בקבוק תבערה ויריות: היהודי שהביא את מהפכת ה-AI מסתבך

בשעה 03:40 לפנות בוקר, לפני כשלושה שבועות, הופר בבת אחת השקט בפרוור היוקרה ראשן היל (Russian Hill) בסן פרנסיסקו. מישהו השליך בקבוק תבערה לכיוון הכניסה לביתו הפרטי של סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. ימים ספורים לאחר מכן עצר כלי רכב מול הנכס ונפתחו ממנו יריות. איש לא נפגע והחשודים נעצרו, אך האירועים האלו סימנו חציית גבול קודרת. אלטמן – האיש שהפך לפנים של מהפכת הבינה המלאכותית – לא נותר אדיש. "החרדה והפחד מהבינה המלאכותית מוצדקים", כתב ברשתות החברתיות. "אנחנו עדים לשינוי הגדול ביותר שעברה החברה האנושית אחרי זמן רב, ואולי אי-פעם".

האלימות הפיזית הזו היא רק קצה הקרחון. לא היה אפשרי לחמוק בשנים האחרונות מ-ChatGPT ומגל הצ'אטבוטים החכמים מבוססי הבינה המלאכותית (AI) שצצו בעקבותיו, ואלטמן הפך בעיני רבים לפנים המוכרות ביותר של המהפכה הזו, לטוב ולרע, על ההבטחות והיומרות שלה – והפחדים שהיא מעוררת.

החברה שלו, ששינתה את העולם עם השקת כלי הבינה המלאכותי המהפכני ChatGPT בנובמבר 2022, מוצאת עצמה כיום בעמדת מגננה. היתרון הטכנולוגי מתמסמס, המשקיעים מאבדים סבלנות, המודל העסקי לוט בערפל ואלטמן עצמו הכריז על מצב חירום. נתונים חדשים שפרסם בשבוע שעבר הוול סטריט ג'ורנל הראו שאין מדובר רק בבעיה עסקית, אלא במשבר עמוק יותר: החברה פספסה את יעדי ההכנסות ואת יעדי הצמיחה במספר המשתמשים.

בתנאים האלו כבר אפשר להגיד ש-OpenAI של אלטמן היא חברה שנאבקת על עתידה – לא במובן שהיא הולכת לקרוס דווקא, אלא שספק גדול אם היא תהיה מה שהמייסד שלה חלם שתהיה. ובמובנים רבים, יותר מכל מנכ"ל דומיננטי אחר בעולם הטכנולוגיה, אלטמן הוא שחתום כמעט לחלוטין על הכישלון המסתמן הזה.

בשבוע שעבר הדברים אף קיבלו ביטוי סימבולי נוסף, עם תחילת הדיונים המשפטיים בתביעה שהגיש נגד אלטמן ו-OpenAI האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, בטענה שהחברה סטתה מהבטחתה המקורית להיות ארגון שלא למטרות רווח. לטענת מאסק, הוא הזרים כ-38 מיליון דולר לחברה כשהוקמה ב-2015, והכסף הזה שימש למטרות מסחריות לא-מורשות.

• בן 20 השליך בקבוק תבערה על ביתו של סם אלטמן
• מאסק נגד אלטמן: הקרב הגורלי על OpenAI
• "ה-AI הפך תירוץ": המובטלים החדשים בהייטק

מי אתה סם אלטמן?

כדי להבין את OpenAI, צריך קודם כול לנסות להבין את מי שבנה אותה. סם אלטמן נולד ב-1985 למשפחה יהודית בשיקגו וגדל בפרוור אמיד של סנט לואיס, הבכור בארבעה ילדים. הגישה שלו בילדותו, כפי שתיאר אחיו בריאיון לניו יורקר, הייתה "אני חייב לנצח, ואני אחראי לכול". אלטמן יצא מהארון כהומוסקסואל כבר בגיל 17. הוא למד בסטנפורד, אך בגיל 19 פרש מהלימודים כדי להקים את החברה הראשונה שלו. בתקופת הלימודים שלו בילה ימים רבים במשחקי פוקר. "אני חושב ששם למדתי על החיים ועל עסקים יותר מבכל הלימודים שלי", אמר על כך בהמשך.

אלטמן הצטרף לסבב הראשון של מאיץ הסטארטאפים Y Combinator והקים את לופט (Loopt), רשת חברתית מבוססת מיקום. שם נחשפה לראשונה התכונה שתלווה אותו לאורך כל הקריירה: היכולת לזהות פרצות ולנצלן. הוא רתם יכולות איתור של חברות סלולר, שנועדו במקור לצורכי חירום, למען המיזם המסחרי שלו.

ליכולת הזו יש גם צד מסוכן: "יש אצלו גבול מטושטש בין 'אני חושב שאולי אוכל לעשות את זה' ובין 'כבר עשיתי את זה', שבצורתה הרעילה ביותר מובילה להונאה בסגנון תראנוס (Theranos)", אמר על אלטמן מי שהוצב לצידו כמעין בייביסיטר מטעם המשקיעים בלופט, בציטוט שהופיע בביוגרפיה עליו.

אומנם לופט לא הצליחה להמריא, אבל היא הייתה כרטיס הכניסה שלו למאיץ הסטארטאפים Y Combinator, שעם הזמן הפך למוסד בעל שם. בגיל 28 מונה למנכ"ל המאיץ – האיש שמכריע אילו סטארטאפים ישרדו ואילו לא. אבל גם שם, ככל שחלף הזמן, כך צצו עוד ועוד שאלות. לפי הניו יורקר, אנשי הצוות של Y Combinator פנו בתלונות על אלטמן למייסד המאיץ פול גרהאם, והוא עצמו אמר לעמיתיו בשיחות פרטיות לפני עזיבתו, "סם שיקר לנו כל הזמן".

ב-2015 החל השלב הבא בקריירה של אלטמן, זה שיסלול את דרכו למיינסטרים, יהפוך את שמו למוכר בעולם ולמטרה למבקרים: יחד עם אילון מאסק, גרג ברוקמן ואיליה סוצקבר ייסד אלטמן מעבדת מחקר ללא מטרת רווח שנועדה לפתח בינה מלאכותית לטובת האנושות כולה ולא לטובת בעלי המניות. השם של המעבדה החדשה? OpenAI. ב-2019 כבר מונה לתפקיד המנכ"ל, והשאר – תחילת ההיסטוריה.

הרגע שבו העולם השתנה

היום כבר כמעט קשה להיזכר, אבל כשאלטמן ו-OpenAI הציגו לעולם את ChatGPT בימי התום של נובמבר 2022, איש לא חזה מראש את עוצמת המהפכה. בפעם הראשונה יכולת לשאול שאלה ולקבל תשובה שנראתה כאילו נכתבה בידי בן אדם אמיתי. לא תוצאות חיפוש, לא קישורים – תשובה של ממש. מיליון משתמשים נרשמו בתוך חמישה ימים. 100 מיליון בתוך חודשיים.

גוגל, שהשקיעה שנים רבות ומיליארדי דולרים במחקר בינה מלאכותית, לא הייתה בסביבה בכלל מבחינה מוצרית. אבל רגע הפריצה הגדולה היה גם הרגע שבו הדברים החלו להשתנות מבחינת אלטמן. "זו הייתה העבודה הכי מהנה בעולם עד ליום שהשקנו את ChatGPT", אמר אלטמן לכתבי הניו יורקר. אחרי זה, "ההחלטות הפכו לקשות מאוד".

גוגל הכריזה על "קוד אדום" בניסיון להדביק את הפער, וחברות חדשות התחילו לצוץ בתחום הבינה המלאכותית ולנסות לחקות את ההצלחה של "הצ'אט". OpenAI גייסה הון-סיכון בהיקפים שלא היה אפשר לדמיין קודם לכן ופיזרה הודעות על השקעות ענק משותפות בסכומים של טריליון דולר עבור תשתיות מחשוב במימון אנבידיה ואורקל.

"הבליפ"

לרגע אחד בנובמבר 2023 היה נראה שהטיסה של אלטמן נבלמת, שהספקות וסימני השאלה שהצטברו אצל רבים מאלו שליוו אותו ועבדו תחתיו ב-OpenAI התלכדו יחד וסימנו את קו פרשת המים. זה היה הרגע שבו הדהים הדירקטוריון של OpenAI את העולם והודיע שאלטמן הודח מתפקיד המנכ"ל של חלוצת הבינה המלאכותית. הפיטורים הדרמטיים והפתאומיים לוו בהודעה חריפה ותמציתית, שבה מסר הדירקטוריון שאלטמן "לא היה כן באופן עקבי" – ניסוח דיפלומטי לאובדן האמון שהצטבר כלפיו.

אבל הנפילה של אלטמן הייתה קצרה. בסוג של פליק-פלאק קסום ובעזרת גיוס תמיכה מצד עובדים ומשקיעים, הצליח היזם להפוך את רוע הגזרה. בעגה הפנימית של החברה האירוע מכונה כיום "הבליפ" – על שם הרגע בסרטי מארוול שבו דמויות שנעלמו חוזרות כאילו דבר לא קרה. אלטמן פוטר ב-17 בנובמבר 2023, וחמישה ימים אחר כך ישב שוב על כיסא המנכ"ל, חזק מאי-פעם, והרכיב דירקטוריון חדש מאנשים שבחר בפינצטה בשיחות אישיות. בחילופי דברים שניהל עם חברי הדירקטוריון הם שמעו ממנו משפט שכאילו מתמצת את הסיפור כולו: "אני לא יכול לשנות את האופי שלי".

עד היום לא ברור עד הסוף מה קרה שם באותו "בליפ". OpenAI שכרה צוות משפטי שיחקור את נסיבות הפיטורים, אך הדוח שחיבר הצוות לא פורסם מעולם. תחקיר מטלטל שפרסם הניו יורקר על אלטמן בחודש שעבר שפך קצת אור על הנסיבות: "הוא לא מוגבל בידי האמת", צוטט בתחקיר חבר דירקטוריון לשעבר בדברו על אלטמן. "יש לו רצון עז לרצות אנשים, ויחד עם זה חוסר אכפתיות סוציופתי כמעט מהתוצאות". לפי התחקיר, המילה הזו, "סוציופת", נאמרה על אלטמן מפי שני מצוטטים נפרדים.

אחרי ששרד את הפוטש הפנימי החל אלטמן לדהור קדימה. OpenAI שילמה סכומי עתק כדי לגייס את ג'וני אייב, לשעבר המעצב הראשי של אפל, לפיתוח מכשיר חדש שנועד לחלץ את ChatGPT מהתלות ביצרניות הסמארטפונים. החברה גם פיזרה הצהרות על רשת חברתית חדשה מבוססת בינה מלאכותית – מה שהפך בשנה שעברה לסורה (Sora), אפליקציה ליצירת תוכני וידיאו שיוצרו ב-AI ולשיתופם. אלטמן עצמו השווה את השקת סורה להשקת ChatGPT עצמו.

אלא שמתחת לפני השטח לא טופלו הבעיות שהובילו לאותו "בליפ", ונראה שהן המשיכו לבעבע. תחקיר הניו יורקר מתאר חברה שלא התמודדה מעולם עם הטראומה. אלטמן חזר לתפקידו, אבל הפצע המדמם לא הגליד.

מסביב כבר היו מי שהחלו להרים גבה על ההרפתקאות השונות והמשונות שאליהן ניווט היזם הצעיר את הספינה. OpenAI הימרה לכל הכיוונים, תוך שהיא מתמקדת בצרכנים הפרטיים – בשעה שהמתחרות החלו להבין היכן שוכב הכסף האמיתי, והסתערו.

אנת'רופיק וגוגל פורצות קדימה

בזמן ש-OpenAI הייתה עסוקה בהימורים גדולים ובמאבקי שליטה התחילו המתחרות להאיץ ולהדביק את הפער. גוגל התאוששה מההלם הראשוני, שכללה את יכולות ה-AI שלה ואחרי התחלה צולעת פתחה בריצה קדימה עם ג'מיני. יכולות הצ'אטבוט החדש שולבו בהדרגה בג'ימייל, בגוגל דוקס ובחבילת שירותי ה-Workspace הנוספים שלה. במקביל דחפה ענקית החיפוש יכולות AI גם למנוע הכללי שלה באמצעות שילוב תשובות מבוססות AI בראש תוצאות החיפוש. במקום לנסות לדחוף את המשתמשים לכלי AI חדש כמו שניסתה לעשות OpenAI – גוגל השכילה להביא את היכולות החדשות למקומות שהאנשים כבר נמצאים בהם.

בנובמבר האחרון כבר היה ברור שהמאמצים של גוגל נושאים פרי: הגרסה החדשה של ג'מיני שהחברה שחררה לשוק עקפה לראשונה את ChatGPT במבחני הביצועים, ומספר המשתמשים החודשיים בכלי צמח ל-650 מיליון – צמיחה שלפי דיווח הג'ורנל באה ולו חלקית על חשבון נתח השוק של OpenAI.

מתחרה חדשה ומאיימת אחרת היא אנת'רופיק (Anthropic) – חברה שהקימה חבורה של פורשי OpenAI שלא היו מרוצים, ולו הצהרתית, מהאופן שבו החברה של אלטמן התייחסה לחששות בטיחות בבינה המלאכותית. בשנה שעברה הציגה אנת'רופיק כלי חדש, "קלוד קוד" – גרסה ייעודית לכתיבת קוד באמצעות הנחיית הצ'אטבוט החכם שלה, קלוד. קלוד קוד הפך לשיגעון החדש בקרב המפתחים בעמק הסיליקון.

התוצאה: בחודש שעבר דיווחה אנת'רופיק שקצב ההכנסות השנתי שלה זינק מ-9 מיליארד דולר בסוף 2025 לכדי 30 מיליארד דולר בסוף מרץ 2026 – נתון המבוסס על הזינוק בהכנסות חודש מרץ לבדו. לשם השוואה, באותה תקופה דיווחה OpenAI על קצב הכנסות שנתי של 24 מיליארד דולר.

ניילי פאטל, עורך אתר הטכנולוגיה ה-Verge, אמר על OpenAI שהם חשבו שיוכלו לנצח את גוגל בלי שיצטרכו לתכנן איך: "הם חשבו, 'עשינו משהו שאנשים אוהבים יותר מאת גוגל. גוגל תהיה איטית ולא תעשה שום דבר, ואנחנו נהיה גוגל החדשה, ובדרך נפתור את השאלה איך מוכרים פרסומות'". גוגל, מצידה, כמה מפתיע, לא ויתרה. ובעוד לגוגל יש פרת מזומנים שמנה בדמות עסקי החיפוש שמייצרים הכנסות קבועות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה ומממנים את היכולת לנסות, ולטעות – לאלטמן אין את הפריווילגיה הזו.

הבלגן ב-OpenAI והנפילה

בינתיים, הבלגן הפנימי ב-OpenAI רק הלך וגבר, והבעיות לא נעצרו במבנה הארגוני. מודל הדגל GPT-5, שהושק באוגוסט 2025, היה אמור להיות הפיתוח המשמעותי ביותר שהחברה הציגה לאחר שנה. אלא שכשיצא לשוק, המשתמשים התלוננו על טון קר יותר ועל שגיאות בסיסיות במתמטיקה ובגיאוגרפיה. OpenAI נאלצה לשחרר שדרוג למנוע שלושה חודשים בלבד לאחר ההשקה, בשעה שהמודלים המתחרים של גוגל ואנת'רופיק זכו לשבחים חריגים ממפתחים.

בין שזה חוסר שביעות רצון של משתמשים מהירידה באיכות ובין שזה מעבר למתחרים או פשוט וייב שהשתנה – ChatGPT התחיל לשלם את המחיר. בפברואר השנה הצליח אלטמן לשרבב בחובבנות את החברה לתוך סכסוך בין המתחרה אנת'רופיק ובין משרד ההגנה האמריקני על השימוש ב-AI לצורכי הרג אוטומטי ומעקבים המוניים. בתחילה הצהיר אלטמן פומבית שהוא מסכים עם הקווים האדומים של אנת'רופיק – ושעות לאחר מכן הודיעה OpenAI על חתימת חוזה עם הפנטגון, חוזה שסתר את אותם הקווים בדיוק. לפי CNN, עובדי החברה רתחו וכמה בכירים עזבו. אלטמן עצמו הודה שהמהלך "נראה אופורטוניסטי ורשלני". בעקבות המהלך דווח על זינוק שנתי של 257% בהסרות של אפליקציית ChatGPT לעומת החודש המקביל שנה קודם לכן. גם קצב ההורדות פחת.

לחוסר המיקוד של OpenAI היה מחיר נוסף, חמור וקטלני יותר. בחודשים האחרונים הוגשו נגד החברה לפחות שלוש תביעות נפרדות הטוענות ש-ChatGPT פעל כמעין "מאמן התאבדות", חיזק דפוסי חשיבה קשים אצל משתמשים פגיעים וסירב להפנותם לעזרה מקצועית. עורכי הדין בחלק מהתיקים טוענים ש-OpenAI שחררה במהירות גרסאות של המוצר ללא בדיקות בטיחות מספקות בשל הלחץ לעקוף את גוגל בהגעה לשוק.

בפברואר השנה נחשף מקרה חמור עוד יותר, לאחר שהתגלה שעובדים בענקית הבינה המלאכותית התריעו מראש על שיחות מדאיגות של משתמשת קנדית ב-ChatGPT, והציעו לפנות לרשויות – אך הנהלת החברה החליטה שלא לדווח על כך. כשמונה חודשים לאחר מכן פתחה אותה משתמשת באש בבית ספר בבריטיש קולומביה והרגה שמונה בני אדם.

כמובן, OpenAI אינה החברה היחידה בתחום שהסתבכה בתביעות מסוג זה, אך כמי שהפכה לפנים של התחום, היא מרכזת את תשומת הלב, ונראה שגם את מרבית התביעות.

גם בעיות יחסי האנוש בסביבתו של אלטמן לא נעלמו, כפי שמדגימה ההידרדרות ביחסים בינו ובין סמנכ"לית הכספים שרה פריאר, שאותה גייס ב-2024 כדי להכין את OpenAI להנפקה בבורסה. אתר ה-Information חשף שבאוגוסט האחרון פריאר הפסיקה לדווח ישירות לאלטמן – מהלך חריג לחברה גדולה כמו OpenAI. לפי הדיווח, בחודשים האחרונים אלטמן אף החל להדיר את פריאר מפגישות קריטיות שבעבר נכחה בהן.

"OpenAI נראית כמו מגדל קלפים שעשוי לקרוס בכל רגע. החברה הזו היא בלגן", סיכם את התחושה דייוויד פירס, עורך בכיר באתר ה-Verge, בהתייחסו לממצאי תחקיר הניו יורקר. "קשה מאוד שלא לצאת מהתחקיר הזה בתחושה שאחרי שאלטמן פוטר מהחברה וחזר, OpenAI השתנתה לתמיד – ורק לרעה".

המשקיעים מתחילים לשאול שאלות

לפי הג'ורנל וה-Information, סמנכ"לית הכספים פריאר הביעה הסתייגויות באוזני בכירים ב-OpenAI מפני הלחץ של המייסד-מנכ"ל לצאת להנפקה עוד השנה, ב-2026. פריאר הזהירה שקצב הצמיחה הנוכחי של החברה עלול למנוע ממנה לעמוד בהתחייבויות שלה. בתגובה לפרסומים פרסמו אלטמן ופריאר הצהרה משותפת שטוענת שהם "מיושרים לחלוטין", אבל הג'ורנל חשף שהחברה אומנם לא הצליחה לעמוד בקצב הצמיחה שהציבה לעצמה: OpenAI החמיצה את יעד מיליארד המשתמשים השבועיים שהציבה עבור ChatGPT עד סיום 2024 – ולמעשה עדיין לא הכריזה על הגעה לאבן הדרך הזו. גם יעדי ההכנסות פוספסו.

במקביל, עסקאות הענק האסטרטגיות של אלטמן התחילו לחרוק, ובראשן פרויקט סטארגייט הגרנדיוזי שהציג הנשיא טראמפ בינואר אשתקד בבית הלבן, כשלצידו עומדים אלטמן, מייסד אורקל לארי אליסון ומנכ"ל סופטבנק מסאיושי סון. ההכרזה המקורית דיברה על השקעה עצומה של 500 מיליארד דולר בתשתיות מחשוב, אך בחודשים האחרונים נראה שהמהלך נתקע ותוכניות ענק שקשורות אליו בוטלו.

גורל דומה נפל בחלקו של הסכם ענק עם אנבידיה בהיקף 100 מיליארד דולר, שהוצג כ"פרויקט המחשוב הגדול ביותר בהיסטוריה". לפי הג'ורנל, ענקית השבבים לא העבירה שום כסף, ומייסד ומנכ"ל החברה ג'נסן הואנג ביקר בשיחות פרטיות את "חוסר המשמעת העסקית" של OpenAI.

הספקות חלחלו בהדרגה לשוק. חלוצת ה-AI שנודעה בגיוס סכומים אדירים של הון-סיכון הודות ליכולות הנדירות של אלטמן, החלה לגמגם ולפגר אחרי המתחרים גם בתחום הפיננסי. לפי בלומברג, במרץ האחרון קבוצה של קרנות גידור שהחזיקו במניות החברה ניסתה למכור אותן בשוק המשני – היכן שנסחרות מניות של חברות פרטיות – אך לא מצאה קונה לסחורה.

לפי הפייננשל טיימס, החודש שעבר היה הפעם הראשונה שהביקוש למניות של אנת'רופיק עלה על זה של OpenAI. "היא עשתה יותר מדי דברים, היו לה יותר מדי הימורים", אמר על החברה של אלטמן משקיע בכיר, "אי אפשר להתחרות ב-30 חזיתות שונות בו זמנית". משקיע אחר כינה אותה "נטסקייפ של הבינה המלאכותית" – ובכך הושוותה חלוצת ה-AI לחברה שהמציאה את הגלישה באינטרנט, אך הפסידה את השוק לענקיות שבאו בעקבותיה.

OpenAI מנסה לתקן

אלטמן לא עיוור לבעיות. בדצמבר האחרון היה זה תורו להכריז על "קוד אדום" בחברה – הכרה ברורה בכך שמי שהייתה חלוצת הבינה המלאכותית מסמסה את היתרון שלה וצריכה לעבוד קשה כדי להדביק את הפער. אבל גם אחרי זה נראה ש-OpenAI עדיין לא בטוחה לאן פניה מועדות, כפי שמדגימה ההיסטוריה הקצרה והמבולבלת של המסלול מבוסס הפרסומות של החברה.

כבר מימיו הראשונים של ChatGPT שיווק אותו אלטמן כמוצר שנועד לשרת קודם כול את המשתמש ולא את המפרסמים, מעין אנטיתזה למה שמנוע החיפוש של גוגל הפך להיות. "פרסומות ובינה מלאכותית הן שילוב שמטריד אותי בצורה ייחודית", אמר אלטמן בריאיון שהעניק בכנס של אוניברסיטת הרווארד ב-2024. "כשאני חושב על כך שהמודל יכתוב עבורי תשובה ואצטרך לברר בדיוק מי שילם כדי להשפיע על מה שמוצג לי – אני לא אוהב את זה".

אלא שבמהלך 2025 נראה שאלטמן הבין שהוא צריך פרסומות, ודווח ש-OpenAI החלה לבדוק בחשאי מסלולים מבוססי פרסומות, בלי להודות בכך באופן פומבי. למרות זאת, בעת ההכרזה על "קוד אדום", יוזמת הפרסומות הייתה בין הדוגמאות המובהקות שאלטמן אמר שיצטרכו להידחות, בלי סיבה ברורה. ואז, חודש בלבד לאחר מכן, בינואר השנה, OpenAI הודיעה שבכל זאת תכניס פרסומות לשירות.

אנת'רופיק המתחרה מיהרה לקפוץ על ההזדמנות באמצעות סדרת פרסומות ששודרו בזמן משחק הסופרבול בפברואר – במת הפרסומות הגדולה באמריקה. המשותף לכל הפרסומות: אדם מבקש עצה מצ'אטבוט ומקבל תשובה שהופכת לפרסומת קרינג'ית ואבסורדית. אלטמן התקומם וכינה את הפרסומות ב-X (טוויטר לשעבר) "מטעות", אבל הבעיה החמורה יותר הגיעה מהצד העסקי. במרץ האחרון דיווחה בלומברג שמפרסמים שהתנסו בתוכנית הפרסום החדשה "לא התרשמו".

הפרסומות של קלוד, הבוט של אנת'רופיק, בסופרבול:

בשעה ש-OpenAI גמגמה את כניסתה לעולם הפרסום, פעילויות אחרות החלו לשלם את מחיר הניסיון לכוון מחדש את הספינה. הביטוי הבולט ביותר לכך הוא אפליקציית סורה. לפני כחודשיים הודיעה OpenAI על סגירת האפליקציה, כחצי שנה בלבד אחרי השקתה. תחקיר שפרסם הג'ורנל חשף את הסיבות: ההפסדים הגיעו למיליון דולר ביום, מספר המשתמשים צנח משיא של מיליון בשבוע הראשון להשקה – למחצית. גם התכנים שיוצרו בסורה היו רחוקים מלהגשים את ההבטחה: "יותר רפש מקסם", כתבו עליה בג'ורנל.

לפי הערכות, סגירת סורה נעוצה בחלקה בהצלחה של קלוד קוד של אנת'רופיק: ב-OpenAI ראו את הזינוק של החברה המתחרה והבינו שצריך לשנות את הפוקוס, או לפחות את המקום שמופנה אליו כוח המחשוב המוגבל. התשובה של אלטמן ו-OpenAI לפריצה של אנת'רופיק היא קודקס (OpenAI Codex) – כלי כתיבת קוד מבוסס AI שנועד להתחרות ישירות בקלוד קוד, ופונה בעיקר למפתחי תוכנה בחברות גדולות. מספרים שפרסמה החברה לפני כשבועיים מעידים לכאורה על הצלחה ראשונית: בתוך כחודש הוכפל מספר המשתמשים השבועיים בקודקס ל-4 מיליון מפתחים וההכנסות מלקוחות עסקיים כבר מהוות 40% מהפדיון הכולל.

ובשבוע שעבר, במקביל לתחילת הדיונים בתביעה של מאסק נגדה, הודיעה OpenAI על חתימת עסקה מעודכנת עם מיקרוסופט, שאוחזת ביותר מרבע ממניותיה. התנאים החדשים שחררו את אלטמן ושות' מהתלות בתשתיות של מיקרוסופט ואפשרו להם להודיע כבר יום לאחר מכן על עסקה בשווי 50 מיליארד דולר עם אמזון – שתאפשר להם להתחרות בקלות רבה יותר עם אנת'רופיק על המוני לקוחות עסקיים חדשים. מהלכים אלה מספקים גם למבקרים הנחושים ביותר של OpenAI פתח לאופטימיות זהירה באשר לגורל החברה.

המהמורה הגדולה בדרך

בזמן שנראה שאלטמן מצליח, אולי, להסיט סוף-סוף את הספינה לכיוון הנכון, הוא לא הצליח לחמוק מהסופה שהיא אילון מאסק. בשבוע שעבר נפתח הדיון בתביעה שהגיש מאסק שטוענת שאלטמן עשה עליו "מניפולציה שיטתית" כחלק מ"פרויקט הונאה ארוך טווח". מאסק רחוק מלהיות שה תמים בסיפור הזה. לאחרונה מיזג את חברת הבינה המלאכותית הכושלת שלו xAI עם SpaceX, שאותה הוא מוביל להנפקת ענק, ויש לו אינטרס ברור להחליש את החברה המתחרה של אלטמן.

גם אם OpenAI תצא מנצחת מהמשפט הזה, היא מסתבכת בהליך ליטיגציה מורכב, יקר ומביך, שלפי הערכות עלול להרתיע משקיעים מלהשתתף בהנפקה שאלטמן דוחף אליה. לפי ה-Information, אלטמן כבר אמר בשיחות פרטיות שהוא רוצה להביא את OpenAI לבורסה לפני אנת'רופיק, שבעצמה נערכת להנפקה השנה.

הסכומים ששלוש החברות האלו מבקשות לגייס מהמשקיעים בבורסות הם עצומים – עשרות מיליארדי דולרים כל אחת – ולפי חישובי הניו יורק טיימס עשויים להגיע ליותר מ-240 מיליארד דולר. מאסק, אלטמן ובכירי אנת'רופיק זיהו כולם את אותה הזדמנות: חלון ההנפקות פתוח ולא יישאר כך לזמן ארוך, בטח לא להנפקות גדולות כל כך.

העיסוק בתביעה וההיערכות אליה גזלו וגוזלים זמן ותשומת לב בדיוק בשעה שאלטמן מנסה להכין את החברה שלו להנפקה ולוודא שהוא מחזיר אותה לדרך המלך. לא מדובר במשימה פשוטה, אבל אלטמן, כפי שכבר הבנו, לא נותן למציאות לעצור אותו.