"איראן מנצלת את הרשתות החברתיות כדי להעמיק את השסע החברתי בישראל": האזהרה של מבקר המדינה

החדשות בקצרה:

• בשנת 2024 אותרה רשת השפעה זרה שמטרתה להביא להפסקת המלחמה בעזה, דרך השפעה על דעת הקהל הישראלי.
• קמפיין השפעה נוסף ניסה לקבוע את הנרטיב שלפיו ישראל מבצעת "רצח עם", קמפיין אחר עורר בהלה בציבור באמצעות כ-5 מיליון הודעות SMS.
• מהדוח עולה כי הנושא לא קודם על ידי הגופים הרלוונטיים, והעקרונות לא עודכנו על פי ההתפתחויות הטכנולוגיות.
• המבקר הזהיר: "ההיערכות חסרה, אין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות".

מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח על ההשפעה הזרה של גורמים עוינים על המרחב הדיגיטלי בישראל. לפי הדוח, בשנת 2024 אותרה רשת השפעה זרה בשם "איסנאד", ששמה לה למטרה להביא להפסקת מלחמת חרבות ברזל בתנאים נוחים לחמאס, דרך השפעה על דעת הקהל הישראלי. עוד צוין בדוח כי שב"כ מבצע איתור וניטור של ניסיונות להשפעה זרה ברשת.

ניתוח הנתונים העלה כי בין דצמבר 2023 ועד אוגוסט 2024 נוסחו במסגרת הקמפיין אלפי מסרים. קבוצה של בין 300 לאלף פרופילים מזויפים הפיצו את המסרים האלו ברשת החברתית X.

בנוסף, בימים הראשונים למלחמה, החל לפעול קמפיין השפעה איראני שזכה לתפוצה ויראלית. הקמפיין האיראני שם למטרה לייצר ולקבע את הנרטיב שישראל מבצעת "רצח עם" בעזה. עוד עולה כי איראן וחיזבאללה שלחו כ-5 מיליון מסרוני SMS לאזרחי המדינה שכללו התראת חירום לכניסה מיידית למרחב מוגן, כדי לעורר בהלה בציבור.

על פי נתוני איגוד האינטרנט והטכניון, 56 אחוזים מהישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות. לכן, ההשפעה הזרה דווקא בזירה הזו משמעותית ביותר על דעת הקהל בישראל. "האיום הנשקף מההשפעה הזרה כולל היבטים רבים", נכתב בדוח המבקר, "בהם השקעות זרות, קשרי אקדמיה ומכוני מחקר, השקעה בתשתיות חיוניות ורכישת טכנולוגיות". לדבריו, דבר זה מחייב היערכות ובדיקה.

הטיפול בנושא לא קודם, העקרונות לא עודכנו

הביקורת עסקה בזיהוי האיום וההתמודדות של ישראל מול ההשפעה הזרה, כולל בתקופת בחירות. הביקורת בוצעה על המטה לביטחון לאומי (מל"ל), משרד ראש הממשלה, שירות הביטחון הכללי, מערך הסייבר הלאומי, ועדת הבחירות המרכזית, רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומשרדי ממשלה נוספים.

בדיונים שהתקיימו במל"ל בשנת 2022 בהשתתפות שורה של גורמים, עלה הנושא של היעדר התיאום בין הגופים השונים העוסקים בהשפעה הזרה, והצורך בהעמקת שיתוף הפעולה. המל"ל ציין במסמך כי הוא ימשיך להוביל, ביחד עם הגופים הרלוונטיים, עבודת מטה שמטרתה לתאם בין כלל הגופים את הפעילות בתחום. אך מהביקורת של המבקר עלה שהטיפול בנושא לא קודם.

בינואר 2026 מסר שב"כ למשרד מבקר המדינה כי החל בפעילות ממוקדת לניטור השפעה זרה לקראת בחירות 2026. משרד המשפטים גיבש בשנת 2019 עקרונות מנחים לטיפול בניסיונות פגיעה בטוהר הבחירות באמצעות בוטים או חשבונות מזויפים המקושרים למדינה זרה. כשש שנים לאחר שגובשו עקרונות אלה, ואף שחלה התפתחות טכנולוגית משמעותית, העקרונות המנחים לא עודכנו על ידי משרד המשפטים.

"תקופה של מערכת בחירות רגישה היא קרקע פורייה לפעילות זדונית"

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היוצא מתניהו אנגלמן הביע דאגה עם פרסום הדו"ח: "גורמים עוינים, ובהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי". אנגלמן ציין כי ההיערכות הלאומית בנושא חסרה, וכי "אין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות".

אנגלמן הוסיף כי האיום מתחדד לקראת מערכת הבחירות הקרובה: "תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד מהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות".

הוא ציין את כניסתם של כלי AI המאפשרים לייצר ולהפיץ "זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק". אנגלמן אמר גם כי "ללא היערכות ממשלתית סדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

תגובת ועדת הבחירות המרכזית לדו"ח המיוחד של מבקר המדינה בנושא השפעה זרה: "ועדת הבחירות המרכזית מברכת על הביקורת המעמיקה שנערכה בנושא חשוב זה, ורואה בדוח המבקר תרומה משמעותית לחיזוק ההיערכות הלאומית להתמודדות עם ניסיונות השפעה זרה במרחב הדיגיטלי".

עוד נכתב כי "כפי שמצוין בדוח, השפעה זרה אינה תופעה ייחודית לתקופת בחירות, אלא אתגר מתמשך המתקיים גם בשגרה. עם זאת, תקופת בחירות היא תקופה רגישה במיוחד, שבה ניסיונות השפעה זרה עלולים לפגוע לא רק בדפוסי ההצבעה, אלא גם באמון הציבור בטוהר הבחירות, בתקינות ההליך הדמוקרטי ובלגיטימיות התוצאות".

"הדוח נקרא בעיון על ידי גורמי המקצוע בוועדה, וההמלצות הנוגעות לעבודת הוועדה נבחנו ומיושמות במסגרת ההיערכות למערכת הבחירות הקרובה. לצד זאת, הוועדה נוקטת צעדים נוספים לחיזוק ההיערכות, בשים לב לריבוי האיומים, להתפתחות הטכנולוגית המואצת ולשימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית", נמסר.