אור (שם בדוי) היא מתכנתת שעובדת בהייטק. היא שירתה בצבא ב-8200 ולמדה תואר במדעי המחשב, אבל שום דבר מהמסלול הזה לא היה מובן מאליו בשבילה. במשפחתה אף אחד לא עובד בהייטק והיא אף הראשונה שלומדת באוניברסיטה. זו אחת הסיבות שהיא יזמה בטוויטר תחת הפרופיל האנונימי שהיא מתחזקת, Under Maintenance, פרויקט מנטורינג, שמציע עזרה וייעוץ חינמי בסוגיות בוערות, כגון מה ללמוד ואיפה כדי להיכנס להייטק, איך לעשות הסבה להייטק, איך להכין קורות חיים ולהתכונן לראיון עבודה ואיך להתמקח על השכר. הפרויקט נועד גם למי שכבר עובד בהייטק ורוצה לפתח את הקריירה שלו, לשפר את המיומנויות הארגוניות והמקצועיות שלו, להתקדם בסולם הדרגות וכדומה.

ברשימה, שמונה כ-100 אנשים, נמצאים הייטקיסטים שהתנדבו לתרום מזמנם, ביניהם בכירים בתעשייה, כדי לעזור לאנשים. "עובדי הייטק מנוסים, שממילא היו עוזרים למי שהיה מבקש מהם, אומרים בפומבי - אני פתוח לשאלות והתייעצויות בתחומים האלה והאלה. זה מרגש אותי", אומרת אור ל-mako.

לדבריה, אחד המכשולים העיקריים בהשתלבות של אוכלוסיות מוחלשות בהייטק הוא חוסר מודעות. "הייתי שמחה שנערות ונערים יכירו את האפשרויות העומדות בפניהן, שיהיה ניתן להרחיב מקצועות ריאליים בתיכונים שהם לומדים בהם, שיכירו את היחידות המובחרות בצבא ויבקשו להתמיין אליהן, שיבינו את ההבדלים בין סוגי ההכשרות המקצועיות והתארים המוצעים בשוק, שיכירו אילו תפקידים יש, אילו סוגי חברות יש ואיך מתקבלים אליהן", היא אומרת. "יש אנשים שמקבלים את המידע הזה מהסביבה הקרובה שלהם, למשל מההורים, ויש להם יתרון ענק. למשל, בשביל לעבור ראיונות תכנות בחברות הגדולות צריך להתכונן באופן מאוד מסוים. יש הרבה בוגרים שלא יודעים את זה וחושבים שהעובדים בחברות האלו פשוט נולדו 'גאונים'. במקרים רבים הן פשוט מוותרים מראש ולא הולכים להתראיין אפילו".

 

היא ממליצה לחקור ולמצוא את המידע הזה בקבוצות כמו "צרות בהייטק" ו-"באות" או ב-#פידטק בטוויטר. ההשראה ליוזמה הייתה פרויקט המנטורינג של קבוצת הפייסבוק הסגורה "באות", המיועדת לנשים בתפקידי מחקר ופיתוח תוכנה. הפגישות עם המנטורים שהתנדבו יכולות להיערך בטלפון, בזום או פנים אל פנים. "כשפרסמתי את הפרויקט, הייתה היענות גבוהה. אהוד תמיר, שמשמש טק ליד בגוגל, יצר את טופס ההרשמה בגוגל פורם. יש אנשים בתחום שמקדישים 3-4 שעות בשבוע לפגישות ייעוץ, זה מדהים בעיניי", היא אומרת.

"דוגמאות בולטות הן למשל רן בר-זיק, מתכנת בכיר בסולטו, ורינה ארטשטיין, מובילה טכנית בגוגלֿ. שניהם מפרסמים מאמרים בבלוגים שלהם, מתראיינים בפודקאסטים, מעבירים הרצאות שזמינות ביוטיוב ובמקרים רבים גם עוזרים באופן פרטני למי שפונים אליהם".

היא מציינת מקור נוסף שמהווה מורה נבוכים למי שרוצה להיכנס לתחום - אתר שבנה המרצה למתמטיקה אסף מנור, ובו, בין היתר, הוא ממליץ למי שרוצה ללמוד מדעי המחשב והנדסה איפה כדאי לו לעשות את זה – מכללה או אוניברסיטה ובאיזה מסלול.

מה השאלות הכי נפוצות שאת מקבלת?

"אני אישית מקבלת הרבה שאלות מנשים צעירות שמתלבטות באיזה מסלול לימודים לבחור. בדרך כלל הן מגיעות עם ציונים טובים, אבל הן מפחדות לבחור במדעי המחשב כי הסביבה שלהם מפמפמת להם שזה מקצוע גברי, שלא מתאים למי שתרצה בעתיד להקים משפחה או למי שחברותית ותקשורתית ואוהבת לעבוד עם אנשים. אני מספרת להן על התואר ועל מקצוע התכנות, על זה שזה לא בשמיים ולא צריך להיוולד גאונה בשביל זה, ועל כמה שזה מעניין אותי אישית, שזה מאתגר ומרגיש כמו לפתור חידות וליצור דברים מאפס. אני מספרת להן על אופי העבודה, שזה ממש לא 'לשבת עם קפוצ׳ון בחושך' אלא עבודה בצוות עם אנשים מוכשרים, על כמה שיכולות תקשורת טובות קריטיות למקצוע של מהנדסת תוכנה. אני מספרת להם על הביקוש לבוגרי מדעי המחשב בשוק העבודה, לא רק כמתכנתים, על התנאים והעצמאות הכלכלית שזה מאפשר. וגם כמובן על כל ההורים שעובדים איתי ועל החברות הרבות שמאפשרות איזון חיי משפחה ועבודה.

פעם נחשפתי לסטטיסטיקה לפיה בוגרי 5 יחידות מתמטיקה הולכים ללמוד מדעי המחשב בעוד שהבוגרות הולכות ללמוד ביולוגיה. מדעי המחשב זה תחום מרתק עם הזדמנויות תעסוקה מעולות. אני מכירה הרבה בוגרות של תארים מתקדמים בביולוגיה שלא מוצאות את עצמן תעסוקתית, יש כאלה שזה מה שמעניין אותן ומתאים להן, אבל זה חבל לי מאוד שזו 'ברירת המחדל' עבור נשים. אחד הפתרונות שהאוניברסיטאות מציאות לבעיה הזו היא תארים דו חוגיים שמשלבים מדעי המחשב עם כמעט כל תואר אחר. זה פתרון מעולה, אפשר ללמוד גם וגם, להשוות מה יותר מעניין וליהנות מהיתרונות של שני חוגים".

אור מציינת שיש שאלות רבות מאנשים שלא למדו את התחום ורוצים לעשות הסבה. "אנשים שאין להם קשרים רוצים ללמוד ולא פעם נופלים לכל מיני תרמיות, אנשים שמבטיחים שהם יגרמו להם להשתלב בהייטק, ומבקשים 7,000 שקל על קורס NFT, למשל. הם עושים קורס של חצי שנה, ובסוף מגלים שאף אחד כמעט לא עובד ב-NFT. בטח לא אנשים שלא באים מתכנות. כואב הלב".