תעשיית ההיי-טק בארץ מצליחה יותר ויותר, והשנה היקף הגיוסים של סטארטאפים הגיע ל-25.5 מיליארד דולר - עלייה של 145 אחוזים לעומת השנה שעברה. כך נוצרה שכבה חדשה של מתעשרים בישראל. אבל עד כמה הנשים הן חלק מהחגיגה? צללנו למספרים שמגלים - נשים הן חצי מהאוכלוסייה אבל בהיי-טק הן רחוק מאחור.
חלקן של הנשים בתחום ניכר גם כשבוחנים מי יושב סביב שולחן ההנהלה - שם מגלים שנשים הן מיעוט, ובמיוחד בתפקידים טכנולוגיים. סמנכ"לית משאבי-אנוש תהיה לרוב אישה, אבל מנהל הטכנולוגיה הראשי? ב-95% מהמקרים הוא גבר.
"יש פה תעשייה מצליחה בטירוף", אומרת אורית שילה, מנהלת Google for startups. "לדעתי יש לנו עשרות אלפי מתעשרים חדשים בשנה האחרונה ומאות מייסדים שבנו חברות ענק. הדבר הזה גם מתגלגל, הם יוצאים, עושים אקזיט, בונים עוד חברה ומביאים שוב את החברים שלהם, את העובדים מהחברה הקודמת ואת הרשת. וזה איזשהו כדור שלג שמתגלגל ומתגלגל - ואין בו נשים".
"אני יכולה להגיד באופן אישי שכבר היום, יש לי חום מלראות תמונות של מייסדים שגייסו כסף, כשרואים שלושה מייסדים שעומדים עם טי-שירט של החברה", ממשיכה שילה. "זה גם קצת מאוס לראות כל הזמן את אותה דמות מולך והיא כמעט תמיד דמות שהיא לא מישהו שאני יכולה להתחבר אליו ברמה הכי בסיסית".
מרים שוואב, יזמית היי-טק ומומחית בתחום של אחסון והגנה על אתרי אינטרנט עבדה שנים כדי להקים ולנהל חברה משל עצמה, במקביל לכך שהיא די ניסתה להסתיר שהיא אימא לשבעה ילדים. "דאגתי מאוד לא לציין שיש לי שבעה ילדים", היא מספרת. "היו לי שתי מטרות חשובות מאוד בחיים: גם להתקדם מקצועית ולהתפתח בעצמי וגם משפחה גדולה יחסית".
היא עדיין מתקשה להשתחרר מהתחושה שלא הילדים הם אלה שהקשו עליה בתחילת דרכה בעולם ההיי-טק הקשוח, אלא הדמות שלה עצמה כפי שהשתקפה אל מול האנשים בתעשייה. "הרבה אנשים אמרו לי: 'וואלה, את נדירה. את יזמית, את אישה'. אני גם דתייה, הייתי אז עם כיסוי ראש, היו רואים עליי שאני דתייה", מתארת שוואב. "משקיע נפגש עם הרבה מייסדים במשך השבוע. אם כל יזם שנכנס הוא גבר שגר בתל אביב, שירת ב-8200 ודומה לכל המייסדים שנכנסו לפניו, אז המשקיע מרגיש יותר בטוח בסיכויי ההצלחה שלו".
בשלב מסוים, לאחר שצירפה שוואב שותף להנהלת הסטארטאפ, הם החלו להיפגש עם משקיעים רבים כדי להתניע את החברה. "היינו נכנסים לפגישות, לא רק בארץ אלא גם בחו"ל. אני הטכנולוגית מבין שנינו, כן? הוא בצד העסקי והאסטרטגי. היו מתחילים עם השאלות הטכנולוגיות ופונים אליו כאילו שאני לא שם. אני תפאורה, כאילו נפלתי ממאדים. באיזשהו שלב התחלתי לחשוב שאולי אני כבר לא צריכה להיכנס לפגישות האלה ואולי אני מונעת מאיתנו לגייס את ההשקעה שהיינו זקוקים לה".
"אבל אז אמרתי לא", היא מספרת. "זה הרעיון שלי, זה הבייבי שלי וזה המיזם שלי. אני הקמתי את זה, אני סבלתי, הזעתי ובכיתי בשביל הדבר הזה. הם צריכים לדעת שאני שם ואני המנכ"ל, זה מה יש". לא מדובר כאן רק בסיפור אחד. הנתונים מלמדים שהסיפור של מרים מספר את סיפורה המגדרי של חגיגת ההייטק כולה.
מהנתונים של מכון המחקר IVC, רק 6% מהסטארטאפים בישראל מובלים בידי אישה ורק ב-14% מבין הסטארטאפים בישראל יש אישה אחת מבין חבורת המייסדים. בארה"ב, לעומת זאת, שיעור הנשים הוא פי שניים. בסייבר, אחד הענפים הכי פופולריים בסטארטאפ-ניישן, 93% מהיזמים הם גברים.
גל זביב, מנכ"לית ומייסדת אלטוסטרה, היא אחת מאלה שעדיין מנסות וחולמות בגדול. הסטארטאפ שהיא הקימה זו חברה שמטרתה להנגיש תשתיות ענן עבור מפתחים. אפשר לומר שהיא רגילה להיות האישה היחידה בחדר, אבל האם הסיבה היחידה לכך היא שגברים כביכול בוחרים שלא לתת אמון שווה בנשים? מה קורה כשאישה היא זאת שרוצה לגייס עובדות?
"אני חושבת שאני לא הייתי מודעת בכלל לזה עד שהקמתי סטארט-אפ", מתארת זביב. "אבל אז כשאני מתחילה את העבודה הזאת, אני פתאום רואה שאני לא מקבלת קורות חיים של נשים. זאת אומרת, פתחנו משרה למנהל/ת פיתוח, אפס קורות חיים של נשים. באיזשהו שלב אני אומרת לעצמי: 'למה, כאילו מה, אחת לא נמצאה מתאימה? אחת לא חושבת שהיא מתאימה?'. הבנתי שיש בעיה ושצריך להתעסק בזה".
רונית אטד, מנכ"לית מייקרוסופט ישראל, אישה באחד התפקידים הבכירים בהיי-טק הישראלי, סבורה כי יש כמה הבדלים בין המינים שמקשים על הנשים בענף. "לגברים יש פחות בעיה לעגל פינות ברזומה כדי להשיג את המשרה הבאה לעומת נשים שנראה כי פחות נוטות לקחת סיכונים בבחירת המסלול ואולי חוששות להציע את עצמן לתפקידים", היא אומרת. "בנוסף, קיים גם הפער שמנציח את עצמו - גברים הם הרוב בתעשייה ומערכת הקשרים ביניהם חזקה יותר".
"חיינו הרבה שנים בארה"ב", היא מספרת. "כשהתחלתי לעבוד הייתי כמעט תמיד האישה היחידה סביב שולחנות הנהלה גבריים מאוד, מה שהצריך גם כל הזמן חשיבה של איך לשמור על הזהות הנשית בתוך הנהלה גברית. הם לא היו משנים את זה שהם עושים עסקים סביב מגרשי הגולף. אז הלכתי ולמדתי לשחק גולף. בזכות זה הייתי חלק, זה היה צעד חכם מבחינתי".
במפגשים עם עובדות ויזמיות בתחילת דרכן, אטד מזהה כמה הן צמאות למודלים נשיים לחיקוי. היא סבורה שעד שלא יהיו רבות כמוה בתחום היזמות, צעירות רבות יחששו להצטרף. "אני חושבת שכשיש נשים בעמדות מפתח, נשים אחרות רוצות להיות חלק מהמעגל הזה. אתה רוצה להיות שייך לסביבה שאתה מרגיש שדומה לך וראוי שתהיה בה".