האם הפתרון לבעיית מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי יגיע מהפיתוח הזה? Place-IL, פלטפורמה טכנולוגית חדשה, שמאחוריה עומדים כמה מהשמות המוכרים והמוערכים ביותר בתעשייה המקומית, מבקשת לתת מענה למחסור בכוח האדם באמצעות גיוס אוכלוסיות שלא מיוצגות בו באופן מספק, כמו האוכלוסייה החרדית, הערבית, הדרוזית והאתיופית ותושבי הפריפריה.

הפלטפורמה נוצרה במטרה להתמודד עם השלב המאתגר בדרך לקריירה בהייטק: ההשמה הראשונה של מועמדים חסרי ניסיון, ג'וניורים, אותה חוליה קריטית בשרשרת התעסוקה, אשר בלעדיה גם ההכשרה הטובה ביותר לא תספיק.

מאחורי היוזמה, שמבקשת להניח את היסודות לתעשיית הייטק ישראלית מאוזנת ומגוונת יותר, עומד עידן טנדלר, ממייסדי ברידג׳קרו אשר נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס בשנת 2021. פיתוח הפלטפורמה נעשה בשיתוף עשרות חברות מובילות, בהן גוגל, מאנדיי, סיסקו, ארמיס, פאלו אלטו נטוורקס, אקסוניוס ובוב.

משרד, הייטק, אילוסטרציה (צילום: Israel Andrade, unsplash)
צילום: Israel Andrade, unsplash

"בנינו פורטל שיחבר בין ביקוש של חברות הייטק ישראליות ובין היצע, אשר קיים בכל הארגונים בישראל העוסקים בהכשרות של אוכלוסיות בתת-ייצוג. הפורטל יפעל במודל של 'זירת מסחר' (Marketplace). יהיה שם מאגר של אנשים וקורות חיים, אבל מה שיותר מעניין שיהיו שם תוצאות המיונים שלנו", מסביר טנדלר ל-mako. "בשיתוף פעולה עם מתנדבים מכל תעשיית ההייטק, המועמדים יעברו תהליך מיון מיוחד שמותאם להם - בו ייבחנו יכולות אישיות ומקצועיות שלהם. בנינו את זה באופן הזה, לאחר שהבנו שלא הגיוני שחברות הייטק ימיינו בדיוק באותה צורה שבה הן ממיינות אנשים מנוסים ובוגרי יחידות טכנולוגיות, גם אנשים שהם ללא ניסיון. המיונים החדשים והמיוחדים שלנו יאפשרו לחברות ההייטק לאתר פוטנציאל של טאלנט שעד עכשיו פוספס".

על אף המחסור בכ-20 אלף עובדים בהייטק, מערך ההכשרות שהוקם בישראל בשנים האחרונות מצליח לשלב רק 4% בלבד של אוכלוסיות בתת-ייצוג. הפורטל החדש שפיתחו טנדלר וקרן הלפרין-מוסרי, המשמשת כמנכ"לית Place-IL, יהיה זמין לחברות הייטק בלבד ויחבר את החברות לכל אותם ארגוני ההכשרה של אוכלוסיות אלו להייטק. המטרה: השמה בקנה מידה רחב של מועמדים שעברו הכשרה כדי להביא אותם לתעסוקה בהייטק בצורה מרוכזת.

"עבור המועמדים, תהליך הכניסה לפלטפורמה עובר דרך מיונים מיוחדים, שבהם לוקחים חלק אנשי צוות מקצועיים מחברות ההייטק, פסיכולוגים ואף נציגים מהאוכלוסייה המוערכת. מועמד שעובר את ההערכה, שכוללת גם ביצוע משימת קוד מקצועית, משובץ להתמחות מעשית של שלושה חודשים, בתשלום, אצל אחת מחברות ההייטק המשלמות – עבור ההשמה ועבור השימוש בפלטפורמה", מסבירה הלפרין-מוסרי. "לאחר שלושה חודשים, בהינתן והחברה שאצלה התמחה החליטה שלא לגייסו, יכול המועמד להמשיך להתמחות נוספת, בת שלושה חודשים, בחברה אחרת, כך לאורך תקופה של שנה. במקרה שבו המועמד קיבל הצעת עבודה מאחת החברות שבהן התמחה, ההתמחות נפסקת והוא עובר למסלול של העסקה קבועה".

יש לציין, כי Place-IL לא תקיים הכשרות מעשיות, אלא תעבוד עם הארגונים והעמותות שעוסקות בהכשרה כבר היום ויש להן מגוון מועמדים: "אנחנו רוצים לעזור בק"מ האחרון שהוא החיבור לחברות וההשמה", אומר טנדלר.

עומד עידן טנדלר וקרן הלפרין מוסרי (צילום: גיא יחיאלי)
צילום: גיא יחיאלי

איך אתם מתכוונים לתמרץ את ההייטק לגוון את כוח האדם שלו?

טנדלר: "אין לנו כוונה כזו, שכן התמריץ הכי טוב לכך כבר קיים והוא - התמריץ העסקי. בהייטק הישראלי חסרות אלפי משרות לאיוש, ויש רצון שמגיע מהגורמים המקצועיים והעסקיים למצוא אוכלוסיות חדשות שיכולות לאייש אותן. אנחנו מאפשרים להם לזהות פוטנציאל באוכלוסיות שעד עכשיו פוספסו, עוזרים להם להוריד סיכונים וחששות על ידי תוכניות התמחות – וכתוצאה מכך עוזרים גם בגיוון התעסוקתי.

האם המשבר בהייטק גורם לפחות גיוון? מחפשים את המוכר והבטוח?
"המשבר בהייטק אכן גורם להאטה מסוימת בגיוסים, ולכן מגייסים עוד פחות אנשים ללא ניסיון (ג'וניורים), וכן - האוכלוסיות בתת ייצוג נפגעות מזה יותר. אבל מפעילותנו בתעשייה אנחנו לא רואים האטה כל כך משמעותית, ועדיין יש צורך בכוח אדם חדש ואיכותי. מה גם שאנחנו בונים פלטפורמה שתשמש את ההייטק הישראלי לדורות קדימה, המשבר הנוכחי לא ירתיע אותנו".

מה המודל העסקי?
"על כל השמה החברות משלמות. הכול פה בסוף במטרה לשנות את תמונת המצב בהייטק ולשלב אוכלוסייה מגוונת יותר".