סמל רון-יצחק קוקיא ז"ל

רון-יצחק קוקיא ז"ל, בן 19 וחצי בנופלו, היה קלע בגדוד 932 בחטיבת הנח"ל. הוא החליט לחזור מוקדם מחופשת רגילה כדי לעזור לחבריו באבטחת יישובים בחברון, ונרצח על ידי בדואי ב-30 בנובמבר 2017, בעת שהמתין להסעה לבסיס. רון הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח

סמל רון-יצחק קוקיא ז"ל ואימו לבנה (צילום: באדיבות המשפחה)
סמל רון-יצחק קוקיא ז"ל ואימו לבנה | צילום: באדיבות המשפחה

אמו, לבנה קוקיא, מספרת: "רון שלנו, הבן הצעיר, אח לשני דור ונוי, או רונצ'וק כמו שנהגנו לקרוא לו, אהב מאוד לאכול פסטה בכל צורה – לבנה או אדומה, עם בשר או עם גבינה. פסטה בולונז של אמא ופסטה אדומה של סבתא רחל.

"אהבתו הגדולה עוד יותר הייתה למחשב. יחד עם חברו אדיר, רון פיתח אפליקציה בשם Nightparty, אפליקציה שמציגה בילויים לצעירים בתל אביב והסביבה והושקה שנה לאחר מותו. רון ואדיר השקיעו שעות רבות בעשייה. קולות חדוות היצירה וההנאה נשמעו תמיד מחדרו. שאגות הצלחה, צחוק מתגלגל וביטויי אכזבה לפעמים.

"תמונה זו, התמונה האחרונה ששלח אלי, משלבת את שתי האהבות שלו".

זיו חג'בי ז"ל

זיו חג'בי ז"ל נרצח בפיגוע באזור התעשייה בברקן ב-7 באוקטובר 2018, ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-35. בבוקר הפיגוע הוא הגיע למשרדו במפעל "אלון מתכת", שם מחבל ירה בו ורצח אותו ואת קים לבנגרוד-יחזקאל. זיו הותיר אחריו את הוריו, חזי ואיריס; ארבעת אחיו, איתי, טל, אור ושחר; ואת אשתו נטלי ושלושת ילדיהם שיר, גיא ועדי

זיו חג'בי ז"ל ואחיו טל
זיו חג'בי ז"ל ואחיו טל

אחיו, טל חג'בי, מספר: "זו הייתה שיחת הוואטסאפ האחרונה של האחים, ארבעה ימים לפני שזיו נרצח. דיברנו בקבוצה על כרטיס טיסה שקניתי כדי להפתיע את אימא שלנו ליום הולדתה ה-60. היינו אמורים לעשות ערב גיבוש אחים ביחד, שלעולם לא קרה. כבר הרבה זמן תכננו את זה, וכל האחים התרגשו שסוף סוף זה יקרה. 4 ימים לאחר מכן, זיו הגיע למקום עבודתו כרואה חשבון במפעל שבו עבד באזור תעשייה ברקן, כמה רגעים אחרי שהתיישב מאחורי שולחנו הגיע מחבל חמוש לקומת המשרדים, ירה בו ורצח אותו במקום ביחד עם קים לבנגרוד יחזקאל".

קים לבנגרונד-יחזקאל ז"ל

קים לבנגרונד-יחזקאל, בת 29 מראש העין, נרצחה בפיגוע באזור התעשייה ברקן ב-7 באוקטובר 2018. היא הותירה אחריה פעוט בן שנה ושלושה חודשים, בעל, הורים ואח

קים לבנגרונד-יחזקאל ז"ל ושחר
קים לבנגרונד-יחזקאל ז"ל ואחיה שחר

שחר לבנגרונד, אחיה של קים, מספר: "היינו מתעדכנים במה חדש ועושים שיחות בלילה, אחרי שכולם הלכו לישון. זה היה זמן האיכות שלנו ביחד. דיברנו כמו בכל לילה והשיחה נקטעה כשכבר היה מאוחר. כמו בכל סוף שיחה קבענו שנדבר בבוקר, אבל הפיגוע קרה עוד לפני שהספקנו לדבר בינינו שוב. מעבר להיותנו אחים, היינו החברים הכי טובים, ידענו אחד על השניה הכל. היו לנו חברים משותפים ונהגנו לבלות יחד למרות פער הגילאים בינינו. הייתה לנו שפה משותפת שהייתה רק שלנו. היא הייתה הכל בשבילי והיא חסרה לי כל כך! הזמן שעובר קשה כל כך, הגעגוע קורע את הלב והנשמה".

סרן נתן כהן ז"ל

סרן נתן כהן ז"ל נהרג מירי צלף ב-22 ביולי 2014 (כ"ה בתמוז ה'תשע"ד), 3 חודשים לפני חתונתו. היה בן 23 בנופלו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות, שני אחים וארוסה

סרן נתן כהן ז"ל עם אביו, דוד (צילום: באדיבות המשפחה)
סרן נתן כהן ז"ל עם אביו דוד | צילום: באדיבות המשפחה

אביו, דוד כהן, מספרת: "נתן לא היה בבית כחודש ימים, הוא לא היה זמין בטלפון לשיחה אלא רק בהתכתבויות בוואטסאפ או ב-SMS. בהתכתבות אחרונה הוא כתב 'לסחבק יש X על התותח'. זה נוהל של חטיבה 401 שאומר שהם פגעו במחבל".

אמו, לימור כהן, מוסיפה: "נתן והמחלקה שלו נכנסו ראשונים לעזה, באזור בית חאנון. הוא עמד בצריח של הטנק בצורה מאובטחת, לא חשוף יותר מדי, וירה במקלע מאג מפקד לעבר המחבלים. לצערנו, כדור של צלף שנורה ממרחק של מאות מטרים פגע בו והוא נהרג במקום".

סמ"ר מתן גוטליב ז"ל

סמ"ר מתן גוטליב ז"ל נהרג ב-30 ביולי 2014, בפיצוץ מבנה ממולכד של אונר"א בחאן יונס, ארבעה חודשים בלבד לפני שחרורו מצה"ל. הותיר מאחוריו את הוריו ואת שני אחיו

סמ"ר מתן גוטליב ז"ל עם הוריו, רוחמה ושמוליק (צילום: באדיבות המשפחה)
סמ"ר מתן גוטליב ז"ל עם הוריו, רוחמה ושמוליק | צילום: באדיבות המשפחה

אימו, רוחמה גוטליב, מספרת: "החברה שבה עובד שמוליק, אבא של מתן, אספה כסף כדי לקנות חבילות לחיילים. הם קיבלו המון חבילות, את כל מה שהיו צריכים, אבל נותרה מחצית מהסכום. שמוליק שאל את מתן מה הם ירצו לקבל בכסף שנותר, ומתן ביקש שיקנו משהו שישמש את חברי הצוות אחרי השחרור, כמו תיק לטיול הגדול אחרי הצבא. אחרי שמתן נהרג, בחברה של בעלי אספו סכום נוסף, ורכשו לכל הצוות תיק טיולים. חילקנו את התיקים עם מנכ"ל החברה במסיבת השחרור. זו הייתה צוואתו של מתן".

סגן שיר חג'אג ז"ל

סגן שיר חג'אג' ז"ל ממעלה אדומים, בת 22 בנופלה, נרצחה בפיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב בירושלים ב-8 בינואר 2017 (י' בטבת ה'תשע"ז). הותירה אחריה את הוריה ואת האחיות בר, פז ואגם

סגן שיר חג'אג' ז"ל עם הוריה, מירב והרצל (צילום: באדיבות המשפחה)
סגן שיר חג'אג' ז"ל עם הוריה, מירב והרצל | צילום: באדיבות המשפחה

אמה, מירב, מספרת: "לאחר שלושה שבועות בקורס הקצינים שבהם שיר לא יצאה הביתה, זכינו לקבל אותה לשבת. הייתה שבת אופטימית, שום דבר מבשר שחורות. למחרת היא נסעה לסדרת חינוך בירושלים, ואמרתי לה שתגיד לנו היכן תהיה כדי שנגיע עם סירי קוסקוס ואוכל טוב. בסביבות 13:15 הרצל התקשר ואמר שיש הרבה אמבולנסים וכנראה היה פיגוע. בטלוויזיה אמרו שארבעה מטיילים נפצעו אנושות, והתחלתי להגיד תהילים. אלא שהאוטובוס בטלוויזיה נראה כמו של חיילים, וכשאמרו שאלה חיילים נכנסתי ללחץ. אחר כך אמרו שאלה היו קצינים, וכשביררנו מול חברת ההסעות גילינו שלקחו אותם מבנייני האומה לארמון הנציב. השעות נקפו והיא לא יצרה קשר, ואני יודעת ששיר ילדה טובה, היא לא תשאיר אותנו חסרי אונים. שיכנעתי את עצמי שכנראה אחרי צוק איתן, שדלפו שמות של הרוגים בוואטסאפ, לא נתנו להם טלפונים. בשעה 17:45 הרצל ראה אותם נכנסים לבניין ואמר לי 'הם באו, הם באו'. דבר אחד עבר לי בראש. 'נגמר''.

אביה, הרצל, מספר: "ביום ראשון, יום הפיגוע, יצאתי מוקדם לעבודה. בדרך כלל כששיר הייתה חוזרת לבה"ד 1 אחרי שבת בבית, הייתי מתקשר אליה או שולח הודעה בשעות הבוקר. בערך ב-13:00 אמרו בחדשות כמה חיילים נהרגו בשנה שעברה, ואני זוכר שאמרתי לעצמי 'למה מפרסמים, זה ממש לפתוח פה לשטן'. בשעה 13:25 סיימתי נסיעה ויצאתי לכביש בגין לכיוון רמות. התקשרתי למירב ושמעתי סירנות של אמבולנסים ורכבי משטרה, ואז קפץ לי פוש בטלפון על ארבעה מטיילים שנפצעו אנוש בפיגוע בארמון הנציב. לא דאגתי לשיר, כי ידעתי שהיא אמורה להיות בחברון, אבל שלחתי לה כמעט מיד 'שיר מה נשמע, איפה את'. אחר כך שלחתי לה עוד הודעה, 'שיר, את בסדר? אנחנו דואגים לך', והתקשרתי למשרד של חברת הנסיעות כדי לבדוק אם לקחו את הצוערים לחברון.

"ברגע שהבנתי שלקחו אותם מבנייני האומה לארמון הנציב, הלב שלי נפל והרגשתי את האוויר מתחיל לצאת לי מהגוף. התקשרתי לשיר והיא לא ענתה, אבל הטלפון שלה צילצל רגיל. אמרתי לעצמי שאם שיר הייתה נפגעת, הטלפון לא היה מצלצל, אבל המשכתי להתקשר שוב ושוב. בשעה 17:45 ראיתי שלושה חיילים על מדים נכנסים לבניין והבנתי שהגרוע מכל קרה. מאז התהפכו לנו החיים והכל נהיה תפל".

סמל מאור כהן קדוש ז"ל

סמל מאור כהן קדוש ז"ל נהרג בתאונת דרכים בדרך לבסיס רעים ב-17 בינואר 2010. היה טכנאי הקשר הראשי בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. את ההודעה האחרונה שלח לחברו הטוב בלילה שלפני התאונה. הותיר אחריו את הוריו אסתר (אתי) ובנימין (בני) ואת אחיו רחלי ועידן

סמל מאור כהן-קדוש ז"ל ואמו אתי (צילום: באדיבות המשפחה)
סמל מאור כהן-קדוש ז"ל ואמו אתי | צילום: באדיבות המשפחה

אמו, אתי, מספרת: "מאור היה בדרך לבסיס. רכב מהבסיס אסף אותו ואת חבריו מצומת סעד, ובאמצע הדרך, נסיעה של 10 דקות בלבד לבסיס רעים, רכב שבא ממול התנגש בהם בעוצמה. מאור, שישב, ליד הנהג נהרג במקום. יחד איתו נהרגה חברתו לבסיס, קארין שיטרית, שישבה מאחוריו. באותו בוקר כשיצא מהבית לא הספקתי לשוחח איתו. כשהתקשרתי זה היה דקות אחרי התאונה. מאור לא ענה".

אלון בקל ז"ל

אלון בקל ז"ל, בן 25 במותו, נרצח בפיגוע בפאב "הסימטא" בתל אביב ב-1 בינואר 2016 (כ' בטבת ה'תשע"ו). הותיר אחריו את הוריו ניצה ודודו, את אחיו הגדול אבי ואת אחיו הקטן בר לבב

אלון ז"ל ואמו ניצה (צילום: החדשות)
אלון בקל ז"ל עם אמו ניצה‎ | צילום: החדשות

אמו, ניצה בקל, כותבת: "כמו כל אימא שחיה ונושמת את ילדיה, גם אני חיה ונושמת את אלון שלי, כשם שהייתי לפני האסון הנורא. תמיד מדברת על אלון בזמן הווה, לעולם לא בזמן עבר. אלון איתי, כל עוד נשמתי בי. הוא איתי, אך אחרת. המסע קשה ומפרך, המשא כבד מנשוא, אך אני עושה כל שבכוחותיי על מנת להתמודד, ואכן, מתמודדת. אמשיך להטמיע אהבה כמו אלון שלי. אמשיך לכבודו של אלון, ובשבילו. 'אלה', כתב לי ילדי שלי. וכן, אלופה! אלופה 'האימות' שלך, אלון".