הטיוטה הגנוזה מליל גלנט ומכתבי האזהרה: כך הוזהר נתניהו לפני 7 באוקטובר | חשיפה

מכתבי אזהרה שלא פורסמו עד היום ועדויות על שיחות סגורות חושפים כיצד הוזהר ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודשים שלפני 7 באוקטובר, וכיצד הגיב. בתחקיר מיוחד שפרסמנו אמש (רביעי) ב"מהדורה המרכזית" חשפנו חלקים ממכתבי הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שהתריעו על סכנת מלחמה, שחיקת ההרתעה והאפשרות שאויבי ישראל ינצלו את הקרע הפנימי כדי לפעול נגדה. לצד המכתבים מובאות עדויות על בקשות לפגישות שנדחו ועל החשדנות שבה קיבל נתניהו את אזהרות הבכירים.

להערכת אמ"ן, החרפת המשבר הפנימי מביאה ל-3 תופעות: 'מעמיקה השחיקה בדימוי ישראל בקרב אויבינו, מחריפה הפגיעה בהרתעה ומתגבר הסיכוי להסלמה'

שר הביטחון לשעבר גלנט חודש לפני הטבח

האזהרות אינן מפחיתות מאחריות בכירי מערכת הביטחון והגורמים שהופקדו על הגנת הגבולות. את ההתרעות האסטרטגיות היה עליהם לתרגם גם להיערכות מבצעית שתמנע מתקפת פתע - ובכך כשלו. לצד אחריותם, נדרשת בחינה של המידע שהוצג לראש הממשלה ושל האופן שבו פעל בעקבותיו.

האזהרות לפני 7 באוקטובר

• 9 במרץ: במהלך ביקור נתניהו ברומא ביקשו ראשי הארגונים הביטחוניים להיפגש עמו ביחידות עם שובו לישראל. נתניהו הבטיח לשקול את הבקשה, אך כמה ימים לאחר מכן מסרה מזכירתו: "ראש הממשלה לא ייפגש עם ראשי הארגונים".
• 19 במרץ: ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמית סער מתריע במכתב לנתניהו שהאויבים מתלבטים אם להמתין להיחלשות ישראל או לפעול נגדה. לאחר מכן נדחית בקשת הלוי ובר לפגישה דחופה עם ראש הממשלה.
• נחשף לראשונה - 21 במרץ: הרמטכ"ל הלוי מזהיר במכתב לנתניהו שההרתעה נשחקת ושהאויבים מזהים הזדמנות לקדם מתווים התקפיים. הוא מבקש להציג את הדברים בדיון, אך דיון על המסמך אינו מתקיים.
• 25 במרץ: גלנט מזהיר בפומבי שהשסע חודר לצה"ל ולגופי הביטחון ומסכן את המדינה, וקורא לעצור את החקיקה. למוחרת מודיע נתניהו על פיטוריו.
• נחשף לראשונה - 26 במרץ: בזמן ההפגנות בעקבות הודעת נתניהו על פיטורי גלנט, ניסח דוברו טופז לוק טיוטת הודעה על הקפאת המהלכים בנוגע לחקיקה ולכהונת שר הביטחון עד לאחר החגים הלאומיים ועל פתיחת הידברות. נתניהו התלבט אם לפרסמה, וההודעה לא פורסמה.
• 16 ביולי: ראש חטיבת המחקר באמ"ן סער מזהיר במכתב שהמשבר הפוליטי-חברתי מעודד את איראן, חיזבאללה וחמאס להסתכן בפעולות נגד ישראל.
• 18 ביולי: הלוי וגלנט נפגשים עם נתניהו ומנסים לשכנעו לעצור. פגישה נוספת שמבקש הלוי מתבטלת בשל מצבו הרפואי של ראש הממשלה.
• 23 ביולי: הלוי מעביר לנתניהו מכתב התרעה נוסף על הפגיעה בהרתעה והסכנה בהמשך המגמה. תגובת נתניהו נחשפת לראשונה: "זה לא אנחנו! שידברו עם אלה בקפלן". באותם ימים מזהיר בר את נתניהו בטלפון האדום מפני סכנת מלחמה.
• 24 ביולי: לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות נדחות בקשות בר והלוי לפגוש את נתניהו.
• 9 באוגוסט: בר מזהיר בוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון: "אנחנו על סיפה של הסערה המושלמת".
• 16 באוגוסט: איזנקוט מתריע במכתב לנתניהו על פגיעה בכשירות ובלכידות צה"ל ומבקש להקפיא את החקיקה השנויה במחלוקת ל-18 חודשים.
• 21 באוגוסט: בעדכון הביטחוני לנתניהו וללפיד מדווח המזכיר הצבאי אבי גיל על התחממות בזירות השונות, ובהן איראן, לבנון וארגוני הטרור בעזה.
• נחשף לראשונה - 7 בספטמבר: גלנט שולח לנתניהו מכתב בן שבעה עמודים ומתריע שהפגיעה בהרתעה מחריפה והסיכוי להסלמה גובר - חודש בדיוק לפני הטבח.
• 13 בספטמבר: בר מזהיר בוועדת המשנה לשירותים חשאיים מפני מלחמה קרבה ורב-זירתית.

המהפכה המשפטית, המחאה והחשש במערכת הביטחון

רצף האזהרות החל על רקע המשבר הפנימי שהתפתח בעקבות הכרזת שר המשפטים יריב לוין על המהפכה המשפטית ב-4 בינואר 2023. ימים לאחר מכן החלה מחאה בכל רחבי הארץ. בחודשים ינואר ופברואר החריף העימות סביב החקיקה, וקבוצות של משרתי מילואים החלו להזהיר שלא ימשיכו להתנדב לשירות. במערכת הביטחון התריעו על השלכות הקרע על לכידות הצבא ועל כשירותו.

הקואליציה המשיכה לקדם את החקיקה, ובמקביל גברה המתיחות הביטחונית. במערכת הביטחון הזהירו שאויבי ישראל מזהים במשבר הפנימי סימן לחולשה והזדמנות לפעול נגדה. על הרקע הזה נשלחו לנתניהו, בהפרש של יומיים, מכתבי ההתרעה של ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמית סער ז"ל ושל הרמטכ"ל הלוי.

"זו מלכודת": החשדנות והפגישות שנדחו

עדויות על שיחות סגורות והתייעצויות בסביבת נתניהו מתארות את החשדנות שבה קיבל את אזהרות בכירי מערכת הביטחון. בכיר במעגל ההתייעצויות שלו טען שראש הממשלה חשד שהם מבקשים להכשיל את הרפורמה ולהפיל את ממשלתו.

אני שם עליכם 80 מיליארד שקל בשנה ואתם עושים לי מרד

נתניהו לאלופים בישיבת פורום מטכ"ל

במהלך ביקור נתניהו ברומא ב-9 במרץ ביקשו ראשי הארגונים הביטחוניים להיפגש עמו ביחידות עם שובו לישראל. נתניהו הבטיח לשקול את הבקשה, אך כמה ימים לאחר מכן מסרה מזכירתו: "ראש הממשלה לא ייפגש עם ראשי הארגונים".

כשניסו הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דוד ברנע לקיים פגישה משותפת עם נתניהו בשלב חידוש חקיקת ביטול עילת הסבירות, נמסרה להם באמצעות המזכיר הצבאי אבי גיל התשובה: "ראש הממשלה לא רוצה לקיים את הפגישה". בכיר בסביבתו ייעץ לו: "זו מלכודת. לך תדע מי ידליף משם ומי לא. הם יצבעו אותך כמי שמדרדר את המדינה ביודעין. אסור לך להיפגש איתם לבד". גורם שהכיר את ההתלבטות טען שנתניהו ראה ביוזמה "פוטש".

נתניהו כן קיים ביוני פגישות נפרדות עם בכירי מערכת הביטחון, ובהם הלוי, בר ומפקד חיל האוויר תומר בר. לפי המידע שנחשף, הוא הטיח בהם שקודמיהם יוצאים נגדו ושגם הם יגיעו בהמשך לקפלן. הלוי הבהיר לנתניהו שהאזהרות מבוססות על המידע המודיעיני: "אותי לא מעניינת פוליטיקה. אני מזהיר ממה שאנחנו רואים במודיעין, מזהיר מפני האויבים שלנו ומהמקום שבו אנחנו נמצאים". בפורום מטכ"ל ביולי אמר נתניהו לאלופים: "אני שם עליכם 80 מיליארד שקל בשנה ואתם עושים לי מרד".

מכתב הלוי ממרץ: האויבים מזהים הזדמנות

כבר ב-21 במרץ 2023 שלח הלוי לנתניהו מסמך שכותרתו "הערכת מצב כוללת - בין אדום לכחול". חלקים ממנו נחשפים כעת לראשונה, על סמך בכיר לשעבר שנחשף לתוכנו. הלוי הבהיר במכתב שאין בכוונתו לנקוט עמדה בנוגע לחקיקה המשפטית, אלא לשקף את ההחמרה במצב הביטחוני ואת הלך הרוח בשורות צה"ל.

המצב הפנימי הופך להיות מרכזי בהערכת המצב של אויבינו. ביטחונה של ישראל מבוסס בין היתר על הרתעה, שנשחקת בימים אלו, והאויבים בכלל הזירות מזהים הזדמנות להאיץ תהליך שלראייתם יוביל בסופו לקריסתה של ישראל

21 במרץ 2023: מכתב האזהרה הראשון של הרמטכ"ל לשעבר הלוי לנתניהו

"המצב הפנימי הופך להיות מרכזי בהערכת המצב של אויבינו", כתב הלוי, והזהיר כי הם גוזרים מכך משמעויות, ובהן קידום מתווים התקפיים. "ביטחונה של ישראל מבוסס בין היתר על הרתעה, שנשחקת בימים אלו, והאויבים בכלל הזירות מזהים הזדמנות להאיץ תהליך שלראייתם יוביל בסופו לקריסתה של ישראל".

המכתב נשלח כשבעה חודשים לפני הטבח והציג התרעה אסטרטגית על הסכנה המתפתחת בזירות השונות. לדברי גורם ביטחוני שהיה שותף לדיונים, הרמטכ"ל והמודיעין הישראלי זיהו את השסעים בחברה וראו שגם איראן ואויבי ישראל האחרים מזהים אותם. לדבריו, האויבים ניסו להעמיק את הקרע באמצעות הרשתות החברתיות, בין היתר בין טייסים למכונאים ובין צוותי האוויר לצוותי הקרקע.

הגורם הסביר שהלוי ביקש להגביר את המעקב המודיעיני אחר האויבים ולקיים דיון מחודש בהשלכות המשבר הפנימי על הצבא. החשש היה שפגיעה בכשירות תעודד את האויבים לפעול נגד ישראל.

מקור שנחשף למכתב מספר שהלוי ביקש במכתבו להציג את הדברים בדיון עם ראש הממשלה ובכירים נוספים: "אני מזמין אתכם ואת ראש הממשלה לשמוע את הדברים בשיחה עם האלופים והמפקדים הרלוונטיים. נדרש להמשיך לדון בנושאים אלו בעל פה. אסביר את הנושא ואת המצב בפני כל פורום אחר שתמצאו לנכון".

אנחנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה

19.3, מכתב התרעה אסטרטגי ראשון לנתניהו מרח"ט מחקר באמ"ן לשעבר

אך לא נערך שום דיון על המסמך עם הגורמים הביטחוניים. נתניהו היה בטוח שהלוי, בכירי צה"ל וראש השב"כ רונן בר, קשרו נגדו קשר. "נתניהו היה בטוח שהם רצו להרוס לו את הרפורמה ולהפילו לו את הממשלה. אלמלא היה חושב כך - היה קשוב גם קשוב", מסביר אחד מהבכירים במעגל ההתייעצויות של רה"מ.

הלוי סירב למסור לפרסום את המכתב המלא, ובכוונתו להציג את המסמכים בפני ועדת חקירה ממלכתית.

סבירות גדולה למלחמה במהלך השנה הקרובה

יומיים לפני מכתב הלוי, ב-19 במרץ, שלח ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז עמית סער מכתב התרעה ראשון לנתניהו. "אנחנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה", כתב.

לבכיר במערכת הביטחון אמר בזמן אמת שהוא מתריע על סבירות גדולה למלחמה במהלך השנה הקרובה. לאחר מכתב סער ביקשו הלוי ורונן בר פגישה אישית דחופה עם נתניהו. גם הבקשה הזאת נדחתה.

כבר במאי 2024 אישר צה"ל שהעביר לנתניהו ארבעה מסמכי התרעה מאמ"ן בין מרץ ליולי 2023, שעסקו באופן שבו אויבי ישראל רואים את הפגיעה בלכידות המדינה וצה"ל. כעת נחשפים גם חלקים ממכתב הרמטכ"ל שנשלח באותה תקופה והפרטים על הבקשות להציג את האזהרות בשיחות אישיות.

ליל גלנט וההודעה שלא פורסמה

לאחר האזהרות שהעבירו בכירי מערכת הביטחון לנתניהו, גלנט הזהיר גם בפומבי מפני השלכות המשבר הפנימי. ב-26 במרץ הודיע נתניהו על פיטוריו, וההחלטה הובילה לגל הפגנות סוער.

מאחורי הקלעים נוסחה בלשכת ראש הממשלה הודעה שלא פורסמה, ונחשפת כעת לראשונה. בטיוטה שהכין דוברו טופז לוק נכתב: "תפקידי כמנהיג הוא לעשות מה שנכון ברגעים הללו כדי לשמור על העם מאוחד מתוך מכלול שיקולים ביטחוניים, כלכליים ולאומיים. לפיכך החלטתי להקפיא את המהלכים האחרונים שתוכננו עד לאחר החגים הלאומיים. הן לגבי הרפורמה והן לגבי המשך כהונתו של שר הביטחון".

הטיוטה כללה גם הודעה על פתיחת תהליך הידברות. נתניהו התלבט אם לפרסמה, והיא לא יצאה לתקשורת. בהמשך הודיע על הקפאת החקיקה, וגלנט נשאר בתפקידו, זמנית.

מכתב ההתרעה ביולי - והתגובה על קפלן

לקראת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות נמשכו האזהרות. ב-16 ביולי כתב ראש חטיבת המחקר באמ"ן סער לנתניהו כי "המשבר הפוליטי-חברתי מעודד את איראן, חיזבאללה וחמאס להסתכן בפעולות נגד ישראל". יומיים לאחר מכן נפגשו הלוי וגלנט עם ראש הממשלה וניסו לשכנע אותו לעצור. בתום הפגישה ביקש הלוי להיפגש שוב, ונקבע מפגש נוסף שבוטל בשל מצבו הרפואי של נתניהו.

ב-23 ביולי העביר הלוי לנתניהו מכתב התרעה נוסף, שאת תוכנו חשפנו במהדורה לציון שנתיים למלחמה. במכתב הזהיר מפני כניסה לאזור מסוכן, בין היתר בעקבות משבר אי-ההתייצבות בצה"ל, ומפני שינוי בהערכת האויבים את ההרתעה הישראלית. כעת נחשפת תגובת נתניהו לקריאתו: נתניהו כעס ואמר "זה לא אנחנו! שידברו עם אלה בקפלן".

באותם ימים התקשר ראש השב"כ לשעבר לנתניהו בטלפון האדום והתריע על סכנת מלחמה: "אדוני ראש הממשלה, אני נותן לך התרעה אסטרטגית למלחמה. אנחנו נאבד את היכולת להגיד מה יקרה בכל הגזרות, ויכול להיות שיקרה משהו חמור", אמר לו.

ב-24 ביולי, ביום ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, המתין בר בבית קפה בכביש 443 לאישור להגיע לכנסת ולשוחח עם נתניהו לפני החקיקה. נתניהו סירב לפגוש אותו. גם בקשת הלוי להיפגש עם ראש הממשלה לפני ההצבעה נדחתה.

האלופים אהרון חליוה ועודד בסיוק הגיעו לכנסת כדי לתדרך את השרים. כפי שפרסמנו אז, גילה גמליאל ואבי דיכטר הגיעו לתדרוך, ואלי כהן תודרך בטלפון. יתר השרים לא קיבלו את התדרוך.

לאחר השלמת החקיקה נפגש נתניהו עם הלוי. "אתם הצבעתם, אתם החלטתם. אני חושב שאנחנו באזור סכנה", אמר לו הרמטכ"ל. הלוי הציע שנתניהו יפרסם הצהרה חיובית כלפי אנשי המילואים ויבקש מהשרים להפסיק להשתלח בהם, כדי למזער את הסכנה.

אזהרות אוגוסט: "על סיפה של הסערה המושלמת"

האזהרות נמשכו גם באוגוסט. ב-9 באוגוסט הזהיר בר בדיון בוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון: "אנחנו על סיפה של הסערה המושלמת. יש חשש למלחמה זירתית. ישראל בגירעון הרתעתי".

שבוע לאחר מכן שלח גדי איזנקוט, אז חבר הוועדה, מכתב לנתניהו בעקבות דיון על כשירות צה"ל. איזנקוט כתב שהצבא כשיר למלחמה באותה עת, אך ניכרת פגיעה ממשית בכשירות ובמוכנות במערכים מסוימים, בדגש על זרוע האוויר והחלל. הוא התריע גם על פגיעה בלכידות ביחידות, שמחלישה את צה"ל ומסכנת את אמון הציבור בו.

איזנקוט ביקש להקפיא את הליכי החקיקה השנויים במחלוקת ל-18 חודשים, כדי לבלום תהליך שלדבריו יסכן את ביטחון ישראל. לשכת ראש הממשלה אישרה לו שהמכתב התקבל והעניין בטיפול.

ב-21 באוגוסט, בעדכון הביטחוני לנתניהו ולראש האופוזיציה יאיר לפיד, דיווח המזכיר הצבאי אבי גיל על התחממות בכל הגזרות, ובהן איראן, לבנון וארגוני הטרור בעזה. לפיד תיאר בהמשך את התנהלות נתניהו בפגישה וטען שהיה משועמם.

חודש לפני הטבח: מכתב האזהרה של גלנט

ב-7 בספטמבר, בדיוק חודש לפני הטבח, שלח גלנט לנתניהו מכתב בן שבעה עמודים, שחלקים ממנו נחשפים כעת לראשונה. כותרתו: "ניתוח השלכות המצב הפנימי על ביטחון ישראל, התנהגות האויב לאור כשירות צה"ל ומערכת הביטחון".

גלנט כתב כי להערכת אמ"ן, החרפת המשבר הפנימי "מעמיקה השחיקה בדימוי ישראל בקרב אויבינו, מחריפה הפגיעה בהרתעה ומתגבר הסיכוי להסלמה". תחת הסעיף העוסק בפגיעה בביטחון הלאומי הוסיף: "התבוננות אויבינו מגלמת יותר מכול את אובדן ההרתעה הישראלית שנשענת על עוצמתה ומעמדה של ישראל באזור". הוא קשר את הפגיעה לשחיקה בחוסן הלאומי, בחוזקו של צה"ל ובנכונות לשרת ולהתנדב.

בשיחה סגורה חודשים לאחר מכן תיאר גלנט את רצף הפניות: "אני, הרצי ורונן דיברנו עם נתניהו לפחות 15-10 פעמים", אמר. "אחרי שהבאנו לו את כל המידע הנדרש על מה שזה עושה לצבא. אחרי שבאופן אישי כתבתי לו מכתבים עם התראות ובכל זאת הם ממשיכים קדימה".

גלנט סיפר ש"הסביר לנתניהו שצה"ל מתפרק. שהדבק החברתי מתפוגג". הוא הוסיף על דיווח שקיבל ממפקד חיל האוויר בדבר 70% כשירות. לצד זאת תיאר מודיעין על האויבים, בעיקר איראן וחיזבאללה, שמתלבטים אם להמתין להעמקת הקרע בישראל או לתקוף. ב-13 בספטמבר הזהיר בר בדיון בוועדת המשנה לשירותים חשאיים מפני מלחמה קרבה ורב-זירתית, כפי שחשף עמרי מניב..

איננו מזלזלים באף איום

ב-26 בספטמבר אמר נתניהו בטקס לציון מלחמת יום הכיפורים: "איננו מזלזלים באף איום". 11 ימים לאחר מכן יצאה לפועל מתקפת חמאס.

רצף המסמכים והעדויות מציג אזהרות שנמסרו לנתניהו לאורך חודשים מפני סכנת מלחמה והאפשרות שהאויבים ינצלו את המשבר הפנימי. אלה אזהרות שאפשר להבחין בינן לבין התרעה על תוכנית מתקפה מסוימת, אך אי אפשר להשמיט מהדיון בשאלה איזה מידע הונח בפני ראש הממשלה לפני 7 באוקטובר וכיצד פעל בעקבותיו.

לצד שאלת הטיפול באזהרות בדרג המדיני, נותרת שאלת אחריותה של מערכת הביטחון לתרגם את ההתרעות האסטרטגיות להיערכות מבצעית שתמנע מתקפת פתע.

מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה נתניהו לא קיבל שום התרעה מקדימה לפני ה-7 באוקטובר על התקפת חמאס מרצועת עזה או חמאס. ההפך הוא הנכון. כפי שמופיע בפרוטוקולים הרשמיים שמסר ראש הממשלה נתניהו למבקר המדינה, ראשי מערכת הביטחון טענו פעם אחר פעם שחמאס מורתע, שפניו להסדרה, ושיש לתת לו הקלות הומניטריות על מנת 'לשמר את השקט'".