבות הכישלון, נתניהו שלח משלחת לקטאר כדי להתחנן בפני השליטים שם שימשיכו להזרים את הכסף. חודש לאחר מכן, ראש אמ"ן תמיר הימן מציג לנתניהו כי לפחות 4 מיליון דולר קטאריים מוסתים מדי חודש לזרוע הצבאית.

מוחמד אל-עמדי הפך באותן שנים לבן בית בישראל. הוא שהה בסוויטה קבועה במלון "וולדורף אסטוריה" בירושלים שבוע בכל חודש, החזיק מספר טלפון ישראלי וקיים פגישות תכופות עם מפקדי פיקוד הדרום, אליעזר טולדנו והרצי הלוי. אל-עמדי הפך לצינור להעברת מסרים מחמאס. בספטמבר 2020 הוא אף זכה לפגישה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהודה לו על "מאמציו המרובים לעצור את ההסלמה". השב"כ חשד שאל-עמדי מבריח כסף ברכבו הפרטי, אך נתניהו אסר על אנשי השירות לבצע חיפוש ברכב כדי "לא לביישו".

מבצע שומר החומות ושיטת המתנות

בזמן שנתניהו והרמטכ"ל אביב כוכבי חגגו את הניצחון ב"שומר החומות" במאי 2021, בשב"כ זיהו כי המבצע היה נקודת המפנה של חמאס בהכנות להשמדת ישראל. איסמאעיל הנייה נפגש בדוחא עם אמיר קטאר וסיכם על תמיכה כספית דיסקרטית נוספת. הנייה אף נתבקש לכתוב מכתב לאמיר ולהקדיש לו את "הניצחון" במבצע. "עד כה גויסו 11 מיליון דולר מהאמיר", התגאו בחמאס.

עם הקמת ממשלת בנט-לפיד ביוני 2021, ניסה נפתלי בנט למצוא דרך אחרת, לאחר שהמענק הקטארי הופסק בעקבות "שומר החומות". הוא פנה לאיחוד האמירויות בבקשה שיחליפו את הקטארים, אך אלה השיבו: "חמאס הוא ארגון טרור, אין לנו דרך לעשות את זה בלי שזה יזיק לנו אחר כך. זה יתפוצץ לנו בפנים". ראש המוסד הנכנס דדי ברנע הציג לבנט נתונים המראים שהכסף הקטארי משמש לחימוש, והמליץ להפסיק זאת מיד. בנט החליט להמשיך את המנגנון תחת מתווה של "דלק במקום מזומן" שנחתם ביולי 2021 בוולדורף אסטוריה. ברנע התריע כי הדלק גרוע יותר מהמזוודות, שכן חמאס מעלה את מחירו וגוזר ממנו רווח נקי, אך עמדתו נדחתה על ידי שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל כוכבי.

במרץ 2022 נחשף פן נוסף של השיטה הקטארית: השוחד הדיפלומטי. הרמטכ"ל כוכבי נפגש עם עמיתו הקטארי בסיני ובבחרין. פגישות אלו לוו במתנות יקרות ערך. ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף עמית סער, קיבל מהרמטכ"ל הקטארי עניבה, בשמים ושלושה שעונים בשווי 31,306 שקלים. באוגוסט 2022 קיבל תת-אלוף אפי דפרין (היום דובר צה"ל) עט, עניבה, בשמים ושני שעונים בשווי 23,545 שקלים. "זו השיטה הקטארית", בשיחות עם בכירים עולה כי הם הרעיפו מתנות אף יקרות יותר בשווי מאות אלפי שקלים. בכיר במערכת הביטחון אומר: "זו השיטה שלהם, לדחוף מלא מתנות ואז לא נעים לצאת נגדם, במוסד גרסו את המתנות ידענו שאין מתנות חינם מהם".

גם בכירי המל"ל והמוסד זכו למתנות יקרות, ובמוסד אף נאלצו לגרוס שעונים יקרים כדי שלא להשתמש בהם. מנהיג חמאס סינוואר כותב לראש הלשכה המדינית הנייה: "חייבים להתחיל מיד בארגון הקמפיין - חמאס מגיני ירושלים. לדיפלומטיה הקטארית חייב להיות תפקיד מוביל ולהקשות על הכיבוש לנשום ולוודא ניתוק עם הגורמים הבין-לאומיים".

הספירה לאחור: 7 באוקטובר

נתניהו חזר לשלטון בסוף 2022, והזרמת הכספים נמשכה במלוא עוזה למרות שהקטארים התחילו להסס. נתניהו לחץ באמצעות המוסד והם שוב נעתרו. חודש לפני הטבח, ארגן חמאס מהומות קשות על הגדר. ב-15 בספטמבר 2023, שלושה שבועות לפני השבת השחורה, התקיימה הפגישה האחרונה בין אל-עמאדי למתאם הפעולות בשטחים רסאן עליאן. המטרה: שקט תמורת הטבות כלכליות. אל-עמאדי העניק לעליאן בושם בשווי 400 שקלים כמתנה. שבוע לפני הטבח, שלח נתניהו את דדי ברנע לקטאר בבהילות כדי לשכנעם להגדיל את הסכום לחמאס כדי להשיג שקט, בזמן שהוא מקדם את ההסכם עם סעודיה.

ימים ספורים לפני 7 באוקטובר, נקבעה תוכנית עבודה חודש קדימה. ב-26 באוקטובר הייתה אמורה להיכנס לרצועה משלחת רפואית קטארית בראשות סגנו של אל-עמדי, כדי לבחון את הפרויקטים בבתי החולים. יחיא סינוואר, שידע שהתוכנית הזו לעולם לא תתממש, המשיך לנהל את המגעים עם הישראלים והקטארים עד הרגע האחרון.

הקונספציה שנבנתה במשך 15 שנה על מזוודות דולרים, שעוני יוקרה והבטחות לשקט, התנפצה בבוקר אחד מדמם, והותירה את מדינת ישראל עם השאלה הקשה: כיצד הפכנו למממנים של אויבינו המרים ביותר?

תגובות

תגובת ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט: הדברים שהובאו כאן שקריים ונוגדים את העובדות.
בנט מעולם לא נתן פרס על אלימות או איומים. בנט עצר את מזוודות הדולרים שנכנסו לרצועת עזה ללא הבחנה.
בנט מעולם לא ניהל שום קשר עם טרוריסטים. השאלה היחידה שצריכה להישאר היא מדוע קטאר טרם הוכרזה מדינת אויב.

תגובת הנשיא לשעבר ראובן ריבלין: אכן התקיימה פגישה זו ע"פ בקשת מערכת הביטחון.

תגובת דובר צה"ל: במסגרת תפקידם, מפקדים עשויים לקבל מתנות. בהתאם לפקודות הצבא, הם נדרשים לדווח על כך לוועדת המתנות באגף כוח האדם, אשר קובעת את אופן הטיפול בהן: חלקן מאושרות לשימוש אישי וחלקן מועברות לאפוטרופוס, בהתאם להנחיות הוועדה.