יוסי כהן עשה את זה: אם להסתמך על הידיעות השונות, לפיהן הוא הגיע להיות ראש המועצה לביטחון לאומי רק כדי להתקרב ולהכשיר את דרכו לראש המוסד, אז היעד הושג. האם מדובר בתחבולן מדיני שידע לנווט בין כל הצרכים ולהבין בדיוק מה נתניהו רוצה או מה הוא צריך? אם זה המצב, יכול להיות שהוא יהיה ראש מוסד לא רע.
היעד הראשון של ראש המוסד הנכנס הוא להשתחרר מהתדמית, מהרושם, שמדובר במינוי של מקורב - נכון, הוא עמד בצמוד לראש הממשלה ויש הרבה סיפורים על כך שהוא היה קרוב גם לנתניהו וגם לרעייתו שרה - וזה טבעי כשעובדים בלשכה. אבל אם ההליך אומר שמעתה כך ייראו המינויים הבכירים בישראל – כלומר מינוי מקורבים – יש בזה טעם לפגם.
המשימה הראשונה התדמיתית של כהן היא להראות שהוא ראש מוסד מקצועי. גם קודמיו עשו את זה: מאיר דגן מונה על ידי שרון אחרי שהיה ראש מטה יום הבחירות שלו – זיקה הרבה יותר פוליטית ובעייתית, והוא לא נתפס בהכרח כמינוי אישי של מקורב כי הוא היה ראש מוסד עצמאי. כהן יודע את זה, מבין את זה וצריך לפעול על פי הדרך הזו.
המשימה: לחשוף את השקר האירני
זה העניין האישי הקטן. מעבר לכך יש אתגרים אמיתיים לראש המוסד הנכנס, איך מתמודדים עם מציאות שהשתנתה בשני מרכיבים עיקריים: אירן ודאע"ש. אירן כיום היא מדינת סף גרעינית, שמקובלת על המעצמות אחרי ההסכם וחשופה ופתוחה הרבה יותר למערב וגם לגיטימית בעיניו. המשימה העיקרית של כהן היא מעקב מודיעיני צמוד, עם הרבה סיכונים אבל גם הזדמנויות, כדי לראות הם אכן מבצעים את מה שחתמו עליו ואין מרמה או הפרת אמונים שהיא כמעט בילט-אין בעסקה.
ראש המוסד צריך לחשוף את השקר, להביא את האקדח המעשן אם יש ובמקביל לחזור לשיטות פעולה עדינות ומסוכנות, שמטרתן חבלה בתכנית הגרעין האירנית בעשור הקרוב. זאת כדי שבעוד 13 שנה, כאשר יוסרו המגבלות, לאירן יהיה הרבה פחות ממה שהיא חושבת והרבה פחות תמריץ לקדם תהליך שיוביל לפצצה גרעינית.
דאע"ש יוביל לברית אזורית אמיצה? אולי עם ראש ממשלה אמיץ
המשימה השנייה, שגם היא חדשה יחסית, היא התמודדות עם השתלטותו של ארגון דאע"ש על האזור: מדובר בארגון קיצוני, מסוכן, לא ממסדי שפועל בחלל ריק שנוצר בעירק ובסוריה. החדירה לתאים שלו היא מורכבת וקשה. אלו שני המרכיבים העיקריים, השונים והקיצוניים של העולם העוין שמקיף את מדינת ישראל. יש באתגר הזה הרבה מאוד סיכון אבל גם הרבה הזדמנויות – בסופו של דבר מדובר בתהליך בו העולם הערבי מתמודד עם איום חיצוני (אירן) ועם איום פנימי – דאע"ש.
במרווח או במתח שנוצר בתוך העולם הערבי זה המקום שבו יוסי כהן, עם הניסיון המדיני הרב שצבר והיכולות המבצעיות שהוא הוכיח, יוכל לייצר סוג של הסדר מודיעיני אזורי – הסדר שבו ישראל ממשיכה לשמש כפילגש האזורי שבה כולם נפגשים ורוצים לקבל משירותיה אבל לא מוכנים להודות בכך.
אולי כהן יוכל לייצר מארג של אינטרסים וקשרים חשאיים שכבר קיימים עם מדינות ערב המתונות ולייצר את הבסיס המודיעיני החשאי ולשמר אותו, כדי שעל בסיסו יהיה אפשר בעתיד – יום אחד, כשיהיה ראש ממשלה עם תעוזה מדינית ומדינות ערב ישתחררו מהתדמית השלילית והשקרית שיש לו על ישראל - לבנות קואליציה חדשה, גלויה, שתייצג את המזרח התיכון המתחדש החדש שמתמודד עם האיומים הקיצוניים שנמצאים בתוכו – שכם אל שכם, כתף אל כתף.