ריב האוהבים: כך התפתח המשבר במערכת היחסים בין נתניהו לטראמפ

החדשות בקצרה:

• הביקורת של הנשיא טראמפ וסגנו ואנס על נתניהו בשיאה.
• בספר חדש נחשף כי טראמפ כינה את נתניהו "נוכל".
• אסי שריב: "נתניהו נתפס רעיל בארה"ב, זה עוזר לטראמפ להיות נגדו"
• הממשל מותח ביקורת על היד הקשה של ישראל בלבנון.

מערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ ידעה עליות ומורדות, מחוות מדיניות, מבצעים ולא מעט גידופים. על רקע ההסכם המתגבש עם איראן והמתיחות מול חיזבאללה, הביקורת הפומבית של הנשיא וסגנו כלפי ראש הממשלה נמצאת בשיאה.

למרות התעקשות נתניהו כי בינו לבין הנשיא יש תיאום מלא, בריאיונות ובמסיבות עיתונאים טראמפ וסגנו ואנס לא חוסכים בביקורת על ההתנהלות של ישראל ומנהיגה. כך הגיעה מערכת היחסים של שני המנהיגים לאן שהיגעה, והאם זה ניתן לשיקום?

הנשיא טראמפ והסגן ואנס מהתקופה האחרונה:

טראמפ: "מערכת היחסים שלי עם נתניהו טובה, אבל אנחנו צריכים לשמור עליו קצת... שפוי".

טראמפ: "אתה יכול לפעול קצת יותר בעדינות, ביבי. אתה לא חייב להרוס בניין שלם כל פעם שנכנס אליו מישהו מחיזבאללה".

ג'יי-די ואנס: "כל אדם בישראל שחושב שהבעיה הכי גדולה שלהם היא נשיא ארצות הברית, צריך להתעורר ולהריח את המציאות של המצב שבו נמצאת המדינה הזו".

טראמפ: "הוא יעשה כל מה שארצה שיעשה. בלעדיי ישראל כבר לא הייתה קיימת, כי אף נשיא אחר לא היה מוכן לעשות מה שאני עשיתי".

אסי שריב, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק, הסביר כיצד הממשל רואה את ישראל בשלב הזה: "התחושה הכללית שישראל ונתניהו הם קצת לוזרים באירוע הזה, הבטחנו הבטחות גדולות ולא קיימנו. טראמפ אוהב מאוד מנהיגים חזקים. ואנחנו נתפסים כרגע בארה"ב כמי שלא הצליחה לספק את הסחורה. תרגילים שנתניהו עשה בעבר על נשיאים דמוקרטים אחרים, לא יכולים לעבוד כאן".

הרגעים שהובילו למשבר והכינוי לנתניהו: "נוכל"

לאחר שהובהר שהמשטר באיראן כרגע לא קורס, אם לחפש קווי שבר במערכת היחסים הזאת, יש אחד ברור - מבצע 'חושך נצחי', רגע אחרי הפסקת האש עם איראן, המתקפה בליל 8 באפריל, שחיסלה באחת הרבה מחבלי חיזבאללה וכוחות רדואן, אבל גם הביאה למראות קשים מלבנון, ודיווחים על מותם של 300 לא מעורבים.

ימים אחדים אחר כך, התרחש אירוע הורדת הצלב בכפר, ומה הפלא שלא רק מהוותיקן התקשרו, ולא כדי לברך על העוצמה, אלא כדי להתלונן, הן על פגיעה באזרחים והן על פגיעה ספציפית בנוצרים.

בשנת 2024 אמר נתניהו בקונגרס כי "עבור ישראל, כל מוות של אזרח הוא טרגדיה". המשפט הזה נראה, לפחות לממשל, לפחות כלפי חוץ, לפחות בדיעבד, כמו סיסמה יפה, ואולי לא משהו שהקברניט התכוון אליו באמת מלכתחילה.

בספרם החדש שיוצא השבוע כותבים העיתונאים מגי הברמן וג'ונתן סוואן על ההיסוסים לפני ההחלטה לצאת יחד למלחמה. על הזעזוע וההערצה בו-זמנית, שביטא טראמפ ממבצע הביפרים המיתולוגי. אבל, הם מוסיפים, לראשונה במערכת יחסי טראמפ-נתניהו, כינוי נוסף.

מתוך הספר Regime Change של מגי הברמן וג'ונתן סוואן:

"טראמפ אמר לאחד מיועציו שנתניהו הוא נוכל (Con Man) וזה אחד מהכינויים החמורים ביותר בלקסיקון של הנשיא".

נתניהו, ניתן להעריך, ימשיך כמובן להיזהר פומבית מאוד-מאוד בכבודו של הנשיא, וכך ראוי. אבל ניתן גם לשער שכמו גידופים אחרים, גם כינוי הנוכל הזה בידי טראמפ, יוכחש עד שמתישהו אחר כך יאושר.

פרופ' אודי זומר, ראש מרכז ברק למנהיגות באוניברסיטת תל אביב, ציין כי "אצל טראמפ דיבורי המלתחה לא נשארים במלחתה. אנחנו יודעים שטראמפ דיבר דיבורי מלתחה גם בשידור חי בטלוויזיה, וגם בסיטואציות פוליטיות וגם במסיבות עיתונאים וגם בהקשרים אחרים, לכן אני לא נורא מתרגש מזה שהמילים האלה נכנסות, אבל כמובן דיפלומטית זה מאוד גרוע."

לדברי זומר, "האמריקנים מבינים מעולה את הפוליטיקה הישראלית. טראמפ אומר יש לנתניהו אלטרנטיבות, אנחנו מבינים את האלטרנטיבות האלה. ואם פעם נתניהו חשב שהקשר עם טראמפ זה נכס במצב של בחירות, יכול להיות שטראמפ רומז לו עכשיו שזה לא בהכרח המצב."

אסי שריב סבור: "אני חושב שהוא צריך לנסות כמה שיותר לשמור על הסכסוך הזה בשקט ולא לערב יותר אנשים, מכיוון שאחרת הסיטואציה יכולה להידרדר הרבה יותר. נתניהו הוא רעיל היום בארה"ב ובעולם, ולתקוף אותו ולהיות נגדו עוזר מאוד לדונלד טראמפ ולממשל האמריקאי, ולדבר הזה יהיה מאוד קשה לחזור חזרה. כלומר לגרום לציבור האמריקאי להתאהב בנתניהו ובישראל, כנראה שלא יקרה".

מקומה של קטאר באירוע הוא משמעותי לא פחות. המסע של הנשיא בין המפרציות והארמונות הניב תוצאות - קטאר שימנה את הנשיא במטוס ג'אמבו חדש, שנחנך בסוף השבוע אחרי כל ההתאמות. האינטרס הכלכלי הקטארי הוא לשמור במשותף עם איראן על שדה הגז הענקי המשותף של שתיהן. איראן הפציצה בקטאר ודוחא חייבת להבטיח שלא ייגרם שם עוד נזק, גם אם זה אומר השארת משמרות המהפכה בשלטון, וסיום מהיר יותר של המלחמה.

הניסיון להימנע מטעויות העבר

החשש מתקדים אפגניסטן ועיראק הוא בעצם העיקר, כך כתב בנו של הנשיא טראמפ: "לא נקבל הרצאות או ביקורת על השיחות מארכיטקטים של כישלון שהביאו למות אלפי אמריקנים ולאובדן של טריליונים". גם שר המלחמה הגסת' אמר בעצמו שהאירועים ההם לא יחזרו על עצמם, אז אולי לפנינו חיתוך הפסדים פשוט, שלא קשור לישראל או לנתניהו, אלא רק לבחירות האמצע ומניעת מיתון בכל מחיר.

אסי שריב התייחס לאלמנט נוסף במערכת היחסים בין נתניהו וטראמפ: "חשוב להזכיר, נתניהו, בגלל ענייני החנינה, פחות או יותר נמצא בידיים של טראמפ גם בענייניו האישיים. טראמפ יכול פתאום להגיד גם דברים הפוכים בנושא הזה ונתניהו צריך מאוד להיזהר עם זה".

טראמפ בשבועות האחרונים הוכיח שוב ושוב במעשיו שהוא, בשלב הזה, רחוק מאוד מלקיים את הציווי האגדי של תאודור רוזוולט, לדבר ברכות ולשאת מקל גדול. הוא גם מדבר מאוד לא ברכות וגם הוכיח במעשיו שהמקל שהוא נושא חלול, כי פשוט אין בכוונתו כרגע לחזור בשום פנים ללחימה.

ניתן להיזכר גם שפל אישי בין מנהיגים שכבר הצלחנו לצאת ממנו, אפשר להיזכר במשבר הדרמטי והאישי בין הנשיא ג'ורג' בוש לראש הממשלה שרון. רגע אחרי 11 בספטמבר והדרישה האמריקנית לוויתורים בגדה.
אריאל שרון אמר אז: "אל תחזרו על הטעות הנוראה של שנת 1938. אז החליטו דמוקרטיות נאורות באירופה להקריב את צ'כוסלובקיה למען פתרון זמני נוח. ישראל לא תהיה צ'כוסלובקיה".

שרון הדהים אז את בוש כשהשווה את ישראל לצ'כוסלובקיה של הסכם מינכן, על כל המשתמע מכך, והיחסים ירדו לשפל חמור. אז מי שחילץ אותנו מהבוץ היו השקרים של ערפאת לבוש בנוגע לספינה קארין איי, יחד עם פיגועי הדמים. הם שהחזירו את היחסים לקדמותם ואף לחברות אמיצה ואישית מחודשת בין השניים.

נתניהו עצמו טבע משפט יפה שעקרונית נכון תמיד לגבי היחסים עם אמריקה: "כשאפשר אני אומר כן. אבל כשצריך, אני אומר לא." האם נתניהו "נאה קיים" ויישם את הגישה הזאת לטובת האינטרס הלאומי, או שתרם למצב הגרוע כדי לשמר עימות נצחי, ובשם שיקולים שאינם רק לאומיים, אלא גם אישיים ופוליטיים?