מעולם לא הייתה תקופה בהיסטוריה שבה המידע האישי שלנו היה כל כך פומבי. הטלפון הנייד שלנו, שלא במקרה אומרים שהוא כלי המעקב הטוב ביותר נגדנו, יודע עלינו הכל. המידע עובר גם לרשתות החברתיות, שקיבלו מאיתנו אור ירוק לעשות בו את כמעט כל שעולה על רוחם כשלחצנו על 'אני מסכים לתנאי השימוש'. ועם זאת, רובנו כבר התרגלנו להיעדר הפרטיות ואפילו מצאנו את הטיעון האולטימטיבי – אין מה להסתיר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"אנשים אומרים 'אין לי מה להסתיר, זאת בסך הכל עסקה קטנה שבה אני מקבלת מוצרים חינמיים בתמורה לכך שאני מוסרת מידע'", הסבירה את התופעה ד"ר תהילה שוורץ-אלסשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "חשבנו שזה שום דבר, ואז הבנו את עומק המידע שיודעים עלינו".

"יודעים עלינו כל דבר", הוסיפה שוורץ-אלסשולר. "החל מהרגלי השינה שלנו, דרך הרגלי הקניות שלנו ועד ההרגלים שלנו ברשתות החברתיות, וגם משתמשים במידע הזה כדי לייצר את אותם מסעות שכנוע תפורים היטב". היזם ישי גרין הוסיף על כך: "כמות האינפורמציה על כל אדם בפלנטה הזאת, בין אם אתה ברשת ובין אם לא, היא מטורפת. והמידע הזה ישתמשו בו נגדך בבית המשפט. אין לך מה להסתיר - עד שיש לך מה להסתיר". 

רשתות חברתיות בני נוער
מכשיר המעקב הטוב ביותר - הנייד שלנו | צילום: kateafter | Shutterstock.com

המידע חשוף - הרשתות לא יודעות לשמור עליו

המידע האישי שלנו שווה הרבה מאוד כסף, והעובדה שכמעט כל פעולה שלנו ברשת מתחילה בחיפוש בגוגל או באחת מהרשתות החברתיות של פייסבוק, הופכת את העבודה שלהן לקלה במיוחד. אלא שבשנים האחרונות גילינו שוב ושוב שהן לא מתייחסות אליו בחרדת הקודש שלה היינו מצפים ולא מצליחות לשמור עליו.

כך למשל חשף לפני כשנה העיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" כי מידע פרטי של כחצי מיליון משתמשי "גוגל פלוס" דלף. אחד הדברים שהפכו את הפרשה לחמורה במיוחד היה דרך ההתנהלות של החברה, שלאחר שגילתה על פרצת האבטחה בחרה להסתיר זאת כדי להימנע מצעדים נגדה.

דוגמא נוספת היא פרשת "קיימברידג' אנלטיקה", שבמסגרתה נחשף איך נעשה שימוש במידע של משתמשי פייסבוק כדי להשפיע על תוצאותיהן של בחירות ברחבי העולם. חברת הנתונים השיגה את פרטיהם של חברי הרשת החברתית באמצעות שאלון אקדמי לכאורה, והשתמשה בהם לצורכי ייעוץ פוליטי - ופייסבוק לא עשתה דבר כדי למנוע זאת.

מטה גוגל בקליפורניה
מטה גוגל בקליפורניה | צילום: Sundry Photography, ShutterStock

תחרות זה ללוזרים

למרות שהמודעות לשימוש הפסול שעושות ענקיות האינטרנט במידע שלנו הולכת וגוברת, אין לנו יותר מדי אופציות אחרות. פייסבוק שולטת בשוק הרשתות החברתיות עם 2 מיליארד ו-400 מיליון משתמשים, אך האימפריה של צוקרברג לא מסתכמת בכך. ב-2012 רכשה פייסבוק את "אינסטגרם", שבה משתמים כמיליארד בני אדם. ב-2014 היא רכשה את ווטסאפ על מיליארד ו-600 ממיליון משתמשיה, ובשירות המסנג'ר שלה משתמשים כמיליארד ו-300 מיליון בני אדם.

ענקית הטכנולוגיה השנייה, גוגל, שולטת הם היא בלא מעט תחומים. 92% מהחיפושים באינטרנט נעשים דרכה, ותחתיה אפשר למצוא את רשת יוטיוב, שבה עושים שימו מיליארד ו-900 מיליון משתמשים מדי חודש. בנוסף על כך ישנם שירות המפות של גוגל ("גוגל מפס"), "Waze" הישראלית שנרכשה ב-2013 ומערכת ההפעלה אנדרואיד ששולטת ביותר מ-75% מהשוק.

"זה עולם של מונופולים", הסביר ישי גרין. "המשפט הרווח בתעשייה בסן פרנסיקו הוא 'תחרות היא ללוזרים'. מה שהשתנה הוא שהמונופולים האלה הולכים ומתעצמים בכוחם ככל שעובר הזמן והם פשוט מנצלים כל דקה פנויה בחיינו כדי לעשות עלינו כסף ולנצל אותו".

גורמיים ממשלתיים ורגולטוריים ברחבי העולם מנסים להדוף את התופעה שהתפתחה לממדי ענק. לפני כחודשיים הגיע מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, לבית הנבחרים האמריקני לדיון לקראת ההשקה המתוכננת של המטבע הדיגיטלי החדש של פייסבוק, "ליברה". להפתעתו, מצא עצמו צוקרברג בחקירה מתמשכת, נאלץ לענות על שאלות בשלל נושאים ונקלע לחילופי דברים קשים ומביכים עם מספר חברי קונגרס.

מאז החקירה הצולבת שעבר מייסד ומנכ"ל פייסבוק בקונגרס, נראה שיותר ויותר רשויות ברחבי העולם מתעוררות. ומה אצלנו? כבר חודשים מבטיחים לנו שפייסבוק וגוגל יתחילו לשלם מסים בישראל, בינתיים זה עדיין לא קרה. העשור הקרוב יהיה כנראה בסימן רגולוציה וחקיקה סביב ענקיות הטכנולוגיה, אך אפשר לקוות שגם הן יתעוררו, יחשבו קצת פחות על שורת הרווח ויותר עלינו המשתמשים. אולי גם הגיע הזמן שאנחנו נעשה שימוש מושכל בטכנולוגיה ונחזיר את השליטה לידיים שלנו.