רה"מ נתניהו ושר החינוך בנט (צילום: פלאש 90 - אוליבייר פיטוסי, יהונתן סינדל, חדשות)
הממשלה נקלעה לסחרור | צילום: פלאש 90 - אוליבייר פיטוסי, יהונתן סינדל, חדשות

עם תום החג יש לקח מיוחד שאפשר לקחת מסוכות - אבל נתחיל בהקפות השניות, השלישיות או אפילו הרביעיות במקרה של הממשלה הנוכחית: ממשלת הימין של נתניהו נקלעה בימים האחרונים, ימי חג סוכות, לסחרור ימני מסוכן. הסחרור הזה הוא תוצאה של אותו מעגל פוליטי ממש שעובר מאחד לאחד עד שהוא מגיע לראש הממשלה עצמו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

זה מתחיל עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. דגן הוא איש ליכוד בכיר מאד שמצליח למשוך אחריו הרבה אנשים. הוא נתקל בימים האחרונים בביקורת חמורה של התושבים אחרי אירועי הפיגוע הקשה שבו נהרגו בני הזוג הנקין ז"ל, כשארבעת ילדיהם במושב האחורי. האירוע הזה זעזע כל אדם בישראל, ומבחינת תושבי יהודה ושומרון הוא היה תזכורת למה שקורה ועלול לקרות היום ומחר ובכל יום כי הם סובלים מטרור בכבישים כבר הרבה זמן ומרגישים את ההידרדרות הביטחונית.

את הטענות שלהם הם הפנו לראש המועצה יוסי דגן. ומה עשה דגן? את מה שמצופה מאיש ציבור: במקום להגיד 'אני אחראי, אני אדבר עם כולם, אני אדאג לביטחון', הוא הלך לשבת מול בית ראש הממשלה בסוכת מחאה. הלחץ הזה הפעיל לחץ על שרי הליכוד הימניים, קודם כל של הבית היהודי: איילת שקד, אורי אריאל ונפתלי בנט, שמיד יצאו בקריאות מה צריך לעשות.

ולא רק זה, הם מתחו ביקורת על הממשלה וטענו שהיא אינה עושה מספיק כדי לטפל בביטחון של תושבי יהודה ושומרון. איילת שקד אמרה לנו את זה במפורש בריאיון בניו יורק, שהיא מסכימה עם המתנחלים, שהיא חושבת שהצבא רך מדי ושהעובדה שבסוף מדיחים מפקד בצה"ל על זה שהוא אפשר לשבור מצלמות של צוות טלוויזיה מראה שאין גיבוי למפקדים.

אודי סגל (צילום: חדשות 2)
אודי סגל | צילום: חדשות 2

הלחץ הזה תורגם גם פנימה לתוך הליכוד: סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, ואפילו ישראל כץ (שאמנם בא כשר לאוהל המחאה של יוסי דגן כדי לשמוע מה יש לו להציע), כולם הבינו שהם צריכים להצטרף למחאה הזו בדרך כזו או אחרת. זה כמובן דבר מוזר, ששרים שיושבים הממשלה, בקבינט, ומקבלים החלטות, מזדהים עם אלה שמוחים על כך שהממשלה אינה עושה מספיק.

אבל הם נמצאים בעצם באותן הקפות שבהן נמצא יוסי דגן מכיוון שזה הקהל שבוחר בהם. אז הם חייבים להראות למתנחלים וליוסי דגן ולגורמי הימין השונים שהם פועלים מול הממשלה, ובתוך הממשלה, כדי להביא לתוצאה. אז בנט אומר 'אני עושה את מה שעשיתי תמיד, אני מפעיל לחץ על נתניהו ועל בוגי יעלון. בלי הלחץ שלי בלאו הכי הם לא היו עושים שום דבר, אם לא הייתי לוחץ בעניין המנהרות הם לא היו עושים שום דבר ועכשיו אני צריך ללחוץ עליהם בעניין מה שקורה ביהודה ושומרון'. זה גם מה שקורה בתוך שרי הליכוד.

ארבעת המינים

להקפות האלה מצטרף בנימין נתניהו. הוא נמצא בהקפות שלישיות או חמישיות. יש לו גם את יוסי דגן, גם את המתנחלים, גם את שרי הימין, גם את השרים שלו והוא צריך להסביר להם למה אי אפשר לעשות שום דבר. ולמה? כי כדי לשנות את המצב מיסודו למה שהם רוצים ולבנות בשטחים, משמעות הדבר עימות חזיתי פומבי עם גורמי הקהילה הבינ"ל. והוא יגיד להם בקבינט הערב שאי אפשר לבנות בלי הכרה בשטחים (שזה מה שהם רוצים), כיוון שהדבר הזה יעודד את הצרפתים להגיש הצעת החלטה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, שבלאו הכי הם שוקלים לעשות, והרמזים שהגיעו מהאמריקנים שאולי לא יטילו וטו, יקבלו משנה תוקף אם אכן ישראל תלך עכשיו על הרחבת בנייה משמעותית.

ומה הלקח לסוכות? בסוכות מדברים על ארבעת המינים, הערבה, ההדס, הלולב והאתרוג. כל אחד מייצג חלק אחר מעם ישראל. בלי כולם ביחד, בלי כל ארבעת המינים, גם זה שיש לו טעם וריח, וגם זה שאין לו ריח, וגם זה שאין לו לא טעם ולא ריח, אין עם ישראל. כשיש ממשלה שמורכבת רק ממין אחד - ממין ימין - יש סיכוי להקפות חמישיות ולסחרור ימני. בדרך כלל בימין זה נגמר או בחילופי האשמות, אבל זה עשוי להידרדר גם למערכת בחירות. ראו ערך מקרים קודמים.