תחום חקר החלל נחשב לאחד התחומים המתפתחים ביותר במאה ה-21, והוא עוסק בחקירה וגילויים של החלל החיצון. חברות, תאגידים, גופים ואנשים בכל רחבי העולם עוסקים באופן יום-יומי בחקר החלל, וביניהם ישראלים רבים שמצליחים לשים את מדינתנו הקטנה על מפת תעשיית החלל הבינלאומית ולמצב את ישראל כשחקנית מובילה ומשמעותית בכל הנוגע לחקר החלל. ד"ר מעיין סומנייק מור, היא אחת מבין ישראלים רבים המהווים את עתיד ענף חקר החלל ועוסקים בתחום מדי יום.
סומנייק היא אסטרופיזקאית תצפיתנית, חברת סגל במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן. "בחודש אוקטובר האחרון הצטרפתי לקבוצת האסטרופיזיקה הצעירה והדינמית של המחלקה לפיזיקה בבר אילן", מספרת מעיין, שגויסה בתור התצפיתנית הראשונה של קבוצה הכוללת שני תיאורטיקנים: אסף פאר ואופק בירנהולץ.
"המשמעות של "תצפיתנית" היא שאני עובדת עם "תצפיות". בשונה מתיאורטיקנים שמוקד עבודתם הוא פיתוח של מודלים של עצמים שמיימיים, התצפיתנים הם ה-"ניסיונאים" של האסטרופיזיקה. במקום לאסוף נתונים במעבדה, אנחנו עובדים עם חומרי גלם שהם למעשה תמונות של השמיים שצולמו ע"י טלסקופים גדולים. המעבדה שלנו היא היקום כולו!".
קבוצת האסטרופיזיקה בה חברה ד"ר מעיין משתמשת בטכנולוגיות-חלל מתקדמות דוגמת טלסקופ "Chandra" של תאגיד החלל NASA, הממוקם בחלל החיצון ותפקידו למדוד קרינת רנטגן שאינה חודרת את האטמוספירה. "אני עובדת עם טלסקופים שנמצאים במקומות נידחים ברחבי העולם, כמו טלסקופ שנמצא על הר גבוה ומבודד באריזונה, רחוק מכל מקור אור, וחלק מהטלסקופים נמצאים בחלל ונישאים על ידי חלליות המאפשרות להם לחמוק מהשפעת האטמוספירה". סומנייק שותפה גם בצוות המדעי של הלווין הישראלי "אולטראסט", טלסקופ חלל חדשני בעל שדה ראייה חסר תקדים בגודלו, שישוגר ב2024
ד"ר סומנייק, התעניינה בחלל כבר בתור ילדה: "גדלתי בפריז, לא בדיוק המקום הכי מתאים לתצפיות אסטרונומיות״ ביום הולדתי ה-12 קיבלתי טלסקופ מהוריי, ואני זוכרת לילות של ניסיונות לצפות בכוכבים מעל הגגות".
אז איך בכל זאת ילדה מפריז גדלה להיות אסטרופיזיקאית?
"בתיכון היו לי כמה מורים ומורות שעודדו אותי ללמוד פיזיקה ולאחר מכן למדתי תואר ראשון משולב מפיזיקה, מתמטיקה וכימיה, ותואר שני בפיזיקה ב-"אקול נורמאל סופריור". במסגרת התארים במוסד הזה, שנותן לסטודנטים שלו הרבה חופש, הייתה לי הזדמנות להיות עוזרת מחקר במעבדה להיתוך גרעיני ב-MIT ובמרכז לאסטרופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד.
משם המשיכה מעיין לדוקטורט באסטרופיזיקה ב-University College בלונדון (בהנחיית האסטרופיזיקאי הישראלי פרופסור עופר להב). בגיל 27, לאחר שסיימה את הדוקטורט, החליטה לעלות לישראל ולעסוק בתחום. "במהלך הדוקטורט הבנתי שני דברים חשובים: הראשון הוא שאסטרופיזיקה תצפיתית היא התחום שאני רוצה לעסוק בו ולחקור אותו, והשני הוא שאני רוצה לעשות את כל זה כאן, בישראל".
מסלול החיים שבחרה סומנייק הוביל אותה לקבוצת האסטרופיזיקה התצפיתית של מכון וייצמן, בהובלתו של פרופסור אבישי גל-ים, הנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום. מעיין התחילה במכון וייצמן פוסט-דוקטורט הייתה מלגאית של שגרירות צרפת, ולאחר מכן, מלגאית של סוכנות החלל הישראלית במלגה לתארים מתקדמים. "במהלך התקופה פגשתי את מי שהפך לבעלי. נסענו יחד לפוסט דוקטורט שלי במרכז לאסטרופיזיקה חישובית במעבדה הלאומית בברקלי, ושם גם הבאנו לעולם תאומות". עם תחילת הקורונה חזרו מעיין ובעלה לישראל, והיא גויסה לאחרונה למחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן.
"להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון"
ד"ר סומנייק מור חתומה על מספר מחקרים וגילויים בתחום חקר החלל. "המחקר שלי עוסק ב-'אירועים חולפים', תופעות הנקראות "טרנזיינטים" שהן תופעות פתאומיות וחדות כמו פיצוצים של כוכבים, הרס של כוכבים על ידי חורים שחורים או מיזוג של עצמים מסיביים - אירועים המתרחשים בפרקי זמן קצרים מאוד של שניות עד חודשים".
"טרנזיינטים" שכאלה הם בעלי זמן חיים קצר, בניגוד לרוב התופעות האסטרופיזיקליות המתרחשות בפרקי זמן ארוכים ופחות "אנושיים" של אלפי, מיליוני או מיליארדי שנים. "צריך להתאמץ בשביל "לצוד" את האירועים הללו ולצפות בהם בזמן הנכון ובמקום הנכון בשמיים לפני שייעלמו לנצח. זה מה שהופך את התחום הזה למרתק ומלהיב במיוחד. יצא לי כבר להעיר שותפים באמצע הלילה כדי לכוון טלסקופ בקצה השני של העולם או לפתוח את המחשב בחדר איסוף המזוודות בשדה התעופה, רק בשביל לא לפספס טרנזיינט שהתגלה בדיוק ברגע שנחתתי מהטיסה".
הפרסומים של מעיין עוסקים, בין היתר, במחקר של כוכבים המתפוצצים בתוך ענני גז ענקיים, תכונה שמותירה חותם ייחודי בקרינה שמגיעה אלינו מהפיצוץ, ומאפשרת לנו ללמוד פרטים חשובים על הרגעים האחרונים שקדמו לפיצוץ הכוכב, כמו גם על התכונות המיוחדות שלו. "פרויקט נוסף שאני מובילה כרגע עוסק בחיפוש של אירועים חולפים, כמו למשל פיצוצים של סופרנובות, ב-20 שנות מדידות של טלסקופי חלל בתחום הרנטגן. מדובר באירועים ש-"הלכו לאיבוד" בתוך ים הנתונים האינסופי. יחד עם פרופ ערן אופק ממכון וייצמן אנו מפעילים שיטות חישוביות מורכבות ועושים שימוש במחשבי-על כדי לשחזר ולחקור את אותם אירועים אבודים".
בשנים האחרונות מעיין עדה לשתי מהפיכות ענק המתרחשות בתחום האסטרופיזיקה התצפיתית: מצד אחד הפעלתם הצפויה של משימות חלל וטלסקופים מהפכניים המסוגלים לאסוף כמות גדולה יותר של נתונים, ומצד שני התפתחות תחום ה-Big Data ופיתוח כלים חישוביים חדשניים המאפשרים לנתח את כמות הנתונים הגדולה שמתקבלת מהחלל. "המחקר שלנו מבקש לנצל את השילוב המנצח בין שני התהליכים הללו, תוך שימוש בכלים מתקדמים כדי לעבד את השטף הגובל של הנתונים התצפיתיים ולגלות באמצעותם תופעות חדשות".
"ישראל בין המדינות המובילות בעולם בתחום"
ישראל נחשבת היום למעצמת חלל והיא המדינה השמינית בלבד שהפכה לעצמאית בחלל. בתחילת חודש אפריל ימריא לחלל איתן סטיבה ויהפוך לאסטרונאוט הישראלי השני בחלל אחרי אילן רמון ז"ל, והראשון שיזכה לבקר בתחנת החלל הבינלאומית. ד"ר סומנייק אמנם לא מעורבת במשימת "רקיע" במסגרה יטוס סטיבה לחלל, אך גם היא מודעת לתרומה של ישראל לתעשיית החלל הבינלאומית ותחום חקר החלל העולמי:
"ישראל היא מעצמת חלל מקומית ונחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום. בשנים האחרונות, לצד תעשיות החלל הוותיקות, ישראל נכנסה לתחום ה-"חלל החדש" ("New Space") והוקמו בה עשרות חברות חלל חדשות וסטרטאפים המשתלבים עם אקו-סיסטם החלל העולמי. גם במחקר מדעי האסטרופיזיקה העולמית, ישראל היא בהחלט בין המדינות המובילות בתחום והתרומה שלה לענף מבחינת גילויים ופרסומים גדולה בהרבה ביחס לגודל המדינה והאוכלוסייה שלה".
יוזמה חשובה שד"ר סומנייק שותפה לה היא הצטרפותה של ישראל לארגון האסטרונומי האירופי ESO, שבונה את הטלסקופ הגדול והמתקדם בעולם. "הצטרפות ל-ESO תהיה הזדמנות נהדרת עבור ישראל ותעניק למדענים ישראליים גישה זמינה לטלסקופים המשוכללים ביותר, ובנוסף גם תאפשר לתעשייה בישראל להיות מעורבת בפיתוח אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. המהלך גם ישרת את קישרי החוץ של ישראל. הוא מערב ונתמך על ידי גופים ממשלתיים ואני מאוד מקווה שהיוזמה הזאת תניב פירות בקרוב".
"חשוב שיהיה ייצוג נשי בתחומים הללו"
אז איך זה להיות אישה בתחום כל כך גברי? "תחום חקר החלל הוא בהחלט עולם גברי", אומרת ד"ר סומנייק, שהיא האישה השלישית שמונתה בחברת סגל בכיר באסטרופיזיקה בישראל. ״יש לכך מספר הסברים: ראשית, יש מלכתחילה מעט נשים בתארים מתקדמים במדעים מדויקים. שנית, נשים מתקשות יותר לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל. זהו בדרך כלל שלב בחיים של בניית המשפחה ומעט משפחות מתניידות בעקבות הצרכים של האישה".
"חשוב שיהיה ייצוג נשי בתחומים הללו בשביל להגביר את חופש הבחירה של נערות ונשים שמתעניינות בהם. ככל שתהיינה יותר נשים בתחום, נערות ונערים בגיל תיכון יקבלו מסר ברור יותר שאלו אינם תחומים הסגורים בפני בנות".
"נשים נמשכות לתחום הזה בדיוק מאותה הסיבה שגברים נמשכים אליו: כי הוא מגניב! הוא קשור לסקרנות הכי בסיסית של בני האדם ונותן מענה לדחף שלנו לגלות עולמות חדשים ולהבין את העולם שסובב אותנו. אם פעם מגלי עולמות היו מפליגים ומגלים יבשות חדשות, היום אנו טסים לחלל הקרוב וצופים בחלל הרחוק, מחפשים שם עצמים ועולמות חדשים ומנסים להבין אותם".