אני נזהר לכנות את ההסכם שנחתם בין בנק הפועלים לבין העובדת שהתלוננה כי מנכ"ל הבנק ציון קינן, תקף אותה מינית "הסכם שתיקה". האמירה הזו מגלמת בתוכה למעשה את ההנחה שבנק הפועלים קנה את השופט, לא פחות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
אני לא מעלה בדעתי שזה אכן מה שקרה. יש לזכור שקורבנות רבים של עבירות מין בוחרים שלא ללכת למשטרה והמחוקק נתן נתיב לקורבנות להתלונן במקום העבודה שלהן.
למרות שהעובדת בחרה שלא לפנות למשטרה ובחרה בנתיב של הממונה להטרדות מיניות במקום העבודה, הבנק סיפק ערכאה משפטית ראויה: השופט סטיב אדלר, מי שהיה נשיא בית הדין לעבודה ושופט מוערך.
לגבי הסכום אני סבור שלא ניתן להעריך האם הסכום שקיבלה, 6 מיליון שקל, הוא אכן סכום פרישה מופרז המגלם בתוכו הסכם שתיקה, מהסיבה שלא ניתן לדעת מהם תנאי הפרישה הרגילים של עובדת בכירה בבנק הפועלים.
אחרי הפרסום הדרמטי של אילנה דיין, שפרסמה לפרטי פרטים פרשייה של עבירות מין חמורות ביותר, המשטרה הוציאה הודעה בה נאמר כי היא בוחנת את הפרסומים. לא אתפלא אם תתכנס ישיבה במשטרה שתכריע האם יש לפתוח חקירה.
מאז הפרסום, לוחות הזמנים של הפרשה מתחילים להתבהר ויש נתון נוסף המחזק את האפשרות שתיפתח חקירה, והוא נסיבות הפרישה של קינן. העובדת כתבה מכתב דרמטי מאוד להנהלת הבנק, מכתב שקינן עצמו היה מכותב לו גם כן, וחודש אחר כך הוא עזב את הבנק. כעת נותר לבדוק כיצד המשטרה תכריע בנושא והאם אכן תיפתח חקירה.