תעשיית הטכנולוגיה אמנם מחזיקה בשליטה אדירה על החיים של כולנו, אך הציבור הרחב, ואפילו מי שמשתדל לעקוב אחרי התעשייה, מכיר רק שמות בודדים של מוביליה. ובכל זאת, נראה כי למאגר השמות המצומצם כמארק צוקרברג, אילון מאסק וג'ף בזוס עשוי להצטרף שם חדש: סם אלטמן.

הוא אמנם רק בן 37 אך עומד בראש חברה שבשנה האחרונה סימנה שהיא עשויה להיות אחת מחברות ההייטק החשובות ביותר של השנים הקרובות: OpenAI, מי שהביאה לנו באותה שנה גם את מחולל התמונות מטקסט Dall-E וגם את מחולל הטקסט ChatGPT. בדרך, היא הצליחה לשנות את האופן שבו אנשים חושבים על בינה מלאכותית (AI), ובעיקר את הדרך שבה הם משתמשים בה.

אלטמן היה אדם רב השפעה בעמק הסיליקון עוד הרבה לפני 2022. בעבר הוא ניהל את אקסלרטור הסטארט אפים המפורסם ביותר בעמק הסיליקון Y Combinator, והשקיע בחברות כמו מפעילת אתר הפורומים רדיט (Reddit) ומפתחת השבבים למוח האנושי Nerualink של מאסק.

את OpenAI הקים אלטמן יחד עם מאסק כחברה ללא מטרות רווח. אך אחרי שהמיליארדר האקסצנטרי עזב אותה ואלטמן התמנה למנכ"ל של החברה, הוא הוביל אותה לשוויה הנוכחי: 29 מיליארד דולר. וזו כנראה רק ההתחלה.

ויתר על חלום העבודה בגוגל לטובת הקמת סטארט אפ

אלטמן חולק מספר פרטים ביוגרפים עם אדם אחר שהתחיל לכבוש את עולם הטכנולוגיה כבר בגיל צעיר: מארק צוקרברג. כמו מייסד פייסבוק ומנכ"ל מטא, גם אלטמן מגיע מבית יהודי. וכמוהו, גם הוא פרש מלימודי התואר באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית לטובת הקמת סטארט אפ משלו. אך בשונה מצוקרברג, אלטמן מכר את החברה שלו והפך למשקיע, וכך מצא את דרכו להשפעה רוחבית על תעשיית הטק.

אלטמן נולד ב-1985 וגדל בסנט לואיס, מיזורי, לאמא רופאת עור. בעבר סיפר שחייו השתנו כשקיבל את המחשב הראשון שלו בגיל 8. לא רק כי החל ללמוד תכנות ולפרק ולהרכיב מחשבים, אלא גם כי הקהילות שאליהן התחבר ברשת עזרו לו לצאת מהארון בגיל 16

אלטמן מגיע מרקע לא טכנולוגי. הוא נולד ב-1985 וגדל בסנט לואיס, מיזורי, לאמא רופאת עור. בעבר סיפר לניו יורקר שחייו השתנו כשקיבל את המחשב הראשון שלו בגיל 8. לא רק בגלל שהוא החל ללמוד תכנות ולפרק ולהרכיב מחשבים, אלא גם כי הקהילות שאליהן התחבר ברשת עזרו לו לצאת מהארון בגיל 16. "לגדול במערב התיכון של אמריקה בשנות האלפיים לא היה כזה מדהים", אמר אלטמן. הקהילות ב-AOL אפשרו לו להתחבר לעולם מחוץ למקום שבו הוא גדל, ולגלות שהוא לא לבד.

ללימודי מדעי המחשב בסטנפורד הגיע אלטמן ב-2003 עם חלום ברור: להיות עובד של גוגל. את המטרה הזאת הוא לא הגשים. במקום זאת, הוא פרש מהלימודים בשביל להקים עם חבר לספסל הלימודים סטארט אפ בשם loopt, שהאפליקציה שפיתחה היתה מעין גרסה מוקדמת של פורסקוואר: היא איפשרה למשתמשים לתייג איפה הם נמצאים.

באותם ימים רוב המשתמשים החזיקו בטלפונים ניידים לא חכמים והאפליקציה לא התרוממה. אבל היא עדיין הצליחה להיכנס למאיץ הסטארט אפים של Y Combinator, באותו מחזור עם חברה קטנה אחרת בשם רדיט.

בסופו של דבר, Loopt נמכרה ב-45 מיליון דולר, אחרי שהושקעו בה סכומים דומים. אלטמן אמנם עוד לא עשה את האקזיט שלו, אבל החל לעבוד ב-Y Combinator, וב-2014 המתנה לנשיא הארגון - תפקיד שממנו יכול היה להשפיע על עתיד עמק הסיליקון ותעשיית ההייטק כולה.

צילום מסך של ChatGPT (צילום: Ascannio, shutterstock)
ChatGPT. ההימור של אלטמן עבד | צילום: Ascannio, shutterstock

כנשיא Y Combinator אלטמן שם לו למטרה לקדם סטארט אפים שעוסקים במדע ובהנדסה, ולא רק כאלו שבונים אפליקציות. החזון שלו היה לשנות את עמק הסיליקון ולקדם את הנושאים שהיו חשובים עבורו: AI, אנרגיה חלופית וחיבור בין טכנולוגיה לגוף.

אף שהיה מאוד פעיל כנשיא Y Combinator, הוא לא ראה במשרה נקודה אחרונה. "הרגשתי שאני יוצא לפנסיה", סיפר על התפקיד בראיון לפודקאסט How I built this השנה. הדחף להוכיח את עצמו עם חברה משלו עדיין היה שם.

במקביל לתפקידו ב-Y Combinator הצטרף אלטמן ב-2015 להקמת יוזמה חדשה בשם OpenAI, יחד עם שמות גדולים כאילון מאסק, מייסד ומנכ"ל רדיט ריד הופמן ומייסד פייפאל פיטר ת'יל. היוזמה החדשה נועדה להוות ארגון מחקר ללא מטרות רווח, מתוך אמונה גדולה ש-AI חייבת להיות עתיד הטכנולוגיה - אך אסור לתת לחברות הגדולות להיכנס למירוץ חימוש מסוכן בתחום ללא קוד אתי.

אלטמן ראה את הפוטנציאל האדיר שב-AI, לטוב ולרע, וחשש מכך שגופים גדולים עלולים לרתום את הכלים החזקים שלה לצורכיהם, ולא תמיד לטובת האנושות.

OpenAI נועדה להוות ארגון מחקר ללא מטרות רווח, מתוך אמונה ש-AI חייבת להיות עתיד הטכנולוגיה, אך אסור לתת לחברות הגדולות להיכנס למירוץ חימוש ללא קוד אתי. אלטמן ראה את הפוטנציאל האדיר שב-AI וחשש שגופים גדולים ירתמו את הכלים החזקים שלה לצורכיהם, ולא לטובת האנושות

אלטמן רצה לבסס את החזון שלו לעולם שבו כלי AI יהיו נפוצים יותר. בראיון לפודקסאט How I built this הוא סיפר שהוא מדמיין עולם שבו לבני האדם יש AI שמלווה אותם, כזו שאפשר לדבר איתה ושמסייעת להפיכת אנשים לגירסאות טובות יותר של עצמם: "זה כלי שיכול לעזור לך להגשים את המטרות שלך, בין אם זו מציאת דרכים להביא שלום בין מדינות, או להתקדם בחקר התרופה לסרטן. אין גבול לאפשרויות של הכלים האלה".

הפריצה הגדולה - וסימני השאלה שבעקבותיה

אך לאורך הדרך OpenAI שינתה את פניה. מאסק מכר את אחזקותיו ועזב את הדירקטוריון ב-2018. בשנה לאחר מכן מבנה האחזקות השתנה, OpenAI הפכה לחברה עסקית ואלטמן התמנה למנכ"ל שלה. עוד באותה שנה מיקרוסופט נכנסה כמשקיעה ב-OpenAI החדשה והזרימה אליה מיליארד דולר. "בשביל להגשים את החזון, אתה צריך להתחרות במשכורות של מפתחים מגוגל", אמר אלטמן על השינוי.

בשנה החולפת נראה שמשהו ב-OpenAI שוב השתנה. אלטמן בעל החזון הפך לאיש עסקים בכל הכח וכיוון את החברה לשחרור הכלים שעל פיתוחם עמלה בשנים האחרונות. החברה שחררה לשימוש הציבור כלי AI בשם Dall-E, שמאפשר ליצור תמונות על בסיס הנחיות טקסטואליות (פרומפטים), שעורר המון באזז.

בשנה האחרונה נראה שמשהו ב-OpenAI השתנה. רבים מהעובדים חשו לא בנוח עם הכיוון שאליו צעדה החברה. אחד מהם סיפר שלאחר שנים שבהן אלטמן הוביל את OpenAI תחת כסות של אלטרואיזם ואחריות להשפעת הכלים שלה, פתאום העובדים הרגישו שלוחצים עליהם להוציא כלים ללא בקרה ופיקוח מספקים

מיד לאחר מכן ההנהלה החליטה להקפיא את הוצאת הדור הבא של מודל השפה של החברה, GPT, ולהתחיל לעבוד על מוצר חדש שיאפשר למשתמשים פשוטים להתרשם מיכולות הדור הקיים שלו. לפי דיווחים, רבים מבין העובדים חשו מבולבלים ולא בנוח עם הכיוון שאליו צעדה החברה.

אחד העובדים סיפר לניו יורק טיימס שלאחר שנים שבהן אלטמן הוביל את OpenAI תחת כסות של אלטרואיזם ואחריות להשפעת הכלים, פתאום העובדים הרגישו שלוחצים עליהם להוציא את הכלים לשימוש הציבור בלי הליכי בקרה ופיקוח מספקים.

מבחינה עסקית ההימור של אלטמן עבד. בנובמבר האחרון החברה שחררה לשימוש הציבור את הצ'אטבוט ChatGPT, והשאר הוא היסטוריה. OpenAI הפכה לחברה שכל עמק הסיליקון נושא אליה את עיניו. אלטמן חתם על הסכם השקעה חדש ומורכב עם מיקרוסופט, שהזרימה לחברה בניהולו 10 מיליארד דולר נוספים תמורת חלוקה בהכנסות העתידיות, ומבלי שהענקית מרדמונד תקבל מניות נוספות.

לא ידוע בשלב זה אם ההשקעה החדשה שינתה את חבילת התגמולים שמקבל אלטמן, אך לא צריך לדאוג לו. הוא כבר עשה את הונו מההשקעות הרבות שביצע לאורך השנים. גובה הונו האישי לא ידוע, אך כן ידוע שהוא חובב גדול של מכוניות מירוץ, ושבבעלותו חמש מכוניות.

אלטמן מנסה להסתיר את התחביב העיקר שלו, והטוויטר שלו מוקדש בעיקר להתבטאויות סביב עתיד הטכנולוגיה ומדי פעם פוליטיקה. במשך שנים, האיש העיקרי שספג את חצי הביקורת שלו היה נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. לאחר נצחונו של טראמפ בבחירות 2016 אלטמן אף עמד מאחורי פרויקט בחירות, במסגרתו שוחח עם מצביעי הנשיא בניסיון להבין מדוע בחרו בו וכיצד ניתן לשנות את בחירתם בבחירות הבאות.

במשך שנים אלטמן היה ילד פלא בעמק הסיליקון, אבל כזה שיכל לבקר את יריביו מהצד, כמשקיע. כעת, במעמדו החדש, הוא עשוי למצוא את עצמו במוקד ביקורת דומה לזו שהפנה בעבר כלפי אחרים. ממי שדחף את עמק הסיליקון להשקיע בטכנולוגיות שהן אולי פורצות דרך וחשובות אך בעלות סיכון כספי גדול, אלטמן הופך להיות מי שאומרים עליו שכל מה שמעניין אותו הוא כסף.

אפילו מאסק, שהיה שותפו להקמת OpenAI, כבר מפנה לכיוונו חצי ביקורת, ולאחרונה אף צייץ בטוויטר שהחברה שאותה הקים כארגון ללא מטרות רווח הפכה לחברה למקסימום רווח. מעניין יהיה לראות כיצד אלטמן יתמודד עם הביקורת הציבורית ואור הזרקורים החדש.