פסגה בוושינגטון: אחרי 43 שנה – ישראל ולבנון חוזרות לשולחן המשא ומתן
נציגים מישראל ומלבנון נפגשו פנים אל פנים לשיחות ישירות כדי להניח תשתית לסיום המלחמה • שר החוץ האמריקני הגדיר את המפגש כ"הזדמנות היסטורית" והבהיר כי היעד הוא "הבאת קץ קבוע לעשרות שנות השפעה של חיזבאללה באזור" • במקביל: אזהרה של צה"ל על ירי מוגבר הערב לישראל • כל הפרטים על המשלחות, האינטרסים והסיכוי להסדר



רגע היסטורי במזרח התיכון: משלחות רשמיות מישראל ומלבנון נפגשו הערב (שלישי) במשך כשעתיים במשרד החוץ האמריקני בוושינגטון לסבב שיחות ישיר, לראשונה מאז שנות ה-80. המפגש, המתקיים תחת חסות אמריקנית, נועד להניח תשתית מדינית שתביא לסיום הלחימה בצפון ותוביל לייצוב הגבול בין המדינות לאחר עשרות שנים של נתק.
במקביל להתקדמות המדינית מעבר לים, המתיחות בשטח נותרת בשיאה: דובר צה"ל פרסם הערב התרעה על צפי לירי מוגבר משטח לבנון, ככל הנראה במיקוד למרחב הצפון.


שגריר ישראל בארה"ב, ד"ר לייטר, סיכם את המפגש ואמר כי היו "שיחות מצוינות באווירה מצוינת", וכי לדעתו ניתן לומר שזה היה "ניצחון מוחץ היום נגד החיזבאללה". לייטר הדגיש כי ישראל ולבנון נמצאות באותו צד, וכי "צריך למגר את הרשע הזה של חיזבאללה מארץ הארזים". הוא חתם את דבריו בקביעה כי שני הצדדים "מאוחדים בצורך וביכולת".
שר החוץ האמריקני מרקו רוביו התייחס לפתיחת השיחות וכינה אותן "הזדמנות היסטורית" לשינוי פני האזור. לדבריו, המטרה המרכזית של המגעים היא להביא לקץ קבוע להשפעת חיזבאללה, שנמשכת כבר כ-30 שנה. רוביו הוסיף כי הממשל האמריקני מודע לכך שהמגעים מתנהלים אל מול "עשרות שנים של היסטוריה ומורכבויות", אך הדגיש את המחויבות לנצל את המומנטום הנוכחי כדי להשיג יציבות ארוכת טווח.

נציגי השיחות בתמונה משותפת | צפו
בלבנון דווח כי נשיא המדינה, ז'וזף עאון, קיים שיחת תדרוך עם שגרירת לבנון בוושינגטון טרם פתיחת המשא ומתן. עאון הדגיש בפניה את עמדתה הנחרצת של לבנון בדבר הצורך להגיע להפסקת אש מיידית. לצד זאת, גורמים לבנוניים ביקשו להנמיך את הציפיות לגבי טיב היחסים במפגש, וציינו כי לא התקיימה כל לחיצת יד בין השגרירה הלבנונית לבין השגריר הישראלי, אלא צולמה תמונת מזכרת משותפת בלבד.
"ישיבת אפס": מי סביב השולחן?
הפגישה הערב אינה נועדה לחתימה על הסכמים סופיים, אלא מוגדרת בביירות כ"ישיבת אפס". מדובר במפגש מקדים שנועד לקבוע את "כללי המשחק", את הרכב המשלחות הקבוע ואת המתווה הכללי של המשא ומתן שיבוא בהמשך.
הצד הישראלי: בראש המשלחת עומד ד"ר יחיאל לייטר, שגריר ישראל בוושינגטון. לייטר הפך בחודשים האחרונים לאיש הסוד הקרוב ביותר של ראש הממשלה נתניהו, כשהוא דוחק הצידה דמויות ותיקות ונכנס לעומק העיסוק המדיני-ביטחוני הרגיש ביותר.
הצד הלבנוני: הנציגה הרשמית היא השגרירה נדא חמאדה מעווד. בלבנון מדגישים כי היא מייצגת את הממשלה הריבונית ולא את חיזבאללה. אם המגעים יבשילו למסלול רציני, מי שצפוי להוביל את המשלחת הוא השגריר לשעבר סימון כרם.
המעטפת האמריקנית: הממשל בוושינגטון שלח את שר החוץ מרקו רוביו להשתתף בשיחות. לצידו ישתתפו נציג משרד החוץ מייק נידהאם ושגריר ארה"ב בלבנון, מישל עיסא.

הדרישה הלבנונית: "מו"מ לא מנהלים תחת אש"
מקורות רשמיים בביירות, ששוחחו עם רשתות "אל-ג'זירה" ו"אל-ערבי", מבהירים כי מבחינתם יש נושא אחד שקודם לכל: הפסקת אש. "המנדט של השגרירה מוגבל להשגת שקט", מסרו המקורות. "הכרזה על הפסקת אש מצד ישראל היא תנאי הכרחי לפתיחת המסלול הכללי".
סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מיתרי, הוסיף בריאיון ל-LBCI כי "נדרוש לפחות הפוגה זמנית. המלחמה משתוללת בדרום, בבינת ג'ביל ובמקומות נוספים, וההפגזות נמשכות. כדי לדון ברצינות, אנחנו צריכים אווירה שקטה". מיתרי גם שלח רמז מרגיע לזירה הפנימית בלבנון כשהבהיר: "מו"מ כשלעצמו אינו מהווה הכרה בישראל או חתימה על הסכם שלום, אלא מגעים להסדרת המצב".

הלחץ של טראמפ וה"גשר הדיפלומטי" של צה"ל
מאחורי הקלעים פועל כוח דוחף משמעותי - הנשיא טראמפ. כפי שפורסם ב-N12, טראמפ לוחץ על ישראל לחתור לסיום הלחימה כ"מחווה" לקראת השיחות. בארה"ב מעוניינים שהפסקת האש תיתפס כהישג של ממשלת לבנון, ובכך "לחטוף" את הקרדיט מאיראן ולמנוע ממנה הישג תדמיתי.
בישראל, למרות ההצהרות על "מו"מ תחת אש", כבר החלו בצעדים בוני אמון בשטח. לבקשת האמריקנים, צה"ל גנז בימים האחרונים מספר תוכניות תקיפה נרחבות בביירות ונמנע מתקיפות ברובע הדאחיה. כל פעילות בבירה הלבנונית דורשת כעת אישור ישיר מהדרג המדיני, זאת כדי לאפשר את אותו "גשר דיפלומטי" למשא ומתן.

הסוגיות שעל הפרק: מה אפשר להשיג?
על אף השאיפה הישראלית המוצהרת לפירוק חיזבאללה מנשקו וכינון "שלום", המציאות בשטח מורכבת בהרבה. הסדר של ממש מסוף 2024 הוכח כ"אות מתה" לאחר שממשלת לבנון כשלה במילוי תפקידה לאכיפת השקט. כעת, הצדדים ינסו לדון בכמה סוגיות:
סידורי גבול (הקו הכחול): קביעת מנגנונים שימנעו חיכוך ויבטיחו את ביטחון יישובי הצפון.
נסיגה וריבונות: לבנון דורשת נסיגה מלאה של צה"ל מכל שטחה והחזרת השליטה לצבאה.
אינטרסים כלכליים ואזרחיים: סוגיות של חלוקת משאבים ודאגה למיעוטים משני צידי הגבול.
בכירים ישראלים מדגישים כי כל הסכמה על הפוגה תהיה תחת התנאים שבהם הסתיימה המערכה ב-2024: ישראל שומרת לעצמה את הזכות המלאה לפעול נגד "איומים מיידיים".

האם יש סיכוי שהלחימה בלבנון תיעצר?
התשובה המסתמנת היא כן, אך היא תלויה במשוואה אזורית רחבה בהרבה. האמריקנים הבהירו כי אינם מוכנים שזירת לבנון "תמוטט" מבעוד מועד את הסיכוי הדיפלומטי מול איראן. מנגד, חזרה למסלול מלחמה עם איראן תוביל בהכרח להתקלחות חוזרת של המלחמה בלבנון ולחידוש התקיפות המסיביות בביירות ובמקומות נוספים.

במידה והמשא ומתן בוושינגטון יראה סימני התקדמות ממשיים, לא מן הנמנע שפעילות הכוחות במרחב תתבקש להיעצר כדי לתת הזדמנות לדרג המדיני. זוהי בדיוק הסיבה שהכוחות בשטח שואפים לסיים כבר עכשיו את טיהור המרחב ולהתקבע על "קו הנ"ט", במטרה למנוע כל אפשרות לפגיעה ביישובי הצפון גם במצב של הפוגה.
בשלב זה, גורלה של רצועת הביטחון שצה"ל יצר בתוך לבנון נותר פתוח, ולא מן הנמנע שיידרשו התאמות מבצעיות במרחב בהתאם להתפתחויות על שולחן הדיונים. בסופו של דבר, היכולת של ממשלת לבנון להפגין ריבונות מול חיזבאללה היא שתקבע אם השקט בוושינגטון יהפוך לשקט קיימה גם בגבול הצפון.
