תחקיר הטיים חושף: כך ניהלה ישראל את הזרמת הכספים מקטאר לעזה

מסמכים מראים כיצד ישראל ניהלה את התשלומים הקטאריים לרצועת עזה – כך חשף היום (ראשון) מגזין טיים האמריקני. בתחקיר נחשפו מסמכים שלא נחשפו בעבר, כולל מכתבים מבכירי מערכת הביטחון למנהיגי קטאר, שמוכיחים כי ישראל עודדה ושיחקה תפקיד ישיר בתוכנית תשלום, שהייתה נרחבת יותר ממה שהודה בפומבי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לפי התחקיר, החל משנת 2012 הקלה ממשלת נתניהו על תשלומים קטאריים לעזה, שהחלו לאחר השתלטות חמאס ב-2007. עד לשנת 2018, קטאר שלחה כ-1.1 מיליארד דולר לרצועה, על פי ניתוח שנמסר לשרים בממשלה, כאשר נאמר שהסיוע מיועד לדלק וסיוע ממשלתי. באותה שנה, לאחר שבכירים ישראלים הטילו על קטאר את המימון לכאורה של חמאס, החלו הקטארים לדרוש תיעוד רשמי של ההסדר.

היקף שיתוף הפעולה של ישראל עם התשלומים בא לידי ביטוי במכתב משנת 2020 של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לאמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני. "זו הזדמנות מצוינת להביע את תודתנו והערכתנו למאמצי הסיוע ההומניטריים שמדינת קטאר סיפקה בשנים האחרונות לרצועת עזה", כתב כהן. "ללא ספק, למאמצים ההומניטריים הללו היה תפקיד מכריע בשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה, ובהבטחת היציבות והבטיחות באזור".

הסדר התשלומים זכה לתמיכה של כמה ממשלות בישראל, הפלסטינים, ממשל טראמפ וביידן, האו"ם ומעצמות אירופה. זרימת הכסף מקטאר לעזה קיבלה משמעות חדשה מאז 7 באוקטובר, ומאז קטאר מתוסכלת מהטענות שהעלו מנהיגים פוליטיים בישראל לפיהן התשלומים שלה לעזה סייעו במימון הטבח. "כל הסיוע הכספי של קטאר בעזה הופנה לאזרחים פלסטינים באמצעות מנגנונים המתואמים עם הרשויות הישראליות ועם שותפים בין-לאומיים. כל הסיוע הכספי, כמו גם סחורות כמו מזון, תרופות ודלק, עברו דרך ישראל לפני הכניסה לעזה".

לפי המסמכים, כאשר נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן קיצץ במשכורות בעזה בשנת 2018, אנשי ביטחון ישראליים הובילו מזוודות מזומנים מקטאר לרצועה. נפתלי בנט, שהיה שר החינוך באותו זמן, תקף את המהלך וכינה אותו "דמי פרוטקשן", אך כשנכנס לתפקיד ראש הממשלה ב-2021 הפסיק רק את העברת המזוודות והשאיר את הסיוע הקטארי על אותו היקף. "אין שום בעיה, אנחנו רוצים להמשיך עם זה כפי שזה", אמר אז נציג ישראלי לשליח של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן.

ב-2023, עם התגברות המתיחות הביטחונית, ביקשה קטאר לשנות את המודל כך שאזרחים בעזה לא יהיו תלויים בחמאס או בישראל, אך ממשלת נתניהו התעקשה לשמר את המנגנון הקיים. שבועיים לפני 7 באוקטובר נסע ראש המוסד דוד ברנע לדוחא, וביקש להאריך את המימון בחודשיים נוספים. בקטאר הסכימו, אך הבהירו כי זו הפעם האחרונה.