N12
פרסומת

נתניהו רק המתין לאות מוושינגטון

כשהוא נהנה מרוח גבית משמעותית מאוד מוושינגטון, ראש הממשלה נתניהו הודיע על היערכות לפרישה של ישראל מאונסק"ו, זאת בשל יחסו לישראל. ירון אברהם מסביר על משמעות הניסוח של "היערכות לפרישה" ומתאר מה התרחש מאחורי הקלעים של היציאה מארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם

ירון אברהם - לא לשימוש
חדשות
פורסם:
הקישור הועתק

בהודעה שחיכתה לצאת השבת, ראש הממשלה נתניהו מכנה את אונסק"ו - ולא בפעם הראשונה - "תיאטרון האבסורד" והנחה להיערך לפרישת ישראל מהארגון במקביל לארה"ב. חשוב לשים לב שלא נאמר בדיוק מתי זה יקרה - ובכך ישראל שומרת לעצמה את ההחלטה הספציפית בעניין הזה.

למה הניסוח העמום הזה נבחר כך? ישראל הבחינה ב"אותיות הקטנות" בהודעת הפרישה האמריקנית מאונסק"ו, לפיה היא תיכנס לתוקף רק בסוף השנה הבאה, ב-31 בדצמבר 2018. גורם מדיני מסביר כי טווח הזמן הממושך הזה מעניק לארגון מספיק זמן לשנות את דרכיו, ואם אלו אכן ישתנו והאמריקנים לא יפרשו, אז גם ישראל לא תפרוש. אבל אם האמריקנים יחליטו שהם כן פורשים - גם ישראל תפרוש בוודאות. לפיכך, הניסוח: "להיערך לפרישת ישראל מהארגון במקביל" הוא לא מקרי.

ירון אברהם
ירון אברהם | צילום: חדשות

ארה"ב בעצם הכריעה ויכוח שמתקיים כבר כמה שנים בתוך מסדרונות משרד החוץ: האם נכון להישאר בארגונים עוינים של האו"ם ולהשפיע מבפנים או לעזוב כסימן ברור של מחאה וחוסר שיתוף פעולה.

ממשל טראמפ למעשה מסמן את הקו האדום בסוגייה: לא נשתף פעולה עם "פייק דיסיז'נס" (החלטות מזויפות), שחרף העובדה שאין להן משמעויות מעשיות - הן בעלות חשיבות רבה לשיח המדיני והבינלאומי. יש כאן גם איתות מצידה של וושינגטון לעבר מועצת זכויות האדם של האו"ם, לבל תמשיך להתעקש על פרסום 'הרשימה השחורה' של החברות הפועלות ביהודה ושומרון.

השאלה המתבקשת כעת: האם מה שראינו היום היא רק "הפרישה הקטנה"? כי "הפרישה הגדולה" היא בכלל בתחום אחר, בכל הנוגע להודעה הצפויה מחר של הנשיא טראמפ לגבי הסכם הגרעין עם אירן.