שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי במועצת הביטחון של האו"ם: "איפה הייתם כשהיינו זקוקים לכם יותר מתמיד?"

שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי תעיד היום (רביעי) במועצת הביטחון של האו"ם, ותשתף את שגרירי המועצה במה שעברה בשבי. אילנה נחטפה מביתה בניר עוז ב-7 באוקטובר ושוחררה לאחר 55 ימים, בן זוגה מתן צנגאוקר עוד מוחזק בשבי החמאס. היא הטיחה בעולם ובאו"ם: "איפה הייתם כשהיינו זקוקים לכם יותר מתמיד", וסיפרה כי למרות שהיא כבר לא בשבי, היא לא יכולה להתחיל במסע השיקום שלה כל עוד יש עוד חטופים בעזה. 

מועצת הביטחון התכנסה בשעה 17:00 לדיון בנושא המצב בעזה. לצד אילנה ישתתף בדיון גם שגריר ישראל לאו"ם דני דנון. הוא צפוי להציג את עמדת ישראל ו"לחשוף את האמת על המצב ההומניטרי בעזה". עוד לפני תחילת הדיון נשאו אילנה ודנון הצהרה משותפת לתקשורת. 

העדות במועצת הביטחון: "איפה הייתם כשהיינו זקוקים לכם יותר מתמיד"?

אילנה החלה את עדותה בכך שאמרה שהיא מדברת לא רק בשם עצמה - אלא גם בשם כל אלו שאינם יכולים לדבר. "אני אהיה פה למי שעדיין חטופים או אלו שנרצחו באכזריות". 

שורדת השבי סיפרה שבבית הספר תמיד קידמו את הערכים של המוסדות הבין לאומיים כמו האו"ם ויוניצ"ף. מה שגרם לה לחוש שבר והפקרה בעקבות החטיפה. "איפה הייתם כשהיינו זקוקים לכם יותר מתמיד?!", הטיחה בנציגי העולם. 

היא סיפרה על החיים בקיבוץ ניר עוז, ועל הבית שבנתה שם ביחד עם בן זוגה מתן. "החיים שלנו היו פשוטים ומלאי חלומות. אהבתי לאפות". אך ביום אחד חייה השתנו ללא היכר: "ב-7 באוקטובר ישבנו בבית והיינו מוקפים בכל מה שאהבנו, ואז התעוררנו לאזעקות כמו בכל סבב - אבל לא דמיינו שמדובר במתקפת טרור, שבה יפגעו בכל מה שחשוב לנו". 

"בהתחלה שמענו יריות וצעקות בערבית, לא הבנו שהגיהינום עוד לפנינו. נעלנו את עצמנו ביחד באותו חדר ומתן חסם את הדלת בכל כוחו", סיפרה. "ניסיתי לוודא שהכלב שלנו יהיה בשקט. הם נכנסו לכל בית בקיבוץ ניר עוז - וחיפשו איך להרוג, לחטוף ולאנוס". 

אילנה תיארה כיצד המחבלים פרצו לבית, ירו לכל עבר - עד שכוחו של מתן לא עמד לו יותר להחזיק את דלת הממ"ד. "באותו רגע קפצנו מהחלון, אני איבדתי את הקשר עם מתן. התחבאתי מאחורי ארון במרפסת של השכנים שלי. הם נרצחו באותו היום, וגופותיהם נלקחו גם הם לעזה". 

"התחננתי שלא יאנסו אותי"

אילנה סיפרה שברגע שהמחבלים תפסו אותה, הם אחזו בחוזקה בשערה, הכו אותו בבטן וגררו אותה על הרצפה: "הם הטיחו אותי על הקיר, כיוונו לעברי נשק וניסו לצלם אותי. אמרתי להם שאני מקסיקנית והתחננתי בפניהם שלא יאנסו אותי ולא יפגעו בי". 

"הדבר היחיד שעבר לי בראש באותו רגע זה למה המשפחה שלי צריכה לראות אותי במצב הזה", שיתפה באותם רגעי אימה. 

התעוררתי חצי עירומה, מוקפת בטרוריסטים של חמאס. התחננתי בפניהם שלא יאנסו אותי - אמרתי להם שאני במחזור

אילנה גריצ'ווסקי

שורדת השבי סיפרה כיצד היא נלקחה לעזה על אופנוע, ותוך כדי הטרידו אותה מינית. בזמן החטיפה היא איבדה את הכרתה. "התעוררתי חצי עירומה, מוקפת בטרוריסטים של חמאס. התחננתי בפניהם שלא יאנסו אותי, אמרתי להם שאני במחזור כדי שיתרחקו ממני. הם לא הבינו אם אני במחזור או בהריון". 

באותם דקות ארוכות שהיא הייתה מחוסרת הכרה, אילנה לא ידעה מה עשו לה ואם פגעו בה מינית. רק בשבי נודע לה שמתן נחטף, והיא סיפרה שהמחבלים חזרו בפניה כל הזמן שהיא תראה אותו, אבל לא הפגישו ביניהם אף פעם במהלך השבועות שהייתה בשבי. 

"אנשים רואים אותי וחושבים שאני חופשיה. אבל הטראומה לא נגמרת ברגע שאתה משתחרר. כל אזעקה או טיל מאיראן, תימן או עזה זורקת אותי חזרה לגיהינום הזה. לי יש ממ"ד, אבל אני יודעת שלמתן אין", שיתפה בכאב. אילנה חתמה בקריאה לארגוני זכויות אדם לעמוד לצידה במאבק להשבתו של מתן, ושל כל 49 החטופים הנוספים.

שורדת השבי זעקה בפני העולם: "השתמשו בי כמגן אנושי - אין לחטופים עוד זמן"

בהצהרה לפני תחילת הדיון, סיפרה אילנה כיצד מחבלים נכנסו לביתה בבוקר השבת השחורה. "הם העבירו אותי ממקום למקום, והשתמשו בי כמגן אנושי. המחבלים היו מוכנים להשאיר אותנו בחיים - כל עוד הם ממשיכים לנצל אותנו". 

שורדת השבי תיארה את הרעב הכבד אותו חוותה, ואת התנאים הקשים שבהם הוחזקה: "הייתי רעבה במשך ימים ארוכים. לא ידעתי אם עכשיו יום או לילה ואם אשרוד. התחלתי לפתח פוסט-טראומה". היא הוסיפה כי היא תוכל להתחיל במסע השיקום וההחלמה שלה, רק כאשר כל החטופים ישובו - "אסור לתת להם לחכות, אין להם זמן. צריך לעשות הכול בשביל שהם יחזרו, האנשים בישראל רוצים שהמלחמה תסתיים".

אילנה חתמה את ההצהרה המוקדמת במסר לאהובה מתן: "תישאר חזק - אל תאבד תקווה. אימא שלך, אחותך והכלב המשפחתי מחכים לך".  

"העדות שלך היא זעקה אנושית שאסור להתעלם ממנה"

השגריר דנון פנה אל אילנה, והודה לה: "עצם הנכונות שלך לעמוד מול שגרירי העולם ולספר את סיפורך הקשה, הוא מעשה של גבורה. העדות שלך על השבי ועל מתן היא זעקה אנושית שאסור להתעלם ממנה. אנחנו נעשה הכול כדי שקולם של החטופים והמשפחות יישמע בפני הקהילה הבינלאומית עד שכולם ישובו הביתה".

דנון נשאל על האמירה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על כך שהמלחמה תסתיים עוד השנה, והשיב: "כולנו רוצים שהמלחמה תסתיים. אבל בשביל שנגיע לשם צריך שכל החטופים ישוחררו ושחמאס לא יהיה יותר בעזה".