שלב א' הושלם - כל החטופים הוחזרו: מה הלאה - אלו הסוגיות שנשארו פתוחות בתוכנית טראמפ

שלב א’ בהסכם הפסקת האש אומנם הושלם היום (שני) עם החזרת רן גואילי ז"ל וכלל החטופים החיים והחללים, אך כעת ניצבת בפנינו השאלה הגדולה באמת: מה הלאה? ישראל, חמאס והמתווכות נכנסות לשלב ב', כשהסוגיות שעל הפרק מורכבות לאין שיעור, עם ניסיון לעצב מציאות חדשה בעזה.

מה קרה עד כה?

• השלמת שלב א' במלואו: החזרת כלל החטופים הישראלים מרצועת עזה, חיים וחללים, כולל רן גואילי.
• נסיגת כוחות צה"ל לקו הצהוב: הוגדר קו פריסה חדש לכוחות צה"ל, המכונה "הקו הצהוב", שמסמן את גבולות הנסיגה החלקית מהרצועה.
• מדובר בקווים שאפשרו לצה"ל לצמצם נוכחות בתוך האזורים המאוכלסים, אך בלי נסיגה מלאה ובלי ויתור על שליטה ביטחונית.
• כוחות צה"ל נסוגו מחלקים פנימיים של ערים ושכונות, בעיקר במרכז הרצועה ובאזורים שבהם הופסקו הקרבות.

• "הקו הצהוב" לא מונע חזרת פעילי חמאס לאזורים שמהם נסוג צה"ל, כל עוד אין נוכחות צבאית קבועה.
• הגדלת הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה: מאז תחילת הפסקת האש באוקטובר 2025 נכנסות לרצועה 600 משאיות סיוע ביום ובסך הכול 4,200 משאיות סיוע מדי שבוע דרך המעברים כרם שלום וזיקים. המשאיות כוללות מזון, תרופות, ציוד מחסות, דלקים וגז בישול.
• הוקמה ועדת הטכנוקרטים לניהול עזה: הוועדה בראשות עלי שעת' מונתה לפעול כגוף אזרחי שמופקד על ניהול ענייני היום-יום ברצועה - סיוע, טיפול בשירותים אזרחיים ושיקום תשתיות. עם זאת, סמכויותיה מוגבלות והיא נטולת שליטה ביטחונית.

• בפועל, מנגנוני הכוח, האכיפה והשליטה בשטח נותרו בידי חמאס, והוועדה הטכנוקרטית מתפקדת כמעטפת אזרחית שמאפשרת את המשך תפקוד הרצועה בלי שינוי מהותי במאזן הכוחות.
• הוקמה מועצת שלום אזורית כחלק מתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבה מעורבות בפועל קטאר וטורקיה למרות הסירוב הישראלי, לצד שורה של מדינות וגורמים נוספים. המועצה אמורה ללוות את תהליך השיקום בעזה, ולשמש גוף מתאם בין תורמים, מדינות ערב והקהילה הבין-לאומית.

מה מתוכנן?

• הקבינט אישר את פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים, לאחר מכבש לחצים מצד ארה"ב וישראל. הוא צפוי להיפתח כבר בסוף השבוע הקרוב, בשלב הראשון להולכי רגל בלבד לטענת ישראל.
• המהלך מוצג כחלק מהמעבר לשלב ב', אך הוא מעורר חשש מהיעדר אכיפה אפקטיבית ומהאפשרות לניצול המעבר בידי חמאס, על אף שבישראל מתכוונים להקים עמדת בידוק ישראלית סמוך למעבר שבה יעברו העזתים שישובו לרצועה מחו"ל.

מה תקוע?

• פירוז חמאס מנשקו: זו נקודת המחלוקת המרכזית ביותר. ישראל רואה בפירוז חמאס תנאי בסיסי, בעוד שחמאס דוחה את הדרישה על הסף ומגדיר אותה כקו אדום קיומי שמאיים על הישרדותו השלטונית.
• בצל הפער הזה, מנסה המתווך האמריקני-פלסטיני בשארה בחבח לקדם פשרת ביניים: מסירת הנשק הכבד בלבד - רקטות ארוכות טווח, טילי נ"ט ואמצעי לחימה אסטרטגיים, תוך השארת הנשק הקל ויתר היכולת הצבאית בידי חמאס.
• בישראל רואים בהצעה של בחבח פתרון חלקי בלבד, שאינו עונה על דרישת הפירוז המלא ואינו מבטיח שינוי ברצועה. חמאס, מנגד, מציג גם את המהלך הזה כוויתור ונמנע מלהתחייב לו.

• הקמת כוח רב-לאומי בעזה: ארה"ב מנסה לקדם כוח רב-לאומי שיפקח על הביטחון, המעברים והיישום בשטח.
• בפועל, חמאס מתנגד לנוכחות כוח זר חמוש שעלול לאתגר את שליטתו, ואילו מדינות רבות מסרבות להתחייב להצבת כוחות בשטח הרצועה.
• עצם נוכחותו של כוח רב-לאומי נועדה לקבע מציאות שבה חזרת צה"ל לפעולה בעזה תהפוך לחריגה ותצמצם באופן מובנה את חופש הפעולה הצבאי של ישראל, הן בשטח והן מהאוויר, גם במקרה של התלקחות מחודשת או איום מתפתח.