עולם הגיימינג נחשב לעולם גברי, ולמרות שנשים הן חלק בלתי נפרד ממנו שומעים עליהן הרבה פחות. ישראלית אחת שמשנה את התמונה, היא ענבר ארוסי, בת 24, שחקנית, מנחה ויוצרת תוכן בתחום הגיימינג. ברשתות היא מוכרת בכינוי Inbie, והתוכן שהיא מעלה ליוטיוב לא מבוסס על משחקי יריות, אלא על משחקים "יותר רגועים", כהגדרתה, תוכן שהיא בעצמה הייתה רוצה לצפות בו.

ארוסי הפכה לגיימרית עוד כשהייתה ילדה, כשהמונח הזאת עוד לא ממש היה קיים. "התחלתי לשחק ברגע שהרשו לי במשחקים של פעם - אייסי טאוור, קלאב פינגווין, משחקים באתרי אינטרנט שונים, כל מה שהצלחתי למצוא", היא מספרת ל-mako. "כשהייתי בת 8-9, בן דוד שלי מפלורידה הגיע לביקור עם קונסולת הנינטנדו DS, שהיא ניידת קטנה עם שני מסכים ואחד מהם היה טאץ'. לא ראיתי דבר כזה לפני והתאהבתי. כמובן שביקשתי ממש יפה וההורים קנו לי גם קונסולה כזאת, למרות שהיא לא הייתה מוכרת בארץ אז את רוב המשחקים שלי קנינו בארה"ב. חרשתי על משחקים כמו super mario Bros. ,animal crossing, mario party ועוד. אני ונינטנדו חברים כבר שנים".

במהלך ילדותה, ארוסי שמרה לעצמה את האהבה שלה למשחקי מחשב. בניגוד למה שמקובל בקרב גיימרים רבים, היא לא שיחקה משחקי אונליין ומספרת שהמשחקים שעניינו אותו נחשבו ל"נשיים". "קצת התביישתי ועם חברים לא דיברתי על זה אף פעם. זה פשוט לא היה כזה מקובל ומי שהיו משחקים משחקי מחשב כל היום היו ה'חנונים המוזרים'", היא מספרת.

@_inbie תתייגו חברים שקונים בלי לחשוב #גייםטוק #סטארדיווואלי #גיימינג ♬ Gator - Spongebob Squarepants

לדבריה, הכול החל להשתנות ביום שגילתה שאחת מחברותיה משחקת ב"סימס", אז היא רכשה לעצמה שותפה לתחביב שעלול להיות מבודד למדי. "כשהגעתי לחטיבת הביניים הכרתי חברים עם תחומי עניין דומים לשלי וחשפתי את הצד הזה, שאוהב משחקי מחשב, קומיקסים וכו'. אז אמנם זה הפתיע אותם שזה הגיע מבחורה, אבל זה רק קירב בינינו והתחילו להתייחס אליי כמו אל אחד מהחבר'ה", היא מסבירה.

"הרבה תגובות היו מגעילות"

ארוסי נחשפת להמוני אנשים זרים ברשת, ובהתאם לכך מקבלת תגובות רבות בנוגע לתוכן שהיא מעלה. הקהל שצברה לעצמה הפך למרחב הבטוח שלה, אבל לאורך הדרך היו גם מקרים בהם ספגה ביקורות לא נעימות, בייחוד על רקע מגדרי.

"יש לי קהל מדהים והתגובות הכי מפרגנות ותומכות, ואני חושבת שזה גם קשור לנישה שלי, שהיא הרבה פחות רעילה ממשחקים אחרים. אבל בתקופה שבה העליתי תכנים בערוץ הגיימינג שפעל עד לא מזמן, הרבה תגובות היו מגעילות, שהיו קשורות לזה שאני אישה. אני זוכרת במיוחד תגובה שמישהו אנונימי הגיב בעמוד וואלה! גיימינג על זה ש'רואים שמי שכתב לה את הטקסט הוא גבר'. יכולתי להיפגע, אבל החלטתי לראות את זה כמחמאה, כי ללא ספק הבחור שכתב את זה ממש מעריך גברים, ואם הוא חשב שהטקסט שאני כתבתי נכתב על ידי גבר - סימן שעשיתי עבודה טובה", היא נזכרת.

ענבר ארוסי (צילום: יחסי ציבור)
ענבר ארוסי | צילום: יחסי ציבור

"לצערי זה לא נגמר איתו, היו הרבה הערות על זה שהערוץ מביא בחורה כדי למשוך צפיות, על זה שאני משתמשת במיניות שלי כדי למשוך קהל - דבר שלא קרה, פשוט כנראה הבחור לא ראה כלום חוץ מאת החזה שלי שפשוט נכח שם כי אני אישה, ושאני לא מבינה על מה אני מדברת, למרות שאני כתבתי לעצמי כמעט את כל הטקסטים. לא אשקר, קצת קשה לקבל מאות תגובות שכולן אומרות שאני סתם פרצוף יפה, ושאני לא מבינה כלום בתחום, ואפילו שקלתי להפסיק להעלות את הסרטונים שגררו תגובות כאלה. ברור שהיו גם תגובות אוהבות ומפרגנות, אבל את השליליות זוכרים יותר. זה לא יפסיק אף פעם כנראה, פשוט למדתי לחיות עם זה ובמקום להיפגע ולהפסיק ליצור, זה נותן לי דלק להמשיך", היא אומרת.

תחביב שהופך לעבודה

בתור יוטיוברית, ארוסי משקיעה את רוב זמנה בלייצר תוכן. מדי שבוע היא עולה לשידור בין פעמיים לשלוש ומעלה סרטון אחד ושורטס אחד. מעבר  לזה, היא פעילה גם באינסטגרם ובטיקטוק, לשם היא מעלה בין שניים לשלושה סרטונים בשבוע. "אנשים לא חושבים בכלל כמה מאמץ עומד מאחורי כל סרטון שמעלים, הקריאייטיב שעומד מאחוריו, שעות הצילום והעריכה, הכסף שהולך על ציוד ועל משחקים, על עורכי וידיאו, ובגלל שאני אישה - על איפור, כי בלעדיו אני ממש חיוורת ולא כיף לערוך סרטון של עצמך כשאת רק חושבת 'למה לא שמתי מסקרה?!' כל הזמן. אני עסק עצמאי לכל דבר", היא מדגישה.

לצד העובדה שהיא עושה את מה שהיא אוהבת ומשחקת מדי יום, לדמות של ארוסי ברשת יש גם פוטנציאל כלכלי אותו היא לומדת לבסס ולטפח לאורך השנים. בניגוד למה שנהוג לחשוב על כוכבי רשת, היא עדיין לא שוחה בקמפיינים שמגלגלים סכומי עתק, אבל ייתכן שהיא בהחלט בדרך לשם.

"מהפרסומות ביוטיוב אני מקבלת דמי כיס חמודים של חג, לא משהו שאני יכולה לסמוך עליו. אבל לא מזמן השתתפתי בקמפיין של דוריטוס לטעמים החדשים שלהם, שהם כיוונו לקהל הגיימרים ועל זה כמובן שילמו לי. אבל הכל מאוד נזיל ולא בטוח, אז כדאי למי שנכנס לתחום לעשות את זה רק מתוך אהבה. ביוטיוב אני מתקרבת לעשרת אלפים מנויים ובטיקטוק יש לי הרבה סרטונים שעברו את המאה אלף צפיות, אז אולי אני כן נחשבת למשפיענית אבל עוד אין לי קוד קופון", היא מציינת.

ענבר ארוסי, צילומים לפרסומת עם בן קיסר (צילום: יחסי ציבור)
ענבר ארוסי, צילומים לפרסומת עם בן קיסר | צילום: יחסי ציבור

משחק החיים

נכון להיום ארוסי מתמקדת במשחק "סימס 4", ממנו היא מייצרת תוכן לערוצי הסושיאל שלה. מדובר במשחק ותיק שהיא כאמור החלה לשחק בגרסאות מוקדמות שלו עוד בילדותה, במסגרתו ניתן לעצב דמויות, בתים ומבנים ציבוריים ולנהל דרכם עולם וירטואלי. "כל כמה זמן יש משחק אחר שאני לא מפסיקה לחשוב עליו או לדבר עליו, אבל היחיד שהיה עקבי היה ה'סימס'. יש בו המון מקום ליצירתיות ואני חושבת שזה למה הוא עדיין רלוונטי היום ולא נמאס עליי", היא מספרת.

"כשהייתי קטנה הכי אהבתי לשחק עם בראץ (סורי ברבי). הייתי מלבישה אותן, הופכת את החדר שלי לחדרי מעונות, למסדרונות בית ספר וכו', וחיה את הפנטזיה האמריקאית דרך הבובות שלי. הסימס נתן לי ועדיין נותן לי בדיוק את המקום להמשיך לעשות את זה אבל בצורה יותר מגוונת ויותר מודרנית. היום לסימס יש מונופול על משחקי סימולציית חיים, אבל בסדר, עכשיו עולים לשטח שני כותרים שילחמו בו סוף סוף. צריך תחרות בשוק הזה דחוף", היא מסבירה.

כוח נשי בעולם הווירטואלי

לנשים אחרות בעולם הגיימינג, ארוסי מעבירה מסרים מחזקים ומדגישה שאסור להיבהל או לתת לתגובות השליליות להוריד ולהחליש אותן. לטענתה, על ידי מציאת סביבה כיפית ובטוחה, כל אחת יכולה להתחזק ולהצליח, למרות כול רעשי הרקע. למרות שבישראל הנישה שלה לא גדולה, היא מצליחה למצוא דמויות נשיות אחרות לשאוב מהן כוח והשראה, למשל כמו מיה דגן, משפיענית ישראלית עם מעל לרבע מיליון עוקבים בטיקטוק: "יש בה משהו כל כך אמיתי ונטול מאמצים. נורא קל להתבלבל ולחשוב שאתן חברות אמיתיות ושסתם לא נפגשתן הרבה זמן. היא גם מאוד פתוחה לגבי הביקורות שהיא מקבלת, הנושאים והתכנים שהיא מדברת עליהם, ממש שוברת מוסכמות ואני מתה על זה".

ארוסי מתכננת להמשיך לגדול בפלטפורמות השונות ברשת, ליצור עוד תוכן ולא לתת לדבר למנוע ממנה לעשות את מה שהיא הכי אוהבת. לצד הגיימינג, היא מטפחת חלום נוסף, להיות שחקנית, ומשקיעה גם בו את מיטב מאמציה. "אני לומדת משחק מאז שאני זוכרת את עצמי ובשנים האחרונות אני גם שולחת אודישנים. זה מקצוע קשוח, אז אני סבלנית", היא אומרת.