מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי הגיב שלשום (שלישי) לפרסום שהמשטרה משתמשת בתוכנת ריגול נגד אזרחים, שכל שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים נעשה "בהתאם לאישורים המשפטיים הנדרשים". אלא שבדיקה של המציאות בשטח מראה שאותם אישורים משפטיים ניתנים בהתאם לחוק שגובש עוד לפני תקופת הטלפון הסלולרי, דבר שגורם לפער בין מערכת החוקים למציאות בשטח. אז איך בדיוק עובד תהליך האישור למשטרה, ומה הבעיות הטמונות בו?

כאשר המשטרה מבקשת לאסוף ראיות נגד חשוד בעבירה מסוג פשע, יש לה שתי דרכים, שנקבעו בחוק לפני שנים רבות. הראשונה היא לקבל צו לחיפוש בטלפון. שבשביל לעשות את זה, יש צורך להשיג את הטלפון באופן פיזי, וכך החשוד כבר יודע שהמשטרה בעקבותיו.

הדרך השנייה היא לקבל משופט בכיר צו להאזנת סתר בלי שהחשוד יודע. וכאן בדיוק טמון המלכוד. החקיקה הנוכחית בישראל פשוט לא מתאימה ליכולות הטכנולוגיות שיש כיום למשטרה. חוק האזנת הסתר אושר ב-1979, שנה לפני שהוקמה חברת בזק. אלו היו ימים עוד לפני תקופת הסלולרי, של הטלפון הציבורי והאסימונים, שבהם כדי להאזין השוטרים היו מחברים בלילה כבלים  לארון הסעף של הטלפון.

משרדי חברת NSO (צילום: Reuters)
משרדי חברת NSO | צילום: Reuters

כאמור, מאז השתנו כמה דברים בעולם, כל פושע שמכבד את עצמו לא ידבר בטלפון על השוחד, הרצח או עסקת הסמים שהוא מתכנן. הוא יתכתב בטלגרם, בווטסאפ או בסיגנל. האזנת סתר רגילה לשיחות טלפון לא תמנע שום פשע. כאן נכנסות לעולם חברות דוגמת NSO, שמייצרות כלי פריצה, מרחוק, לטלפון החכם. הן מסוגלות לשאוב את כל תכולת המכשיר.

וכאן החוק המילניום הקודם פוגש את המציאות הטכנולוגית שלנו. מה שהתברר אתמול בתחקיר "כלכליסט" הוא שהמשטרה משתמשת בחוק האזנות סתר כדי "להאזין" גם להתכתבויות בטלפון החכם. היא מגישה בקשה לשופט, אבל לא מתנדבת לספר לו שההאזנה היא בעצם קריאה מרחוק של ההתכתבויות, או שימוש בנייד כמיקרופון שמקליט שיחות של החשוד.

מסתבר שזה עוד לא הכול. הכלי של NSO מאפשר לשאוב את כל תכולת הנייד, כולל קבצים מחוקים.  אבל מבחינה משפטית, האזנת סתר מוגבלת להווה בלבד. לכן המשטרה ביקשה וקיבלה מ-NSO כלי מותאם עבורה: מיני פגסוס. הוא מאפשר לעקוב בזמן אמת אחר מה שקורה לחשוד בנייד, אבל לא לקרוא התכתבויות עבר. זו הסיבה שבמשך כמה שעות אתמול המשטרה הסתבכה סביב עצמה בתגובות: היא השתמשה בכלי כזה, אבל לא בדיוק, ובעיקר - אין לה שום עניין שעבריינים יידעו מה היא מסוגלת לעשות.

ולכן שאלת המפתח היא האם היו או לא היו מקרים שבהם המערכת האימתנית הזו הופעלה בלי אישור של שופט, כפי שנדרש בחוק. השר לביטחון הפנים אמר אתמול ובצדק שאנחנו לא רוצים שתהיה לנו משטרת לואי דה פינס ללא אמצעים. מצד שני, אף אחד גם לא רוצה מדינת משטרה, וזה בדיוק מה שבודקים עכשיו מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.